כבשתי אותך!!!!! פרק 44: גם החיבוק החם הפך לקר

"לחכות זה כואב. לשכוח זה כואב. אבל לא לדעת מה מהם לעשות זה הסבל הגדול ביותר."
(פאולו קואלו)

"תקראי לי אנוכי, אבל את אחת מהברכות שאני לא מוכן לחלוק עם אף אחד אחר."
(לא ידוע)

"כשדלת אחת של שמחה נסגרת, אחרת נפתחת; אך לעתים קרובות אנו מסתכלים כל-כך הרבה על הדלת שנסגרה עד שאנו לא מבחינים בזו שנפתחה בפנינו."
(לא ידוע)

——-נטלי———
בוקר הגיעה השמיים עדיין קודרים מימי הגשם הארוכים שהיו בשלושה הימים האחרונים, למרות הגשם עדיין היה לי מצב רוח מרומם כך גם לכל הבנות התלבשתי עדיין נותרתי עם הצבע החדש שלי כבר חודש לא עוזב כפי שנלי הבטיחה לנו. התלבשתי בתלבושת חולצה לבנה ומאליה מעיל לבן עדין קל. "לירזי חיים שלי את יכולה לעשות לי צמה?" שאלתי אותה אחרי שאספה את שיערה לקוקו גבוה וצמא סינית עדינה.
"כן חיים שלי, רוצה צמה סינית?" שאלה מראה על שלה היא עשתה צמה משורש שיערה מלמעלה עד קצבות משהו מדהים התאים לה. היא חייכה מתקרבת אליי כשישבתי על הכיסא של ספרייה היא אחלה לעשות לי אחרי עשר דקות היתה לי צמא מושלמת שיערי היה ורוד יפיפה שלי אני לירז היחידות שאשארנו את שיערנו כמו שהיה כל השאר צבעו למה שהיה להן קודם. לירז ואני זרמנו עם הצבע שהיה מושלם עלינו. גל חזרה לשיערה השתני ותימור לחום בהיר שלה. התלבשנו לירז לבשה את התלבושת הלבנה בלי העניבת הפרפר האדומה משאירה שני כפתורים פתוחים ולבשה אפודה עור שחורה יפה כשעל צווארה מגן דוד שחור ואריה מחובר עליו. התאפרתי באודם סגלגל ועיפרון בינתיים כשהיא שמה אודם ורוד חיוור על שפתיה ועיפרון ומסקרה היא הדגישה את עיניה בהרבה שחור היא לבשה סקיני טייץ שחור מעור ומגפיים נמוכים.
"ואו את נראית כמו כוכבת רוק אחותי." גל אמרה לה גל לבשה חולצה לבנה גם מעיל עור על כתפייה היא שמה אודם ורוד דובדבן עדין והרבה מסקרה ועיפרון ואילנר עיניה הבהירות בלטו היא שמה חגורה שחורה משבצות כסופים שחורים על סקיני קרעים שלה ומגפיים שחורים עד ברך.
"מי שמדברת," אמרתי לה צוחקת.
"שני פראיות שלנו תימי את מוכנה?" שאלתי אותה בחיוך.
"מוכנה נשמות." תימור נראתה ואו היא לבשה את חצאית מיני ג'ינס עם גרביון וחולצה לבנה ארוכה של בית ספר ופיפיון במקום עניבה של בית ספר באדום היא שמה אודם אדום ומסקרה ועיפרון אילנר מוכנה היא לבשה ז'קט לבן מצמר.
"אני רואה שכמו תמיד גל ולירז נראות בנינו הפראיות." אמרתי לה כשבחנתי את לבוש שלנו.
"כן את צודקת יאללה בואי יואל מחכה לי." היא אמרה יצאנו לנו מהחדר הולכות לחדר אוכל כמו תמיד כולם הביטו בחבורה שלנו הבנים בחיצוניות שלנו והבנות בקנאה. הלכנו אני ותימור לשולחן של הבנים לירז הלכה לזה של נגד הזרם רטמיר וגל החליטו להיות נטרלים וישבו בשולחן לשניים לבד. ראיתי את אטיאס עם שני בחורות לסטוץ זכרתי את השיחה שלנו אני עדיין עוקבת טוב טוב אחרי מה שקורה ובמיוחד אחר המהלכים של לוסיאנה ושאר הבנות.
"היי יפיפייה מה קורה?" נפתלי קם כשהגעתי לשלוחן הוא נישק את שפתיי ברכות והתיישבתי לידו ראיתי את תימור ואת קוקו גם מתחבקים ומתנשקים קלות.
"מה קורה? איך ישנת יפה שלי?" הוא שאל אותי בחיוך.
"הכל מושלם חיים ישנתי טוב." אמרתי לו בחיוך ראיתי את מבטו של אטיאס מכוון עלינו.
"איך השאר?" הבנתי למי הוא התכוון במילה שאר.
"השאר בסדר אין לך מה לדאוג." שנאתי כשהוא קורא לה השאר ללירז נפתלי זה עיצבן אותי עיניתי לו בקול קר קצת עצבני.
ראיתי את מבטו עובר על לירז היא ישבה לבד מרוחקת ניקול ונייל גם היו נטרלים מאוד לירז ישבה לבד בשולחן לשניים לבד עיניה היו באוכל היא אכלה בשקט מתעסקת בטלפון. הרגשתי רע שלא הייתי עכשיו לידה היא זקוקה לי היא לבד כאן.
"אהובה שלי רוצה נצא הערב?" הוא שאל אותי הנהנתי בחיוך קטן.
"בוא נלך אנחנו עוד נאחר לשיעור." אמרתי אחרי שסיימנו לאכול הולכים לנו.

