כמה פעמים.. פרק 24 חלק ו'

נקודת מבט רותם-
התיישבתי במזרון ליד מאיה שניסתנ לזחול בקושי על הריצפה, העברתי את ידי על ראשה הקטן שבקלות יכל לכסות את כל ראשה כמו כובע.
לא להאמין שהבת שלי.. ה-בת שלי .. לפני 8 חודשים היתה בגיל הזה ..
הסתכלתי על מתן שהיה שקוע בטלוויזיה, הכל בנינו לא סגור.. אני לא מבינה..
אנחנו ביחד?
לא ביחד?
מה שהיה עכשיו זה ריב?
"מתן" אמרתי והבטתי בו במבט לא מבין, נשכתי את זווית שפתי התחתומה מחכה שישים לב אליי
הוא המהם בקולו חיכה שאני יענה ואפילו לא הביט בי..
"למה אתה מתנהג אליי ככה? תסתכל עליי" אמרתי ולא הורדתי את מבטי ממנו , הוא הסתכל עליי וחיכה שאני ידבר. הטלוויזיה יותר חשובה לו ממני.
נאנחתי בשקט והזזתי את מבטי ממנו אל עבר האייפון, עדיף מאשר להתחנן אליו ליחס.
"רותם" אמר מתן, לא התייחסתי. הגיע תורי להחזיר. למרות שאני לא כזאת.
הראש שלי עסק בהרבה דברים.. מה אני יעשה בהמשך החיים.. מה אני יעשה בניו יורק עם ג'ייסון.. מה יהיה איתי?..
נכנסתי להודעות שלי עם הילה אחות של מתן והסתכלתי על ההודעות שהיא שלחה
'איך את ומתן? מסתדרים לבד?' רשמה
-'החצוף רואה טלוויזיה. אני עם מאיה' רשמתי

"רותם" מתן אמר שוב, "מה יהיה איתנו?" שאלתי את מתן
"מה יהיה איתנו?" שאל מתן, אפילו הוא לא יודע…..
———————–
עברו להם שעתיים שישבנו בלי לדבר והילה וענת נכנסו לבית סוף סוף. השתגעתי מרוב געגועים אליה.
"אני מקווה שנהנתם ביחד , עכשיו אני וענת נזוז" אמרתי בחיוך והגענו הביתה.
———————–
עברו להם שבועיים. אני ומתן לא דיברנו כל כך. חוץ מכמה אסמסים… לא דיברנו יותר.
הוא נסע לבסיס ורק אתמול הוא חזר, הוא היה שם שבוע וחצי.
אני בינתיים בודקת אם המזוודה ארוזה היטב.
טיטולים✔
מטרנה✔
בקבוק האכלה✔
תרופות✔
משחקים לענת✔
בגדים קצרים וארוכים✔
נעליים✔
קרם פנים, הגנה, גוף✔
בגדיי ים✔
מעיל✔
מטען, אוזניות, איפון✔
פתיבר- ביסקוויטים✔
איפור,בושם,ערכת טיפוח, מברשות שיניים,שיער✔
גרבר✔
ואת כל השאר נקנה שם. גם ככה אי אפשר להביא הכל ..
המזוודה עצומה. היא בגודל שלי. הדברים שלי ושל ענת ביחד שם.
עוד פחות מ3 שעות צריך לעלות על המטוס.. לקחנו טיסה בערב, בשביל שענת תישן רוב הטיסה
זה חולני לבוא עם תינוקת לשם. אני לא יודעת איך עשיתי את זה פעמיים.
השעה 6 בערב, אנחנו עוד שעה יוצאים לשדה תעופה.
החלטתי להזכיר למתן שאני לא יהיה פה שבוע, כי הוא לא כל כך התעסק בזה..

-'רק רציתי להגיד שאני וענת עוד מעט יוצאות לשדה תעופה, מקווה שהכל יסתדר בנינו כשננחת ♥'
לא עברו 3 שניות וקיבלתי הודעה ממנו
'תהנו ותשמרו על עצמכם, הכל יסתדר. מבטיח.. אני אוהב אותך ♥' רשם

אני יכולה להתחיל את החופשה שלי.

"נת נת רוצה לאכול?" שאלתי את ענת שחיטטה בארון שלי והוציאה ממנו בגדים
הלכתי למטבח כשענת בידיי, הושבתי אותה על הכיסא שלה הבטיחותי הגבוה של האוכל והיא הסתכלה עליי כשאני מכינה לה חביתה. אנחנו כבר לבושות והעגלה השחורה של ענת מוכנה בשביל שניקח אותה לניו יורק.
ישבתי בשולחן אוכל ליד ענת ואכלתי ועל הדרך האכלתי אותה.
ג'ייסון דאג לכרטיסי טיסה והוא המיר את הכסף לדולרים ובדק שאין בעיה בדרכונים. הכל מאורגן.
מיילי כבר טסה לפני שלושה ימים בשביל לחזור אל המשפחה , היא התגעגעה, ואני מבינה. ליאו טס ביחד איתה.
אני טיפה חוששת מזה שאני יגיע לניו יורק. אני יזכר בכל בדברים. אבל ג'ייסון הבטיח שהכל יהיה בסדר.
אנחנו נישן בבית מלון בניו יורק ונלך לטייל ונפגוש את המשפחה של ג'ייסון המורחבת, ואז נלך אל ענת האישה מבית חב"ד
ג'ייסון מביא איתו את הבת זוג שלו, חברה שלו.. מה שזה לא יהיה..
היא חמודה. לפי מה שג'ייסון מספר..
מי היה מאמין? אני בת 17 נוסעת עם הבת שלי שבת שנה ביחד עם אבא שלה, שהוא האקס שלי וחברה של ג'ייסון מצטרפת אלינו לטיול.
שמה נפגוש את מיילי, חברת ההריון שלי שהיתה תמיד בשבילי שם , שנמצאת שם כבר עם הבן זוג שלה. שעד לפני שלושה ימים היא גרה איתי חודש וקצת.

סיימנו לאכול ושטפתי את הכלים, הבית היה מצוחצח.
נעלתי את כל החלונות ואת הכלב טיטי הבאצי לשכנה שתטפל בו, כי הוא ימות ברעב בזמן שלא נהיה כאן. הרמתי את ענת על ידיי ונעלתי את הבית. הנהג מונית המקסים עזר לי להוציא את המזוודה והעגלה והסלקל ,והכניס לתוך המכונית שלו.
נכנסנו למונית והתחלנו לנסוע, נפגשנו באמצע הדרך עם המונית שבה היה ג'ייסון עם הבת זוג שלו והמשכנו עד שהגענו לשדה תעופה.
אמא ואבא של ג'ייסון נמצאים בניו יורק אצל המשפחה, ושם ניפגש.
"לאן אתם טסים?" שאל הנהג בחיוך דרך המראה כי ישבתי מאחורה עם ענת
"לניו יורק, לבקר אנשים קרובים" חייכתי,
"כל הכבוד, בדרך כלל לא טסים עם ילדים בגיל הזה" אמר, בהחלט זה קשה לטוב עם תינוקת בת שנה טיסה כל כך ארוכה.
"נכון, אבל אני מעדיפה שהיא תפגוש את אותם אנשים" חייכתי.
"מחשבה נכונה" אמר ועזר לנו לצאת מהמונית. עמדתי מול טרמינל 3 והחזקתי את ענת בידיי, הרבה אנשים נמצאים כאן.
ג'ייסון הלך להביא עגלה שבה הוא העמיס את המזוודה הענקית שלי ואת המזוודה הבינונית של שירה הבת זוג שלו, חברה שלו. ואת שלו, ואת העגלה.
"רותם, זאת טיסה לשבוע, לא לשנה" צחק ג'ייסון והעמיס את הסלקל ואת שאר הדברים.
חייכתי והעדפתי לא להסתכל על שירה, הבת זוג שלו.
אני מרגישה לא נעים. הם ביחד, בני זוג ופתאום תינוקת.
"אני שירה, אני מבינה שזאת ענת היפיפייה ואת האמא המדהימה" חייכה שירה וליטפה את ראשה של ענת, הרגשתי מוזר.
"נעים מאוד" חייכתי והתקדמנו אל תוך השדה תעופה בשביל להעביר את כל הבדיקות הבטחוניות.
מידי פעם שירה הסיעה את ענת בעגלה והרימה אותה מידי פעם , וג'ייסון סחב את העגלה של המזוודות ואני דאגתי לענת.
