כי בסופו של דבר כולנו ניפגש.. פרק 2 i'm coming home

"לורן..לורן יפה שלי תתעוררי" שמעתי את קולו של אבי. פתחתי את עיניי לאט לאט וראיתי אותו "היי, מה קרה?" שאל אותי "מה?.." שאלתי אותו לא מבינה למה הוא מתכוון. "העיניים שלך..הן אדומות" אמר לי והמשיך "זה אומר שבכית קרה משהו שאני צריך לדעת עליו?" שאל אותי "לא..לא הכל בסדר" אמרתי לו "טוב.. לכי תשטפי פנים ואם את רוצה גם תתקלחי תתלבשי ותרדי למטה עליי לספר לך משהו" אמר לי "אוקיי" אמרתי מחייכת עליו חיוך קטן. הוא חייך אליי בחזרה ויצא מחדרי.
הלכתי למקלחת שטפתי פנים ונכנסתי להתקלח מלאת מחשבות על מה שקרה אתמול. על איך הלב שלי בבת אחת נשבר.. אבל אני לא יכולה להישבר, לא עוד הפעם! אני לא יכולה לתת לעצמי להישבר כמו שנשברתי אחרי המוות של אמא ובעצם גם אחרי ששון מת ואיתו דין עזב.. אחרי כל ההתפרקות הזאת.. זאת הייתה תקופה קשה, לא יצאתי חודשיים מהבית הייתי אוכלת רק כשאבי היה מכריח אותי וגם דניאל.. דניאל היה החבר הכי טוב שלי אבל קרה משהו שבגללו הוא שנא אותי. הוא שנא אותי כל כך שהוא ומשפחתו עזבו, שנאתי את עצמי כל כך ואני עדיין שונאת את עצמי. לא עובר יום שאני לא חושבת עליו או על אמי או על שון ודין. אבל ידעתי למה משנה כמה פעמיים נשברתי אני חייבת להישאר חזקה.
יצאתי מהמקלחת. שמתי לבנים וקרם גוף חיפשתי מה ללבוש בסוף בחרתי בזה – http://www.polyvore.com/untitled_149/set?id=109938002
וירדתי למטה אבא וחברה שלו ישבו על הספה מחובקים "מה רצית לספר לי?" שאלתי אותו "לורן.. החלטנו שאנחנו רוצים לעבור. ליתר דיוק לחזור. לישראל להרצליה לבית הישן.." אמר לי משפיל מבט והרגשתי את עצמי נשברת עוד פעם.
כעבור 3 שבועות
אז זהו. הנה עבר הזמן ואנחנו חוזרים. חוזרים למקום שבו הכל התחיל, אם להודות באמת? אני מפחדת ממה שיהיה ממה שיקרה. אני מפחדת מהרגשות שיתעוררו אצלי שנגיע לבית הישן למקום שפעם היינו בו עוד משפחה שלמה ומאושרת..

I'm coming home
I'm coming home
Tell the World I'm coming home
Let the rain wash away all the pain of yesterday
I know my kingdom awaits and they've forgiven my mistakes
I'm coming home, I'm coming home
..Tell the World that I'm coming