כל אחד והשריטה שלו פרק 9

14/07/2015 807 צפיות תגובה אחת

ליאל:

יצא לכם פעם לחשוב על כמה שהסרטים הרומנטיים משפיעים עלינו יותר ממה שאנחנו רוצים. למרות שאני מודעת לזה שאין דבר כזה אהבה ואין אף אחד שיאהב אותי באמת אני בכל זאת קיוויתי שבר כן יאהב אותי ושגם לי יהיה סיפור אהבה.
אספתי את הדברים שלי והכנסתי אותם לתיק הקטן שהבאתי איתי. בר נכנס גם הוא לחדר והתיישב על מיטתו.
"לאן את הולכת?" הוא שאל אותי במבט מבולבל.
"זה בסדר אני מבינה אותך גם אני לא הייתי רוצה מישהי כמוני" אמרתי מבלי להביט בו והנחתי את התיק על כתף אחת. לא יכולתי להביט בו זה יהיה כואב מידי רק הקול שלו מכאיב לי.
"דבר ראשון זה קיבוץ וזה צפון אין בעשר בלילה אוטובוסים" הוא אמר בגיחוך והפלתי את התיק על הרצפה "דבר שני הייתי צריך לעכל את מה שאמרת אבל זה לא משנה את מה שאני מרגיש כלפייך" הוא אמר והושיב אותי לידו על המיטה והרגשתי איך הפרפרים מתחרפנים בבטני למשפט הזה.
"זה לא?" שאלתי בלחש הוא תפס את פניי בעדינות וגרם לי להסתכל בעיניו החומות דבש.
"אני אוהב אותך לא משנה מה. ברור?!" הוא שאל עם מבט חודש ואני הנהנתי מעט. הוא חייך חיוך קטן ונישק אותי נשיקה רכה. התנתקתי ממנו והבטתי בעיניו החומות דבש עם הניצוץ המיוחד שלו שגורמות לי לפרפרים מטורפים שבחיים לא הרגשתי, אני כל כך אוהבת אותו שזה כואב. אני כל כך תלויה בו ובתחושה שהוא נותן לי שזה משהו אחר. בחיים אף אחד לא הצליח לגרום לי לתחושה כזו של ביטחון, התאהבתי בו והוא גורם לי להרגיש נאהבת.
"גם אני אוהבת אותך" לחשתי לו והוא חייך חיוך גדול שחשף את שיניו וחיבק אותי חזק. סוף סוף אמרתי את שלושת המילים הכי גדולות והכי משמעותיות, בחיים לא אמרתי את זה למישהו ולהגיד את זה לבר הרגיש לי הכי נכון שיש. אני אוהבת אותו. אני אוהבת אותו כל כך שאני מפחדת להיפגע אבל פעם ראשונה מזה זמן רב שאני מוכנה לקחת את הסיכון הזה של להיפגע, פעם ראשונה אני מרגישה שאני שווה משהו, בר גורם לי להרגיש שאני לא סתם עוד אחת. הוא גורם לי לחיות באשליה ותחושה מדהימה והוא מקבל אותי עם כל השריטות שלי.