"בת כמה את שירה?" שאלתי בחיוך בזמן שחיכינו להעמיס את המזוודות על המסוע שמעביר אל המטוס את הדברים.
"בת 20, בדיוק השתחררתי מהצבא" אמרה בחיוך. שוב הצבא הזה תוקף אותי.
חייכתי אליה והרמתי את ענת מהעגלה והעברנו את העגלה ביחד עם המזוודות אל המסוע המיוחד.
ג'ייסון החליף אותי והחזיק את ענת בידיו והתקדמנו אל כיוון הדיוטי פרי, לחפש שוקולדים ומתנות ובשמים.
"אני ורותם הולכות לדיוטי פרי, תישאר עם ענת, תשתה קפה או משהו" אמרה שירה ומשכה בידי שנלך לדיוטי פרי, היא מתוקה. ומהממת.
שיער חום כהה ארוך עד הישבן חלק בקצוות גלי והיא גבוהה טיפה, יש לה צבע עיניים חום בהיר מיוחד, שפתיים ורדרדות מיוחדות.
"רגע" צחקתי והוספתי, "יש לה כאן פירות, תתן לה טיפה" אמרתי והוצאתי מהתיק שק צד שלי קופסא קטנה עם תפוח ובננות חתוכים לפרוסות. הבאתי לו גם בקבוק מים והלכתי עם שירה אל הדיוטי פרי, הרחנו הרבה בשמים, נראה לי התמסטלתי רק מהריח.
קנינו 2 בשמים ושוקולדים לטיסה ועוד שטויות , עברנו למחלקת איפור וקנינו קצת והלכתי לחפש לציונה ולמתן ולהילה מתנה .
"שירה, רותם" שמעתי את ג'ייסון קורא לנו, כבר שילמנו.
"אנחנו באות" אמרה שירה ויצאנו,
"איפה ענת?!" שאלתי בלחץ. הלב שלי יירד לתחתונים
"נתתי למישהו שישמור עליה רגע" אמר ואני התחרפנתי באותו רגע.
"זה מסוכן" אמרתי בדאגה אבל לא צרחתי או משהו, דיברתי רגיל והתקדמתי אחריי ג'ייסון.
לעזעזל! איפה הבת שלי!
ראיתי גב של בחור שמחזיק תינוקת בידו, התינוקת זאת ענתי שלי!
"ענת" אמרתי והלכתי אליה מהר והבחור הסתובב.
"מתן?" חייכתי ומיד חיבקתי אותו. מתן, הפתיע אותי?!
"אז טיסה 6535b יוצאת עוד חצי שעה?" אמר ונשק לשפתיי נשיקה קצרה.
"באמת? אתם ידעתם מזה?" שאלתי את ג'ייסןן ושירה שרק חייכו והנהנו בראשם.
"חשבתי שתנטוש אותי כאן" צחקתי והכנסתי לתיק את כל השטויות שקניתי ואת הבקבוק והאוכל של ענת.
"אני לא נוטש.. אנחנו הולכים להנות" חייך והקפיץ את ענת באוויר שלא הפסיקה לצחוק.
צילמתי את ג'ייסון ושירה ליד המזרקה והם צילמו אותנו. הגיע הזמן לעלות לטיסה.
ישבנו אחד ליד השני,
היה ספסל של 3 שבו שישבנו
אני, ענת, מתן ובספסל של 2 המושבים לידנו ישבו ג'ייסון ושירה שליד החלון.
חגרתי את ענת על הסלקל שלה ועם החגורה של הטיסה והתחלנו בטיסה, החזקתי למתן את היד ולענת את היד. מי היה מאמין?!
כבר היה אפשר לשחרר את החגורה, שחררתי את ענת מהחגורה והיא ישבה על שירה והיא וג'ייסון שיגעו אותה. מזל שהיא ישנה צהריים, ככה היא תלך לישון מאוחר ותקום מאוחר וככה הטיסה תעבור מהר.
מתן עבר למושב של ענת והניח את ראשו על ברכיי, ליטפתי את שיערו ונשקתי לאפו.
"איך היה בבסיס?" שאלתי, הקפיצו אותו לבסיס והוא נשאר שם הרבה זמן.
"מעייף, חשבתי עלייך בכל יום שעבר" אמר ועצם את עיניו ונשק לרגלי שהניח עליה את הראש.
"התגעגעתי אלייך" אמרתי ונישקתי את שפתיו. שמעתי ברקע את ענת צוחקת כי ג'ייסון דגדג אותה עם הזיפים שלו.
הוצאתי משחק מהתיק צד שלי והבאתי להם שישחקו איתה. ככה יכולתי להנות עם מתן.
הוא התרומם מברכיי והתיישב במושב ואמר "קומי שניה" ועשיתי כדבריו. הו אתפס את מושבי והושיב אותי עליו. גבי נתמך בחלון והנחתי את ראשי על כתפו. הוא נשק לראשי נשיקות ארוכות ושר לי.
"הטיסה הראשונה של ענת היתה זוועתית… היא בכתה הרבה וכל הזמן היתי צריכה להניק אותה, כל שעה קמתי לאיפה שהמושב של הדיילים והנקתי אותה, אתה לא יודע איזה קשה זה היה, בקושי ישנתי" מלמלתי בעייפות
"היית לבד?" שאל וליטף את זרועותיי עם ידיו הגדולות והחמות.
"כן, ההורים שלי טסו יום לפנינו" אמרתי והסתכלתי על שירה כי היא קראה לי.
היתי בטוחה שהיא תשנא אותי…..
"רוצים לשתות משהו אני יביא לכם?" שאלה בחיוך, חייכתי אליה והנדתי את ראשי לשלילה.
"לא תודה, ובתיק הזה יש שמיכה ואוכל ושתיה לענת אז אם היא צריכה משהו תקחו מכאן, ויש כאן אוכל אם תרצו אתם" אמרתי והיא חייכה וחזרה לצלם את ענת וג'ייסון ביחד.

עברו להם שעתיים שדיברנו אני ומתן ומידי פעם עם שירה וג'ייסון. אני צריכה להלחיף לענת טיטול ולא הכי בא לי לעשות את זה.
"שירה את מתנדבת להחליף לענת טיטול?" צחקתי והיא הנידה את ראשה לשלילה והבנתי שאני צריכה לעשות את זה. שירה קמה מהכיסא והרימה את ענת ובאה אחריי אל כיוון השירותים אבל הלכנו לאיפה שהדיילים יושבים כי אין סיכוי שאני יכנס לשירותים המסריחים האלה.
"חשבתי שאת תשנאי אותי" אמרתי בחיוך ופרסתי שמיכה על הריצפה של המטוב איפה שהדיילים והכל מוסתר, הם אפשרו לנו לעשות את זה.
הורדתי את המכנס ואת הטיטול המלוכלך של ענת והתחלתי להחליף לה לטיטול נקי.
"למה?" שאלה בתדהמה, "כי את יוצאת עם מישהו ופתאום יש לו תינוקת ואקסית שמצטרפת לטיול" צחקתי והלבשתי את ענת בחזרה ושטפתי ידיים ולענת ידיים בגלל הנגיף שנקרא פוליו והוא מסתובב בישראל אז זה הרגל, מזל שחיסנתי את ענת.
"הכי לא. אני שמחה, אני חשבתי שאת תשנאי אותי. את מדהימה. אפילו יותר ממה שג'ייסון מתאר. ואת יפה. אני שמחה שהכרתי אותך" חייכה וחיבקה אותי. חיבקתי בחזרה וביקשתי מהדייל שימלא לי מים חמים בבקבוק של ענת בשביל קאני יאכיל אותה. הכנתי לה בקבוק מטרנה וחזרנו למושביםשלנו, התעלמנו מהצעירים שניסו להתחיל איתנו .
ג'ייסון התיישב ליד מתן, מוזר. הם דיברו הרבה.
"מתני קח" אמרתי והעברתי לו את ענת, הוא לא התנגד כי הוא רגיל להאכיל את ענת כשאני עסוקה. הוא הניח את ענת בין שתי ידיו כשראשה נח על זרועו השרירית ויד שמאל שלו מחזיקה את הבקבוק וגם ענת מחזיקה. התיישבתי ליד שירה ופשפטנו בנינו, החלפנו פייסבוקים ואינסטגרם.
אני מאושרת בשביל ג'ייסון..
יש לנו תינוקת ביחד, אי אפשר לריב.. צריך לאחל אחד לשני רק את הטוב כי זאת המשפחה שהתינוקת שלנו תגדל בה.
ג'ייסון ומתן המשיכו לדבר, מתן מידי פעם הגניב מבט אל ענת שחיפשה תנוחה טובה עליו והניחה את ראשה על החזה שלו ועטפה את גופו עם שתי ידיה הקטנטנות בזמן שמתן המשיך להחזיק את הבקבוק.
מתן וג'ייסון המשיכו לדבר וענת נרדמה כבר, הוצאתי את הבקבוק מפיה וכיסיתי אותה. מתן הניח אותה בעדינות בסלקל שמה היא ישנה בנוחות.
הנחתי את ראשי על רגליה של שירה ונרדמתי, היא הניחה את ראשה על החלון ונרדמה גם. מי היה מאמין.
שני גברים דאגו לנו וכיסו אותנו בשמיכה. הם נשארו ערים למקרה שענת תקום.
—————
הטיסה לא זזה…. עוד חצי שעה נוחתים. אני מאושרת.
ענת התעוררה ומלמלה דברים וצעקה שטויות מוזרות.
"בובו תחגור את עצמך, נוחתים" אמרתי למתן שישן וראשו הונח על הסלקל של ענת שהיה ריק.
שירה העירה את ג'ייסון ושניהם חגרו.
חגרתי את ענת וחיכינו לנחיתה.
איך רואים שזה מטוס של ישראלים?
כשהנחיתה מתחילה מתנשקים, וכשהנחיתה מסתיימת מוחאים כפיים.
מובן רק הזוגות מתנשקים.
ענת ישבה באמצע שלי ושל מתן ומתן ואני התמדנו את שפתינו והתנשקנו נשיקה צרפתית ארוכה…. ככה גם ג'ייסון ושירה.
ענת ניסתה להפריד בנינו ומשכה בחולצתינו אבל לא הפסקנו.
פקחתי את עיניי והתענגתי על הנוף שפניו של מתן צמודות אל שלי.
נחתנו ומחאנו כפיים.
"הנשיקה הכי טובה בעולם" אמרתי בחיוך וחיכינו שכולם ירדו בשביל שנרים את ענת עם הסלקל ונעלה לאוטובוס בשביל לקחת ישר את המזוודות והעגלה שלה.
ג'ייסון הרים את הסלקל בזמן שירדנו מהמטוס בעוד שמתן הרים את ענת על ידיו ואת ידו השניחה כרך סביב כתפי וקירב אותי אליו בזמן שירדנו מהמטוס. שירה וג'ייסון החזיקו ידיים ונכנסנו אל השדה תעופה לאחר שירדנו מהמטוס. זה היה מעייף.
יצאנו מהשדה תעופה עם המזוודות והעגלה והגעתי שוב אל ניו יורק.
"לא השתנה בכלל" אמרתי בחיוך קטן,
מתן נשק לראשי והתקדמנו בעודנו סוחבים את המזוודות, סתם לא.
הבנים סחבו את המזוודות ושירה סחבה את העגלה ביחד עם ענת ואני סחבתי את התיק צד שלי עם הדברים של ענת.
נסענו במונית אל המלון והחלטנו לתפוס תנומה, התעייפנו.
היינו חדר אחד ליד השני, נכנסתי לחדר וישר נשכבתי במיטה, כאב לי הגב.
המיטה הזוגית כל כך מזמינה לישון עליה. הטלוויזיה הפלאזמה ממולה כל כך מפתה וגורמת לך לרצות רק לישון.
ענת רצה ברחבי החדר והתלהבה. מתן עשה אותו דבר כמוני ונשכב לצידי על המיטה.
ליד הצד שלי היה לול לבן שבו ענת תישן, דלת נוספת למקלחת ושירותים וחלון ענק הנפתח וממנו יוצאים אל מרפסת.
ענת לא התעייפה….
הוצאתי את האוכל של ענת ושמתי את כל החבילת גרברים על השולחן שבחדר , גבוה מענת. שלא תגיע לשם.
פתחתי קופסא אחת והתחלתי להאכיל את ענת, אני עוד שניה נרדמת. מתן הסתכל עלינו רק.
