כי לא היה לי שם יותר מוצלח לסיפור אהבה בהמשכים – פרק 6 (:

-נקודת מבט נעה-
אני מתעוררת. השעה שבע ועשרה. יש לי הודעה מאדם.
הוא כתב:״ בוקר טוב יפה 3>" אני בוחנת את ההודעה. מסתכלת על השם שמופיע למעלה. מסתכלת עוד פעם. כתוב ׳אדם׳. אני ממש לא מבינה מה יש לו ממני. מה הוא נדלק עליי? בשביל מה לסבך לי את החיים? אני מהססת מעט ואז כותבת:״ בוקר טוב״ ולא מוסיפה לב או משהו כזה. אני מצחצחת שיניים, ומתלבשת. לאחר כמה התלבטויות אני בוחרת ג׳ינס אדום וחולצה לבנה עם הדפס. אני מרגישה את העיניים שלי הולכות ונעצמות בכל צעד שאני עושה. אני כל כך עייפה!
מגיעה הודעה מעומרי..
הוא כותב:״ בוקר טוב נעה (:״
אני עונה:״בוקר טוב (;״
עומרי:״ אני צריך להגיד לך משהו.. וזה לא לוואטסאפ…
אני:״ אתה מלחיץ אותי ._. אתה יכול להתקשר אם אתה רוצה״
אני לוקחת שלוק של מיץ תפוזים ויוצאת מהבית. עומרי מתקשר.
אני עונה.
״הלו?״
עומרי:״ היי נעה מה קורה?״
אני:״ הכל בסדר ואיתך?״
עומרי:״ אני סבבה.. אני צריך להגיד לך משהו. זה בקשר לאדם.״
אני:״ נו דבר אני במתח״
עומרי:״ תיראי, איך אני אגיד לך את זה? את עוד לא ממש מכירה את אדם, אבל חשוב שתדעי שהוא טיפוס די נצלן..״
״מה זאת אומרת?״ אני תוהה למה הוא מתכוון
עומרי:״ בואי נגיד את זה ככה: את רוב הבנות שיש לו קשר טוב איתן הוא מנצל בשביל זיון… ״
״מה??״אני לא יודעת מה להגיד.
״בקיצור, תיזהרי ממנו. אין לי כוונה לסכסך אבל אני לא רוצה שתיפגעי ממנו. הוא פוגע בהרבה בנות״
״אוקיי. אשתדל לזכור את זה. תודה עומרי״ אני אומרת בקול חלש

-נקודת מבט של תומר- (חבר של תמרה, אם שכחתם מי זה)
אני יושב בכיתה ליד עומרי. שיעור לשון. אני מספר לו על תמרה ועל כמה שהיא מדהימה, והוא מספר לי על עמית. אדם (שיושב מאחורינו) פתאום מתפרץ:״ תומר שלנו מאוהב? אני מתרגש!״ הוא אמר את זה בקול לעגני.
תקפתי אותו:״סתום תפה יחתיכת ערס!״ לא יכולתי לשלוט בעצמי. לפעמים אדם יכול ממש לעלות לי על העצבים. ״איך קראת לי?״ אדם אמר בעצבים. אם יש משהו שהוא ממש שונא, זה שמכנים אותו ׳ערס׳. בגלל זה אמרתי את זה. המורה נעצה באדם מבט מאיים וצעקה:״ תהיה בשקט אני מלמדת חומר חשוב לבגרות!״ והמשיכה בשלה. אדם סינן לי :״לך תזדיין חתיכת אפס״.
שתקתי והמשכתי בשלי.
והשיעור עבר לו…
הגיעה ההפסקה. ראיתי את אדם שקוע בפלאפון. בדרך כלל בהפסקות הוא מדבר עם בנות.. מתכנן מי הבאה שהוא יזיין.. ועוד הוא קורא לי אפס.

-נקודת מבט של אדם-
כוסאמא של התומר הזה, שילך להזדיין ילד טמבל.
שלחתי הודעה לנעה:״ רוצה להיפגש היום? ;)״
היא ענתה:״ לא יודעת…״
אני:״ למה לא? ): היה לנו ממש כיף אתמול״
נעה:״אני יודעת, אבל אתה כזה…״
״כזה מה?״
״אוהב זיונים וכל זה״
אם לפני זה הייתי עצבני, עכשיו אני עוד שניה מתפוצץ מעצבים. אני יודע בידיוק מי הכניס לנעה את הרעיונות האלה לראש.
אני מיד מסתכל על עומרי.
הוא מסתכל עליי בחזרה במבט תמים. אני צועק עליו:״ בן של זונה! לא יכולת להתאפק?? היית חייב להרוס לי! אני פירגנתי לך עם עמית! עד שסופסוף אני מרגיש שאני באמת אוהב מישהי ושזה לא סתם סטוץ, אתה חייב להרוס לי?? אני אפוצץ אותך!!!״
אני מתנפל עליו. לא מעניין אותי כלום. אני מעיף לו בוקס לפרצוף והוא מחזיר לי לבטן. אנחנו ממשיכים ללכת מכות, עד שהוא נותן לי עוד בוקס בבטן ואני נאנק מכאבים.
הוא מסתכל עליי סובל ואומר:״ אני בסך הכל ניסיתי להגן על נעה. היא חשובה לי בידיוק כמו שאתה טוען שהיא חשובה לך.״
כולם מסתכלים עליי. דניאל (מישהו מהכיתה) עוזר לי לקום.
עומרי אומר:״ בגלל שאני מרחם עליך, אני לא אספר על זה למנהל״
״לא צריך את הטובות שלך״ אמרתי.
למזלי זאת הייתה השעה האחרונה (השעה שאחרי ההפסקה).
כשחזרתי הביתה נשכבתי על המיטה מיד. כל כך סבלתי. התחננתי לנעה שתבוא. היא באה בסופו של דבר. סיפרתי לה את כל מה שקרה.
״לא היית צריך להתנפל עליו ככה״ היא אומרת בזמן שהיא מלטפת לי את הראש.
"את צודקת. כל כך כואב לי. גם יצאתי לוזר וגם כואב לי כל הגוף. ממש נהדר״
״יש לך פה ערכת עזרה ראשונה?״ היא שאלה
הסברתי לה באיזה ארון זה צריך להיות כי כאב לי מדי כדי לקום.
היא הביאה את זה ושאלה: ״איפה קיבלת מכות?״
״בעיקר פה״ אמרתי, הורדתי את החולצה והצבעתי על סימן כחול בבטן שממש כאב.
היו לי גם עוד מלא שריטות. היא שמה לי דברים שממש הרגיעו את הכאב.
"את מדהימה״ אמרתי. התכוונתי לזה לגמרי. היא חייכה.
נישקתי אותה. ״אני אוהב אותך..״ אמרתי.
היא נהייתה ממש חיוורת. ״הכל בסדר? לא הייתי צריך להגיד את זה?״
״לא, זה בסדר. אני פשוט לא רגילה לזה..״
״אוקיי.״ אמרתי.
הוספתי:״ אני רוצה להגיד את האמת… זה נכון שאני סטוציונר כמו שמכנים את זה, אבל אני רוצה שתדעי שאני אוהב אותך באמת. בחיים לא הרגשתי ככה כלפי מישהי. את מאמינה לי? זה חשוב לי שתאמיני לי.״
היא הסתכלה עליי, ואז אמרה ״אני מאמינה לך..״ ונתנה לי נשיקה בלחי.
היא כזאת מושלמת!!