"אל תלחצי הם יאהבו אותך" בר אמר לי בפעם המיליון. אנחנו בדרך לארוחת ערב אצל המשפחה שלו ובחיים שלי לא הייתי לחוצה כל כל.
"אבל אנחנו בקושי חודש ביחד" אמרתי לו מנסה לשכנע אותו שזה רעיון רע מאוד.
"זה לא משנה עכשיו אני בחיים לא אתן לך לעזוב אותי" הוא אמר וחיבק אותי חזק שגורם לי טיפה להירגע. התקרבנו לדלת הבית והוא דפק על הדלת, עם כל דפיקה שלו הלב שלי פעם במהירות גדולה יותר.
"אפשר עדיין להתחרט" אמרתי והוא הביט בי במבט כועס. אחותו של בר פתחה לנו את הדלת.
"בר" היא קראה בהתלהבות וחיבקה את בר. היא הייתה במדי צבא וכנראה חזרה לפני כמה רגעים.
"היי אני רונה את בטח ליאל" היא אמרה בקול נימד ומתוק וחיבקה אותי חיבוק קטן וזריז. הרגשתי קצת מבוכה זה הרגיש לי מוזר לחבק מישהי שאני לא מכירה. היא הייתה כל כך דומה לבר אבל בגרסה הנשית שלו. נכנסנו שלושתינו לבית וישר ראינו זוג עומד ומחכה לנו.
"חיים שלי" אישה בשנות ה50 לחייה חיבקה את בר ונתנה לו נשיקה על הלחי היא הייתה נמוכה מעט בעלת חזות מזרחית. מיד אחריה גבר בשנות ה60 לחייו לחץ לבר את היד ברשמיות הוא היה נראה אשכנזי מה שגרם לי לתהות לאיזה בית בר גדל חצי אשכנזי חצי מזרחי מזמין בעיות וריבים אבל מצד שני הוא גדל בקיבוץ ותמיד אומרים שילדי הקיבוץ מגדלים את עצמן או משהו כזה.
"אמא אבא תכירו זאת ליאל" בר אמר והציג אותי בפני הוריו.
"אני מזל" האישה אמרה בחביבות. הושטתי לה את ידי אך היא התעלמה ונתנה לי חיבוק, ממש משפחה מחבקת.
"יוסי" הגבר אמר ולחץ לי את היד. תודה לאל מישהו לוחץ כאן ידיים.
"בואו שבו" מזל אמו של בר אמרה והצביעה על שולחן האוכל שהיה כבר ערוך ומוכן לכבודנו. ישבנו אני ובר אחד ליד השניה מולנו ישבה רונה ואביו ואמו של בר ישבו בקצוות השולחן.
"סיימת בית ספר?" מזל שאלה אותי בזמן שמזגה אוכל לצלחתי.
"תודה, וכן לא מזמן את האמת" השבתי לה בחיוך לאחר שהודתי לה על האוכל.
"ואת טובה בזה או שכמו בר?" היא שאלה והקניטה את בר שדפק לה מבט כועס. חייכתי אליו חיוך קטן.
"אני בסדר" השבתי ואכלתי מהאוכל שהיה מדהים.
"עלק בסדר היא גאון" בר אמר וגרם לי להסמיק.
"ולאן את מתגייסת?" מזל שאלה אותי
"עדיין לא ידוע, אין לי אזרחות ישראלית ככה שאני אצטרך ללכת להתנדב" אמרתי והיא הנהנה
"אל תלכי עדיף לך" היא אמרה ושתקתי. לא יודעת מה עדיף ואני לא יודעת מה יקרה מחר.
"ומה את חושבת ללמוד בעתיד?" אביו של בר הצטרף לשיחה ספק מהתעניינות ספק מנימוס.
"האמת שאין לי מושג, יש לי הרבה רעיונות. מצד אחד רפואה מאוד מעניין אותי אבל זה שמונה שנים ללמוד ואין לי כוח לזה מצד שני כלכלה זה תחום שאני חושבת שאני יכולה להשתלב בו ללא בעיה" השבתי וראיתי את אביו מתרשם ובר הניח את ידו על רגלי מתחת לשולחן.
"מה מושך אותך בכלכלה?" יוסי שאל. אולי הוא באמת מתעניין?
"האמת ששוק ההון מניות השקעות הלוואות וכל זה ממש מעניין אותי" עניתי במבוכה ולחצתי את ידו של בר מרוב התרגשות ולחץ נמאס לי שהם שואלים אותי שאלות.
"ואיך תשלבי משפחה וקריירה?" אמו של בר שאלה אותי והרגשתי איך לאט לאט הסומק עולה בלחיי וגופי מתלהט. היא כבר חושבת על משפחה וילדים אני ובר עוד לא חודש ביחד ועל זה היא מדברת איתי.
"אוקיי מספיק לתקוף את חברה שלי בשאלות. איך בצבא רונה" בר שאל את אחותו והעביר את העיניים ממני אליה. הוא הביט בי במבט מצטער ואני החזרתי לו מבט תודה. אם הייתי יכולה הייתי מנשקת אותו עכשיו.

נקודת מבט בר:

"אלוהים זה היה אחת הארוחות הכי מלחיצות בחיים שלי" ליאל אמרה כשיצאנו מהבית של ההורים שלי. היא הייתה מושלמת ההורים שלי ורונה אהבו אותה, הם שאלו אותה כל כך הרבה שאלות והיא ענתה להם יפה והם התאהבו יותר ויותר בכל מילה שהיא אמרה.
"מצטער על מה שקרה" אמרתי והצמדתי אותה אליי היו רגעים שפשוט הם הביכו אותה נורא וזה לא הזיז להם.
"זה בסדר, אני מניחה שככה זה הורים" היא אמרה וגרמה לצביטה קטנה בלב שלי. מהרגע שהיא סיפרה לי את הסיפור חיים שלה אני מסתכל עליה אחרת היא כל כך חזקה שזה מדהים, היא שורדת והיא לא נשברת בקלות. הצורה שבה היא סיפרה את זה בכלל הפתיעה אותי כאילו זה סיפור של מישהו אחר.
"אני אוהב אותך כבר אמרתי את זה?" שאלתי אותה והיא הביטה בי בעיניה הירוקות.
"זה יעבור לך" היא אמרה ופתחה את הדלת של החדר.
"אי אפשר להיות איתך קיטשים זה נוראי" אמרתי בגיחוך ונכנסתי אחריה תופס אותה מאחור ונותן לה נשיקה על הצוואר שגורם לה לפלוט צחקוק קטן.
"אתה רוצה שאני אהיה דביקית?" היא שאלה הסתובבה אליי והניחה את ידייה על כתפיי
"לא אני אוהב אותך ככה" אמרתי מחזיק אותה מהמותניים ונישקתי אותה. הובלתי אותה לאט לאט למיטה והשכבתי אותה עליה ממשיך לנשק אותה ונושך מידי פעם את השפתיים שלה כשאני יודע שזה מטריף אותה. את הצעד הבא אני אתן לה לעשות כשהיא תהיה מוכנה. הפסקתי את הנשיקה ונשכבתי על המיטה לידה מביט בעיניה היפות היא הביטה בי במבט אוהב וחושש.
"אתה מבטיח לא לפגוע בי?" היא שאלה קצת בעצב
"מבטיח" השבתי במילה אחת. היא חשובה לי יותר מכל דבר אחר בעולם ואני לא אתן לאף אחד לפגוע בה.
"אני אוהבת אותך" היא אמרה את שלושת המילים האלה שכשהם באים ממנה זה גורם ללב שלי לפעום במהירות. היא אוהבת אותי והיא שלי.
"גם אני אוהב אותך" אמרתי לה וחיבקתי אותה חזק מקרב אותה אליי מסניף את הריח המתוק והממכר שלה. אני לא אתן לאף אחד לפגוע בה היא האישה שלי, האישה שאני אוהב.


תגובות (1)

ווואי אני מתה עליהם! שלא יפרדו ותמשיכי ימוכשרת :)

15/07/2015 00:20
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך