כי אושר זה דבר חולף

״נהגתי להאמין שאהבה זה סוף טוב, כי זה מה שרואים בסרטים״
-״בוא ונתגלה שזה לא ככה, אתה תראה שהחיים האמיתיים שונים בהרבה״
הבטתי בה, אני לא יודע להסביר את ההרגשה, ההרגשה הזו שבעוד כמה שניות חצי מימך עוזב אותך, החצי שממלא את הריקנות הזו שיש לנו בפנים.
ולדעת, שלא יהיה לך יותר איך למלאות את הריקנות הזאת שוב.
-״אתה יודע שזה הסוף, אל תתאמץ יותר מידי. תבטיח לי שתתאהב מחדש כי אני בחיים לא אוכל לסלוח לעצמי אם אתה לא תמשיך בחייך כרגיל״
רתחתי מעצבים, התחרפנתי. איך אני מסוגל להתאהב מחדש?! איך בדיוק תהיה עוד משהיא שתמלא אותי?
״אני לא רוצה אמה! אני לא רוצה משהיא אחרת״
-״אתה עוד צעיר אתה לא יודע מה אתה רוצה עדין״
״אני כן! אני רוצה אותך״
אני מביט מסביב וקולט שבדיוק פה יקרה הדבר הכי נורא.. פה באמצע קרחת היער הזו, במקום שתמיד היינו נפגשים. לדעת שהכל נגמר. לתמיד.

״תנשק אותי״
-״מה?״
״אני רוצה שתנשק אותי״
רוח קצת חזקה הגיעה והשיער שלה עף הצידה, יכולתי לראות איך עינייה הירקות מנצנצות מבכי.
נישקתי אותה, התנשקנו.
זהו, זה הדבר האחרון שאני יזכור מימנה, הטעם של השפתיים, ריח הגוף שלה…
אני לא רוצה לחיות עם הפחד לאבד אותה, אני רוצה למות אם לא אוכל לראות אותה.
לחיים שלי לא יהיו טעם בלעדיה.
התנתקנו, הבטתי בה, בגופה, בתשוקה שלי, באהבה שלי.
רציתי להרגיש אותה שוב.
נשכבתי לידה, מתקרב אליה ומחבק אותה חזק! שלא תלך. שלא תברח.
הצמדתי אותה אלי ונשקתי לשפתיה. היא חיבקה אותי חזרה, נצמדה אליי והניחה את ראשה עליי.
״אני מאחלת לך אושר חדש״ אמרה ועם המילים האלו היא צבטה אותי וריסקה את טיפת התקווה שהיתה לי.
-״אני אוהב אותך! אני רוצה אותך! את האושר שלי העיניים שלי הנשמה שלי החיים שלי! את!״
אני בוכה, אף פעם לא בכיתי לידה, אף פעם לא נתתי לה להרגיש שאני חלש. לא רציתי בזה.
״גם אתה, אני אוהבת אותך, אבל אתה יודע שזה עניין של זמן עד שלא אחזיק מעמד. אז תחזיק אותי, תחזיק אותי חזק! אל תיתן לי ללכת״
היא בכתה, קשה לי לראות אותה בוכה, כמעט כמו שקשה לי לאבד אותה.

——————————-
האושר הוא כמו ברק… שבר ענן שעוזב בדיוק באותה המהירות שבה הוא הגיע.
האושר הוא דבר חולף, לא הספקנו לראות אותו בא והוא כבר עוזב.
לא היה לך זמן אפילו להשלות את עצמך עם האושר וכבר הוא עובר כמו משב רוח שמותיר אותך מבולבל, ריק ועירום יותר מלפני שהוא הגיע…

אתם, כשתרגישו את האושר קרוב, תחזיקו אותו חזק חזק, צמוד אלייכם…
כי האושר הוא חמקמק, הוא עלוב, הוא לא יכול להישאר הרבה זמן באותו המקום…
הלוואי שלא יהיה יותר שבר ענן בחיינו.
——————————

עצה מימני:
תתפסו את האושר בחוזקה… כי הוא כאילו עשוי מאוויר, והוא יכול לברוח לנו מהידיים בידיוק באותה המהירות שבה הוא הגיע.
אל תיתנו למה שגורם לכם אושר, למה שממלא את החסר שלכם, ללכת.