——-לירז——-
בחרתי לא לסכסך בין רטמיר לאטיאס בחרתי להתרחק מכולם אני רוצה להיות לבד החלטתי שזה הכי טוב בחרתי לא לתת לאף אחד להתקרב אליי. ישבתי לבד רחוק מהחברים רציתי שקט ושלווה שכל כך היו חסרים לי בימים האחרונים הרגשתי שבורה עדיין בתוכי מבחוץ נראיתי כמו תמיד ריקה חסרת לב. התנהגתי כמו תמיד התמרדתי רציתי להיות בלי אף אחד עכשיו לא רציתי שיראו אותי מתפרקת לי לבד לכן לקחתי על עצמי את הכל. כשסיימתי לאכול אחרי שהכרחתי את עצמי לאכול הכל למרות שלא היה לי תיאבון לאכול קמתי לי מהכיסא תחבתי אוזניות לאוזניי והקשבתי לשיר של פאר טסי רוקד עם הכאב.

עצמתי את עיניי לשנייה מקשיבה לשיר אחרי שנייה פקחתי את עיניי צועדת במסדרון ללוקר מוציאה ספר היסטוריה וכובע גרב שלי שמתי על ראשי מכסה את האוזניות שלי נכנסתי לשיעור מתיישב בשולחן הרגיל שלי מאחורה כמה שיותר רחוק מהמורים. הקשבתי לשיר כל השיעור בווליום נמוך קצת כך שלא ישמעו אותי עשיתי את עצמי מקשיבה לשיעור מעתיקה בשקט מקשיבה לשיר יותר מפעם אחת. הוא נכנס לכיתה מביט בי לשנייה לא הבטתי בו עיניי היו על הלוח מחכה לתחילת השיעור. כל השיעור הלך בכך כשהקשבתי למוזיקה בשקט בלי שהמורה שם לב לכך אחרי השיעור קמתי. לוקחת את מחברת והספר ויצאתי מהכיתה להפסקה יצאתי החוצה לקור הוצאתי כפפות עור השחורות שלי עם החורים שהאצבעות יצאו משם ישבתי על ספספל כשרגלי על ספספל הקר שכבתי לי בכיף מביטה בשמיים האפורים והקרים של חורף. הקשבתי לשיר מתנתקת מכל המציאות שלי עצמתי את עיניי מנסה למצוא שלווה בתוכי שחסרה בתוכי כל כך. הרגשתי מישהו מנער אותי אחרי כמה זמן פקחתי את עיניי וראיתי את תימור עומדת מולי עיניה קרות מביטות בי הורדתי את האוזניות מאוזניי.
"היי," אמרתי בקול רגועה שלי משחקת את עצמי אדישה ורגועה.
"רק רציתי להגיד לך שעוד שתי דקות ההפסקה נגמרת." היא אמרה לי בקול קר הנהנתי.
"תודה." אמרתי לה קמה מהספסל צעדתי לבפנים כשעדיין על אוזניי אוזניות ואני מאזינה לשיר שאיתו התחלתי את הבוקר שלי. נכנסתי לכיתה ראיתי את האידיוט מפרלטט אם בחורות כאב הוא פיצץ לי את הצורה מבפנים ומבחוץ נראיתי אדישה התיישבתי מאחור כמה שיותר רחוק מהעין.
