זה לא סיפור אני אוהבת לפרוק בכתיבה

כואב לי

05/01/2016 854 צפיות אין תגובות
זה לא סיפור אני אוהבת לפרוק בכתיבה

עברה תקופה ממזמן כבר לא רגשתי רע לידו או שבכיתי בלי שיראה אותי .חשבתי שהתגברתי עליו שוואלה לא אכפת לי ממנו שיהיה מהחיים של עצמו כי מה הינו בסהכ ידידים שהוא מכנה אותנו "אחים" ,כולם אמר א זמה נישאר לי לעכשות ו לי סתכלי על עצמכם אתם כמו אחים ניסיתי לראות אותנו כהה ניסיתי ..אבל כמה אפשר ??שבידיעה הזמן לא זז משנה שעברה מה אני אמורה לעשות כשהוא ידבר איתי עלייה ..או שיההיה מצב בדיוק כמו מה שהיה אתמול שהם ישבו מולי והתמזמזו אפשר לקרוא לזה .??
בכיתי אני מודה הרגשתי סתומה ,הרגשתי שאני סתומה שעוד לא הגברתי עליו לחשוב עליה עושה לי רע אבל מי היא בסהכ ילדה יפה עם עניים כחולות ?הרגע החמאתי לה שמרו על זה חח אני ערה ממחשבות על מה היה אחרי שהלכתי כי פשוט ברחתי ברחתי כי זה עשה ליייייייייייייייייייייייייי כואב לי יכאב לי שוב ואני לא רוצה את זה לא רוצה פשוט שלא יכניס לי אותה בעין אני לא יכולה להתמודד עם זה ..כיאלו מישהי ניכנסה לי בין אחי הוא היה שלייייייי סתם לא אני רואה עולם שונה ממה שהוא רואה אני רואה את הבועה שאני חייה ואומרת כל כך לא שווה לי כל זה ,לא שווה לי כי יש אנשים מחוץ ממי שאת מכירההה ממה שאת רואה רואה בעיר שלך .. מחכה להתגייס כבר שהצבא יציל אותי הוא הענף היחיד שנישאר לי להחזיר בו!
אז מה נישאר לי לעשות היום:
1.להתעלם ממינו ולא לראות לו שאני עושה את זה (קשהההההההההה!)
2.לעשות את המבחן ולא לחשוב על אתמול
3.לחפש את הרוגע שיותר לא יכאיב לי ….
ים מחר אני יבוא עלליך ככל הניראה


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך