כך זה היה – פרק חמישי

אורן ישב בביתו ומחשבות רבות החלו למלא את ראשו. הישיבה עם ליאור ברכבת גרמה לו להזכר בחברה הקודמת שלו. אורן מאוד אהב אותה, עד היום הוא מרגיש אליה משהו. לאקסית שלו שיער שחור חלק ממש כמו לליאור.
גם לאחר שנפרדו שמרו שניהם על יחסים טובים. היחסים הטובים בינו לבין חברתו הקודמת, גרמו לאורן לא פעם לבלבול אדיר ואף לחוסר בטחון, בכל מצב שיש לו עם בחורה אחרת.
לפתע צליל של הודעה קטע את מחשבותיו.
ההודעה הגיעה מאחראית הטיולים בבסיס. שם היא כתבה שביום ראשון הקרוב ייערך טיול לפני הנסיעה לבסיס. הטיול בעיר של אורן.
אורן לא ידע את נפשו מרוב שמחה, סוף סוף מגיע יום ראשון שהוא יכול לקום מאוחר. שמח ונרגש החליט להודיע על דבר ההודעה לליאור.
"ליאור…"
"כן אורן?"
"יש טיול ביום ראשון… לא תאמיני איפה הטיול?"
"איפה?" שאלה ליאור.
"אצלי בעיר" השיב אורן. "מרוב התרגשות אני הולך בבית מצד לצד, עוד רגע הרצפה נופלת" הוא אמר. "אני יכול לקום מאוחר ביום ראשון, לישון הרבה, אין מאושר ממני."
"אז אני באה לישון אצלך בשבת" הפתיעה ליאור.
אורן לא חשב יותר מדי על מה שאמרה וענה לה "טוב… תדעי רק שיש משחק כדורגל בשבת, אז תוכלי לבוא אליי רק אחריו, אני לא מוותר על משחק כדורגל בשביל אף אחד."
"בסדר" ליאור השיבה "אני רוצה שנצא גם, כי לא יצאתי השבוע, כאב לי הראש אתה זוכר."
"אין בעיה, נצא לאיזה בית קפה או מסעדה, זה לא באמת חשוב."
"טוב אני צריכה רק לברר עם ההורים, לא יודעת אם אמא תאשר לי."
"בסדר, אם היא לא תאשר אז לא נורא" סיים אורן את השיחה.
מחשבותיו של אורן היו קשורות לטיול של יום ראשון, ולרגע הוא לא ייחס חשיבות למה שאמרה ליאור.

בבוקר של שבת שלח אורן הודעה לליאור.
"ליאור , תגידי אמא שלך מרשה לך להגיע אליי?"
"האמת שלא אמרתי לה" ענתה ליאור.
"שיקרתי לה, אמרתי לה שאני הולכת לישון אצל חברה" המשיכה.
"בסדר גמור" ענה אורן. "אני אאסוף אותך מהתחנה המרכזית בשעה 21:30, מיד בסיום המשחק."
"אמרתי לאוראל שגם יגיע, נצא איתו , אבל קודם אני חייבת להחליף אצלך בגדים ולהתאפר."
אוראל היה חייל מבסיס אחר. הוא שירת בעבר יחד עם אורן וליאור, והתחבר לכל אחד מהם בזמן אחר. הוא מעין חבר משותף. עוד דבר שמעניין באוראל זה הקשר המיוחד שהיה לו עם שרון, הם סיפרו אחד לשני הכל, היו חברים מאוד טובים. יש שמועות שבין אוראל לשרון הייתה מערכת יחסים קטנה, אבל אין אחד שיכול לאמת זאת.

הדלת נפתחת. אח של אורן צופה בכדורגל בסלון, הוא לא שם לב לכניסתה של ליאור.
הנה זה הבית שלי, והנה החדר שלי, כאן ממש משמאל. ליאור הביישנית, רצה לשים את דבריה בחדרו של אורן.
"הכנתי לנו שתי מיטות, אחת בחדר שלי, כאן את תשני, אחת בחדר האורחים."
"אין בעיה… אני הולכת להתאפר."
"אבל את כבר מאופרת" תהה אורן. "השחור שמאפיין אותך בעיניים כבר בולט מאוד."
"לא לא יש לי כמה תיקונים קטנים" ענתה ליאור. "אוראל יהיה עוד חצי שעה בקניון, אני מסיימת וזזים."

אוראל שומר שבת. כל בתי הקפה והחנויות שבקניון עובדות בשבת ועל כן, לא יכלו השלושה לשבת לאכול שם. אורן הציע שיבואו לביתו. אוראל הסכים ונסע אחרי של אורן.

"אז מה בעצם את עושה פה בעיר הזאת?" שאל אוראל את ליאור.
"סתם… באתי לישון אצל חברה שלי שגרה כמה רחובות מפה" השיבה ליאור.
"השעה מאוחרת, ממתי נפגשים בשעה כזאת?!" תהה אוראל.
"אתם בטוחים? נשמע לי מוזר" הוא שאל.
אורן וליאור הסתכלו אחד על השני במבט מבוהל.
"כן, ליאור אמרה לי שהיא באה לישון אצל חברה, אז הזמנתי אותה אליי לשתות קפה, נראה לי דבר לגיטימי" ענה אורן בתקיפות.
"אבל הזמנתם אותי לצאת איתכם להסתובב בקניון" אמר אוראל.
"כן, אבל אתה שומר שבת. אין אפשר לשתות שם" ענה לו אורן מעט מהוסס.
"אז איפה הקפה?" גיחך אוראל.