"בוקר טוב תלמידים," המורה אמרה אוזניי היו עדיין באוזניות על ווליום נמוך קצת.
"בוקר טוב," כולם אמרו לה שתקתי לי היא הביטה בכולם.
"היום החלטתי לתת לכם לבחור את השירים שתשירו מכל ז'אנר שתרצו מי רוצה להתחיל?" היא שאלה מביטה בכולם מבטה נעצר בי הקשבתי הורדתי את ווליום.
"אני לא רוצה לשיר," אמרתי לה בקול קר כשעיניו עליי.
"עדי אולי אתה תשיר." היא אמרה לו בחיוך הוא קם מכסאו.
"המורה אין לי כוח לשיר היום באנגלית אכפת לך עם אשיר בעברית?" הוא שאל אותה היא הביטה בו פניו נראו קרות חסרות הבעה עיני התעלמו ממנו כמה שיכלו למרות שרציתי להסתכל עליו לא הסתכלתי.
"טוב עדי אני אוותר לך, מה תשיר לנו היום?" היא שאלה אותו כשהוא נעמד.
"השיר של שקד קוממי מקווה שטוב לך מזרחית." הוא אמר לה היא הנהנה המוזיקה אחלה עיניו לא הביטו בי הוא לא הביט בשום מקום כך גם אני לא הבטתי בו גם.

(קולו היה עדין וכואב כל כך יפיפה זה שבר אותי ממש)
"אני כותב לך מהלב, תגידי לי אם ליבך עטוף כאב
בחדרי שופך את יגוני, לו רק ידעתי היכן את ועם מי
אם רק לומר את האמת אני נזכר שלא אמרתי מתחרט
ועכשיו זה קצת צובט בלב, לא נרדם תדעי זה בגללך

(קולו היה עדין מעט ולאט התחזק לו קצת עצמתי את עיני מתרכזת בהווה ובקולו היפה)
הזמן עובר את לא חוזרת
אולי מצאת לך אהבה אחרת
ומה בעצם כבר נשאר
חוץ מלראות איך את כבר השתנית לי
אני רציתי רק לגרום לך אושר
ואיך אמרת לי לוותר
מקווה שטוב לך שם יותר

(קולו היה עדין וכאוב שר לו בקול קצת חזק הרגשתי שבורה מבפנים)
אני נושם את המרחק
יושב חושב אם גם לך קשה מעט
ומתפרק כי כלום כבר לא נשאר
גם החיבוק החם הפך לקר

(קולו היה עדין מעט ולאט התחזק לו הוא הרים את מבטו)
הזמן עובר את לא חוזרת
אולי מצאת לך אהבה אחרת
ומה בעצם כבר נשאר
חוץ מלראות איך את כבר השתנית לי
אני רציתי רק לגרום לך אושר
ואיך אמרת לי לוותר
מקווה שטוב לך שם יותר 2X

(קולו היה עדין מעט ולאט התחזק לו הוא הביט בי כששר לו הבטתי בקור בו)
הזמן עובר את לא חוזרת
אולי מצאת לך אהבה אחרת
ומה בעצם כבר נשאר
חוץ מלראות איך את כבר השתנית לי
אני רציתי רק לגרום לך אושר
ואיך אמרת לי לוותר
מקווה שטוב לך שם יותר"

כולם מחאו לו כפיים ראיתי את עיניו של אטיאס הביטו בי שנייה בקרירות ועזבו אותי כאב לי נשמתי עמוקות בשקט מחזיקה את עצמי בכוח מראה שלא כואב לי נזכרתי באותו לילה קר שלנו. קולו הדהד במוחי כשהוא שר לפני שנייה והמילים של אותו הלילה צלצלו וחזרו על עצם הכל התערבל וכאב.
~~~פלשבאק~~~
הוא חיבק אותי נסער הוא הסתער אליי עם כל האהבה שלו אליי כך גם אני עצמתי את עיני מנסה לעריך את הרגע אחרי נשיקה ארוכה הוא חיבק אותיה בחוזקה כך גם אני כשראשי על כתפו הרחתי את ריחו בפעם האחרונה. הוא הקים אותי קמתי בחוסר רצון ראיתי בעיניו כאב דמעות זולגות להן בעיניי הרגשתי כאב שמעתי את נשמתיו עמוקות ראיתי שגם הוא שבור בעצמו מכל מה שהולך לקרות. עמדנו אחד מול השנייה עיניי נעצמו מרוב כאב הוא חיבק אותי מלטף את שיערי מנער אותו מהעלים ברוך הוא ליטף את שיערי, חיבקתי אותו מלטפת את שיערו בפעם האחרונה כשידו מלטפת את פניי שוב בפעם האחרונה. הוא התקרב אל שפתיי נישק אותם שוב נשיקה אחרונה ועדינה כל כך ידי הונחו על פניו היפות ברכות מלטפת את פניו מלטפת את עורפו את צווארו בפעם האחרונה, עיני היו עצומות כל כך קוויתי שזה חלום רע כשהתנשקנו לנו הוא הפסיק לנשק אותי בעדינות.
"אני אוהב אותך, ויאהב אותך לנצח עם אנחנו לא נחזור לעולם–" ליבי דפק כמטורף קולו נשבר
במילה האחרונה הרגשתי בדמעותיו זולגות להם ידי היו על פניו. "תדעי לך שאני אחכה לך בעולם הבא." הוא אמר לי בקול שבור מלטף אותי מצמיד את מצחי למצחו.
"עדי—עדי שלי אהוב שלי אני אוהבת אותך— ויאהב רק אותך אהובי א-אם לא נחזור אחכה לך לנצח שם במרומים." לחשתי לו מבטיחה בוכה קולי היה שבור הוא חיבק אותי מנשק את ידי בפעם האחרונה מוריד מפניו.
"להתראות אהובתי," הוא אמר לי מתרחק ממני משאיר אותי לבד בצללים באותו היער באותו הגיהינום לבד בלעדיו.
~~~סוף פלשבאק~~~
הרגשתי בדמעות מתקרבות הייתי דרוכה חיכיתי לצלצול שלא הגיעה בכלל.
"לירז אולי בכל זאת תשירי היום?" המורה אמרה בנחישות ראיתי את מבטו הקר ומאתגר על פניו נשמתי דרך האף עמוק בשקט.
"בסדר כנראה שאין לי ברירה איתך המורה." אמרתי קמה כולם הביטו בי קמתי נעמדתי נושמת דרך האף מה אני שרה?
"מה תשירי לירז?" היא שאלה אותי הייתי מנותקת קצת מכאן שקועה בקולו שלא עזב אותי לרגע.
"הניחי לי של יעקב חתן." אמרתי בקול קר הוא התחיל במשחק הזה הוא החליט לשגע אותי עם קול שלו אני הולכת להתנקם בו עם השיר שהוא שר בשבילי בנשף בלילה שאהבתנו התמששה. הוא הביט בי חיוך קטן עלה על שפתיי חיוך של נקמה.
"טוב." המורה אמרה בחיוך ואז המוזיקה אחלה לה והתחלתי עם נקמה למרות שגם לי היא תכאיב איפשהו שם עמוק.
"ועוד דבר מכיוון שהכרחת אותי אני רוצה לשיר זאת בעברית." אמרתי לה בקול רגוע היא הנהנה כשהתחלתי להתרכז במוזיקה.

(התחלתי לשיר בקול עדין שלי)
"עובר עוד יום מסובך שכזה
את מחכה לי באופק
או שאני אותך שוב הוזה
ואותי משקר שוב הדופק?

(המשכתי קצת מוסיפה עוצמה הוא הביט בי עיניו קרירות)
ואם תחזרי מה בכלל לי תאמרי?
שעכשיו פתאום בי נזכרת?
במבט לאחור מעדיף לא לזכור ,
איך שרפת את ליבי במבט…

(התחלתי לשיר את הפזמון עיני הביטו לכל מקום אבל לא בו ראיתי מזווית העין איך גופו מתקשח)
הניחי לי,הניחי לי כדי שאוכל להמשיך בדרכי
כמה עוד אפשר לחשוב על דבר שמזמן הפך מיותר?
הניחי לי הניחי לי כדי שאוכל לחשוב על עצמי,
כמה עוד אפשר לחשוב רק עלייך? את לא שייכת עוד לי !

(המשכתי בקול קצת פחות עדין לשיר)
קחי ממני את כל הזעם ,
קחי את טעם שפתייך..
השכיחי ממני את התחושה,
שכל הזמן מביטות בי עינייך..

(המשכתי בקול קר קצת הוא הביט בי שפתיו מקופצות)
ואם תחזרי מה בכלל לי תאמרי?
שהייתי לך כמשחק?
לאהוב באמת לעולם לא תדעי…
לאהוב.. כמו שאהבתי אותך!

(המשכתי את פזמון קצת בעוצמה)
הניחי לי,הניחי לי כדי שאוכל להמשיך בדרכי
כמה עוד אפשר לחשוב על דבר שמזמן הפך מיותר?
הניחי לי הניחי לי כדי שאוכל לחשוב על עצמי,
כמה עוד אפשר לחשוב רק עלייך? את לא שייכת עוד לי !

(הרמתי את מבטי בלי שרציתי פגשתי בעיניו הקרות שרתי בקול קר הוא קם)
עם כל הצער וכל הכאב
מסתבר שבלכתך
לימדת אותי שמגיע לי
הרבה יותר טוב ממך!

(התחלתי לשיר בעוצמה את הפזמון לא מביטה בו כלל מביטה דרך החלון שהיה בכיתה)
הניחי לי,רק תניחי לי כדי שאוכל להמשיך בדרכי
כמה עוד אפשר לחשוב על דבר שמזמן הפך מיותר?
הניחי לי רק תניחי לי כדי שאוכל לחשוב על עצמי,
כמה עוד אפשר לחשוב רק עלייך? את לא שייכת עוד לי !

(ראיתי אותו צועד לכיוון הדלת הוא התכוון לצאת מהכיתה)
הניחי לי,רק תניחי לי כדי שאוכל להמשיך בדרכי
כמה עוד אפשר לחשוב על דבר שמזמן הפך מיותר?
הניחי לי רק תניחי לי כדי שאוכל לחשוב על עצמי,
כמה עוד אפשר לחשוב רק עלייך? את לא שייכת עוד לי !

(סיימתי בקול עדין את השיר הוא טרק את הדלת ויצא)
עובר עוד יום מסובך שכזה
את מחכה לי באופק
או שאני אותך שוב הוזה
ואותי משקר שוב הדופק?"

כולם מחאו לי כפיים אחרי שסיימתי היה בדיוק צלצול איך שהיה צלצול עזבתי את הכיתה ראיתי אותו עומד מולי התעלמתי ממנו ויצאתי עם גב זקוף ראש למעלה עברתי מולו מהר הולכת בין כולם. כולם הביטו בי הולכת ראיתי אותו גם הולך די קרוב הלכתי בביטחון מופרז מולו הוא לא יראה אותי כואבת לא היום ולא בעתיד הקרוב יצאתי החוצה צעדתי לכיוון הספסלים בחצר האחורית שמתי את ראשי על ספסל ישבתי בין העצים עבים רחוק מהעין של כולם. נתתי לדמעה לזלוג וישר עצרתי אותה והדלקתי מוזיקה באייפון שלי את השיר שהוא שר בכיתה מקווה שטוב לך מאזינה לשיר שוב עצמתי את עיני. ניסיתי להתמסר לשיר ולברוח מהמציאות שלי לא שמתי לב לשום דבר סביבי. הרגשתי ידיים מונחות על פניי מלטפות את פניי הרגשתי ידיים קרות כמו קרח התעלמתי מהתחושה מתעלמת מהמציאות הרגשתי מישהו מנער את כתפי חזק פקחתי את עיני מביטה בדמות שמולי.
"אתה? מה אתה עושה פה לכל הרוחות" אמרתי מרחיקה את ידיו מכתפי קולי היה קר הבטתי באותו בחור מטומטם שרבתי איתו לפני כמה ימים הוא היה לבוש בתלבושת בצורה פראית. הוא לבש כובע גרב על ראשו הוא לבש תלבושת בית ספר כפתורים של חולצתו הארבע ראשונים היו פתוחים הדגישו את גופו החיוור. הוא לבש מכנסי ג'ינס קרעים משופשפים ולבש אפודה שחורה מעור גופו היה שרירי וחזק. הוא היה חיוור עור הוא היה יפה שיערו בלונדיני קצת מהכובע גרב היה קצת ארוך העגילים שלו בלטו מבעד לכובע עיניו נעצו בי מבטים עיניו היו שחורות כחולות עם גוון זהוב מדהים והיה בו קצת גוון של זית.
"אני לירז יזראילוב." הוא אמר לי בקול קר חיוך קר על שפתיו הוא הרים את רגליי מתיישב החוצפן.
"מה אתה רוצה? מה איבדת פה במוסד מכובד כמו שלנו?" אמרתי לו בקול אדיש את השאלה הראשונה ואת השנייה המשכתי בציניות מה המטומטם יאבד פה באמת לא שהוא עשיר. חזרתי לשכב לי בכיף עצמתי את עיניי מתעלמת מנכחותו.
"ככה את מזלזלת בי מתוקה," הוא צבט את לחיי אעפתי את ידו ישר ממני. "דבר ראשון יש לנו חשבון לא סגור מתוקה." הוא אמר בציניות את דבריו קולו היה ארסי מאשר ציני. "ודבר שני את תצטרכי לסבול אותי עוד הרבה פה בזמן הקרוב." הוא אמר לי שוב מנסה לגעת בפניי סילקתי את ידיו.
"ממש יופי תודה לך אלוהים על כך שאתה ממש אבל ממש אוהב אותי." אמרתי בציניות בעברית כך שהוא לא הבין מילה יופי כוסאמק.