השעה הייתה כבר אחת בלילה, מחר לשניהם יש טיול ואוראל חוזר לבסיס ולחברים שלו.
"טוב נראה לי שאני אזוז" אמר אוראל. "בואי ליאור, אני אקח אותך לחברה שלך."
שתיקה בחדר.
"לא צריך אורן ייקח אותי, הוא מכיר טוב את העיר" השיבה ליאור, בעיניים מפוחדות.
"אתם בטוחים שליאור לא ישנה כאן היום?" שאל שוב אוראל.
"לא" השיב אורן.
"הנה בואו נצא כולנו יחד, אני אקח אותך לחברה שלך."
"לא הבאת שום ציוד איתך, תיק או משהו?!" תהה אוראל.
"אהה נכון הנה הוא בוא נצא" הכריזה ליאור.

ליאור ואורן נכנסו למכונית של אורן, נוסעים מעט מאחורי אוראל.
"מזל שהוא לא נכנס אלייך לחדר" אמרה ליאור , "אחרת הוא היה רואה שם את הבגדים שלי זרוקים."
"מזל גם שלא נכנס לחדר האמבטיה, אחרת היה רואה את האיפור שלך שם" הוסיף אורן.
"מה שחסר לנו עכשיו הוא יספר הכל לשרון" אמרה ליאור.
"שרון לא יודעת?" שאל אורן בפליאה.
"לא סיפרתי דבר לשרון" ענתה ליאור.
"אין לך מה לדאוג, אוראל קנה את הסיפור."

אוראל המשיך לכיוון היציאה מן העיר, ואורן הסתובב בכיכר הקרובה וחזר לחנייה של ביתו.
"הנה רואה הוא נסע ולא ראה שום דבר" אמר אורן.
לפתע נשמע רעש מנוע חזק. שנייה לפני שנכנסו חזרה לבניין היה זה אוראל, שנופף להם לשלום מהרכב שהגיח וחיוך מרושע על פניו.
"עכשיו בוודאות כולם ידעו שישנתי אצלך" אמרה ליאור.
"אל תדאגי יהיה בסדר" ענה לה אורן.

ליאור נכנסה למקלחת להוריד את האיפור לפני השינה. כשחזרה, לא זיהה אותה אורן. פיו נפתח ולא יכל להסגר.
"ליאור" הוא אמר. "את נראית שונה בלי האיפור במשקל חמישה טונות שאת שמה בפנים שלך."
פתאום ראה אורן לפניו בחורה שונה. ללא האיפור נראית ליאור כבן אדם רציני, כזה שלא רוצה רק לצחוק כל היום. הוא התבלבל.
"אתה הגבר הראשון שהוא אותי בלי איפור בכלל" אמרה ליאור.
"בוא נחליף לבגדי שינה ונלך לישון" הוסיפה.
אורן החליט שלפני שהוא הולך לחדר האורחים הוא ילך לומר לליאור לילה טוב, אולי גם יציק לה מעט. ליאור כבר הייתה עייפה, שכבה על המיטה. אורן החליט לקפוץ עליה, אך היא לא אמרה דבר בשל העייפות.
"את רוצה שאני אלך לישון בחדר השני?"
"לא" ענתה לו ליאור בקול רך "תישאר לישון איתי."
אורן היה מבולבל מאוד. רק לפני שבוע ליאור והוא לא יכלו לשבת אחד ליד השני, בלי ששרון תהווה חוצץ אנושי ביניהם, והיום היא כבר שוכבת לידו באותה המיטה, ועוד במיטה שלו. שוב תקפו את אורן מחשבות. הוא חשב שוב על החברה הקודמת שלו. המחשבות נמשכו מספר דקות.
הוא רצה לנשק אותה אך ליאור כבר נרדמה.
אורן כרך את ידו סביב גופה ושניהם הלכו לישון יחד מחובקים.
ביום הטיול למחרת, התעוררו השניים מעט מאוחר לאחר שישנו רק ארבע שעות.
לשניהם לא היה כוח לקום מהמיטה, ובכל פעם שליאור רצתה להתרומם מעט, תפס אותה אורן וקירב אותה אליו.
"הגיע הזמן שנקום כבר אורן, אני אלך להתקלח."
"טוב נו אם את אומרת, אכין לנו קפה בינתיים" ענה אורן.

ליאור יצאה מהמקלחת כשמגבת קטנה כרוכה סביב גופה הצנום.
אורן נכנס להלם. זו הפעם הראשונה שבחורה זרה מתקלחת אצלו. ליאור הלכה לכיוון חדרו.
השעה הייתה מאוחרת והטיול כבר החל.
"אני מכיר את המסלול בעל פה" אמר אורן. "אל תדאגי נפגוש את כולם בדרך."
"ואם ישאלו למה באנו ביחד" שאלה ליאור.
"נשקר כמו ששיקרנו עד עכשיו, נגיד שהלכת לישון אצל חברה שלך. אל תדאגי אני לא שוכח את התירוץ " ענה לה אורן.
"אולי באמת כדאי שנשכח מכל מה שהיה בשבת."