———נפתלי———
"נטלי את לא רצינית תעזבי אותה לנפשה היא רוצה להיות לבד מה לא מובן אל תתערבי בזה!" אמרתי לה כועס לעזאזל.
"אני לא אעזוב אותה היא חברה טובה שלי וחוץ מזה היא סובלת בגלל החבר הטיפש שלך!" היא אמרה עצבנית מעצבנת אותי זאתי לעזאזל איתה.
"תסתמי את לא תדברי ככה על אטיאס החברה שלך לא טובה ממנו היא עם דניאל הזה היא נותנת לו להסתובב סביבה בטח שזה היה לה תירוץ להיפרד מעדי!!" אמרתי עצבני אליה היא נתנה לי כפה.
"אתה חתיכת חרא כמוהו אל תתקרב אליי נפתלי דוידוב!" היא אמרה עצבנית.
"יאללה טוסי לחברה שלך מפגרת כמוה!" אמרתי עצבני אש מי היא חושבת שהיא תדבר ככה על אטיאס וואלה יש לו יציאות שלו אבל הוא לא בגד בה היא סתם חיפשה תירוץ להיפרד ממנו ולהתחיל עם האיטלקי המזדיין הזה.
הייתי עצבני אש הלכתי למחששה עישנתי כמו מטורף בגללה עוד אני אחטוף סרטן כוסאמק.
"היי חצי מה קורה?" שמעתי את אטיאס מתקרב הוא נראה מסטול תחת מה שוב קרה לעזאזל.
"אחי למה אתה כל כך מסטול תחת?" אמרתי צוחק עליו מסתלבט בקטנה עליו.
"אתה יודע חיים חרא נשים הם עם אכזרי וחרא אתה נותן להם את כל האהבה שלך והם פוגעים בך ושוברים אותך לרסיסים." הוא אמר צוחק מסטול תחת.
"מה הפעם היא עשתה לך שאתה כל כך מסטול בגללה?" שאלתי הייתי עצבני על לירז הזו אין לה זאתי נשמה מה היא עשתה איתו הפעם הילדה הזו.
"שברה לי את הלב מול כולם בכוונה פצעה בי הוציאה לי את הלב וקרעה אותו מול כולם." הוא אמר מצחקק. "ואני טיפש קוויתי שהיא אוהבת אותי עדיין שאני עדיין בנשמה שלה היא רוצה לשכוח אותי היא רוצה שאלך ממנה לעולם." הוא אמר מצחקק כאב לראות אותו שבור בגללה.
"שב אחי," הושבתי אותו לידי. "היא בטח רוצה לשכוח אותך אחרי הכל אתם כבר לא ביחד אחי." אמרתי לו מנסה להרגיע אותו מנסה לגרום להבין שהיא לא בשבילו עם היא כזו.
"מה זאת אומרת היא אהבה שלי היא היחידה שלי היא היחידה שאני אמות ואחכה לה שם למעלה עם היא לא תהיה שלי לעולם שם היא תהיה שלי. היא חייבת להתחתן איתי הבטחתי לה חלמתי אליה ועל העתיד איתה לעולם." הוא אמר בקול כואב ומסטול כאב לי לראות את אח שלי ככה סובל.
"בסדר אחי סליחה קח תירגע אחי אחרת זונות פה ינצלו להרוס אותך כמו וולנטה הבן זונה." אמרתי לו בקול שקט.
"שילך להזדיין לירז שלי היא רק שלי אף אחד לא ייגע בה!" הוא אמר עצבני הכושרמוטה.
נתתי לו שכטה מהסיגריה הוא קצת נרגע מכל מה שקרה דיברנו על כל מיני דברים כדורגל כדורסל ועוד דברים ניסיתי להרגיע אותו.

———הלנה———
הבטתי בעדי הוא נראה מושלם כמו תמיד התחברנו בימים האחרונים המטרה הולכת להתממש עכשיו לאט לאט אגרום לו להתאהב בי ואת הכלבה הזו לוסיאנה נעיף אחר כך אני אהיה הכתף והחברה הטובה שלו כמו שהוא צריך עכשיו. חייכתי לעצמי כשראיתי את לוסיאנה חייכתי חושבת לעצמי קבר הכנת לעצמך לוסיאנה.
"על מאת מסתכלת?" בריג'יט ישבה לידי התידדנו איתה והפכנו לחברות טובות.
"מתכננת תהליכים למטרה אחותי יש לך כבר מטרה בריג'?" שאלתי אותה בחיוך היא הביט בי בחיוך.
"יש כבר את יודעת מי?" ראיתי את מבטה על נפתלי כן חתיך אש הוא היה המטרה הראשונה שלי כאן אז כשראיתי את אטיאס זהו הוקסמתי מיופיו הוא הולך להיות שלי עדי אטיאס.
"איפה רוז?" שאלתי אותה.
"בוהה בחתיך שלה," היא אמרה לי בחיוך חולמני מביטה בנפתלי כן יפיפה הילד הזה ועדי מלאך נסיך שכל בחורה חולמת עליו.
"מה את מתכוונת לעשות איך תפרידי בינהם?" שאלתי אותה בחיוך היא רק חייכה חיוך זדוני כבר מוכן. "בואי נלך אליהם," אמרתי לה בחיוך מסדרת את צמותיי הקטנות והלכתי למחששה אל הבנים.
"היי מה קורה?" שאלתי בחיוך את נפתלי ואטיאס.
"את יודעת החיים הטובים לילות מושלמים עם בחורות מושלמות." אטיאס אמר עם חיוך על שפתיו שהוא נראה מלאך משמיים קולו היה כזה מדהים סקסי.
"מכאן אל תפרט לי מכאן אטיאס זה לא מעניין אותי מה חדש מלבד הבחורות שלך?" שאלתי אותו.
"חיים את יודעת ממסיבות למסיבות עוד מעט אני הוכיח שהילד שהזונה נושאת לא שלי." אמר בקול מאיים קצת עיניו היו קצת אדומות אבל הוא נראה סבבה מזווית עיני ראיתי את החברה של המפגרת מתקרבת.
"אנחנו חייבים לדבר עכשיו!" היא אמרה לנפתלי מתעלמת ממני ומעדי.
"אין לנו על מה תחזרי לחברות שלך נדבר אחר כך." נפתלי אמר בקול קר.
"נפתלי עכשיו מיד!" היא אמרה עצבנית המפתה האנגלי שלה הפך יותר ויותר למפתע מזרחי זר.
"בואי!" הוא תפס בידה בכוח והם הלכו להם עצבניים.
"אז מה אתה מתכוון עכשיו להיות סטוציונר?" שאלתי את עדי מתיישבת לידו.
"לשמחתי כן נמאס לי מכל הרגשיות רוצה סטוץ חפשי לא רוצה סלאמת מעכשיו זה רק ככה עם בנות." הוא אמר בקול מתנשא מאוד לא סופר אף אחד לא רואה בעיניים.
"אם כך תהינה עד שתמצא את האחת שלך." אמרתי בחיוך משאירה אותו והולכת הוא ישב לו שם לבד.

——-עדי——–
אחרי השיחה עם הלנה נזכרתי במה שהיא עשתה לי היא בכוונה דרכה על פצעי מול כולם הבטתי בשמיים האפורים נזכר בלילה שבו נפרדנו עד כמה כאב לי ועד כמה זה הרס את שנינו. פתחתי את הטלפון הסתכלתי בתמונות שלנו מליל הנשף איך בילינו בקניון והתנשקנו בלי סוף הרגשתי הרוס כשזיכרונות צפים להם במוחי. הבטתי בתמונה הראשית על מסך כשאני והיא מתנשקים זו התמונה שהיתה אצלי. אז ראיתי את מה שהכי הרס אותי מול עיניי עמדתי קפו כקרח כשראיתי את הכל מושמד מול עיני.

———נטלי———-
קראתי לנפתלי לשיחה הוא לא רצה להקשיב לי לפני כן הצלחתי לגרור אותו אחרי הייתי עצבנית הפסקתי לחשוב מולו הרגשתי עצבנית אש עמדנו אחד מול השנייה על אותו גג איפה שהוא התוודה בפני באהבתו שהוא מאוהב בי. נשמתי עמוקות עיניו נראו אדישות מביטות בי בקור.
"מה רצית?" הוא שאל בקול קר ומעצבן.
"קודם דבר יפה אליי אני לא אחת הסטוצים המפגרים שלך דוידוב!" אמרתי עצבנית הוא הביט בי בזעם.
"קיצור מה את רוצה עמר אין לי עצבים לשטויות שלך!" הוא אמר עצבני גם.
"אני רוצה שתפסיק להתנהג כמו מניאק ותדבר אליי יפה דוידוב ואחר כך נדבר!" אמרתי זועמת אז הוא דחף אותי בכוח לקיר.
"מה את רוצה עמר את מרגיזה אותי!" הוא אמר עצבני הרגשתי כאב וזעם איך הוא אעז בכלל להתנהג אליי ככה.
"אני שונאת אותך דוידוב זה נגמר!" דחפתי אותו ממני רצתי משם בכל כוח שנותר בי הרגשתי שבורה.

המשך יבוא….