האיפון שלי צלצל ופתחתי את ההודעה באיפון זה בווצאפ מאמא של ג'ייסון
'מותק אתם במלון? אני יקח את ענת ותוכלו לנוח?' רשמה
-'את מוזמנת לכאן :)' רשמתי
'אנחנו בקומה 4 אנחנו אותו מלון. תפתחי את הדלת אעי באה לעשות ביקור חדרים' רשמה
ובאמת אחרי 2 דקות היא דפקה בדלת, היא לקחה את ענת ויצאה איתה אל החדר של ג'ייסון. סגרתי את הדלת ונשכבתי ליד מתן.
הוא הניח את ידיו על מותניי והניח את גופי עליו, גופו נמחץ תחתיי ונשקתי לשפתיו נשיקה רכה.
ידיו הונחו על גבי התחתון וליטפו את גבי ליטופים רכים ונעימים.
"אני אוהב אותך" אמר וטרף את שפתיי בנשיקה רטובה ונעימה.
הוא מביא עליי שלווה ואהבה.
"אני אוהבת אותך גם" אמרתי והמשכנו להתנשק.
ידיו הגדולות והחמות נכנסו מתחת לחולצתי וליטפו את גבי מתחת לחולצה ומידי פעם עלו עד שהגיעו אל התופסן של החזיה, אבל מיד ירד אל גבי התחתון וליטף אותו ליטופים רכים.
התנתקתי מהנשיקה והעברתי את שפתיי על צווארו ונשכתי מעט את צווארו והוא נאנק מכאב מתקתק והידק את אחיזתו סביב מותניי. ליקקתי את האזור ומצצתי פיסת עור והתחיל להיווצר היקי, נשכתי שוב את האזור וליקקתי אותו מעט ונשפתי רוח קרה שגרמה לו לרעידות קטנות בגופו.
"ההיקי הכי יפה שעשיתי עד היום" אמרתי בצחקוק קל ובשניה הרגשתי את עצמי תחתיו וגופו מעליי, הוא נישק את צווארי נשיקות עמוקות שגרמו לי להוציא מפי אנחות חלושות.
הנחתי את ידיי על מותניו והרמתי לאט לאט את חולצתו, רק רוצה לראות את הבטן השרירית שלו.
הורדתי את חולצתו וליטפתי את גבו השרירי וכשהגעתי לגבו התחתון העלתי את ידי על בטנו, חקרתי כל ריבוע וריבוע, הרגשתי את שפתיו יוצרות על עורי היקי.
הרגשתי טוב, הרגשתי שאני רוצה אותו. האם זה נכון? אני לא יודעת.
אם זאת טעות? אני גם לא יודעת
אם אני הולכת להצטער על זה? בטח שכן.
התהפכנו שוב כשידיו הזריזות מרימות את חולצתי ובשניה החולצה מוצאת את עצמה בצד השני של החדר.
הרוח הקריר חדר אל עצמותיי, נישקתי את מתן נשיקה ארוכה, רק שלא יסתכל על הגוף שלי.
וא הפך אותנו בגלל שנאבקנו על השליטה ומצאתי את עצמי מתחתיו, הוא התנתק מהנשיקה והביט בי מלמעלה, אני חשופה כנגד עיניו.
"ואו רותם" מלמל והסתכל עליי בערצה, זה גרם לי להרגיש מבוכה.
"מתן, אל תגיד את זה" מלמלתי בעצב וכיסיתי עם ידיי את גופי וניסיתי לקום.
"אני לא יפגע בך, ואם את לא רוצה, את לא חייבת. אני יחכה לך כמה שתרצי" אמר ונשק למצחי.
"אני רוצה.. אבל אני מפחדת.. מה אם לא תאהב אותי אחריי?" שאלתי
".זה לא יקרה. תני לי לעזור לך להתגבר על הפחדים שלך , אני אוהב אותך" אמר ונשק לשפתיי. האמנתי לזה.
נישקתי את שפתיו ומשם הכל המשיך. הינו שנינו לבד, כל המחסוצים ירדו ממנו, הינו במצב הכי פגיע שלנו. ערומים. מכוסים אחד בשני ובשמיכה הדקה ששמרה עלינו בסוד מפניי כל החדר הריקני והענק.
אני חושבת שאני מאושרת.
אבל מה זה אושר?

הסתכלתי על מתן וחייכתי, "אתה אוהב אותי עדיין?" שאלתי והרמתי את השמיכה מעט שתכסה את גופי הערום והפגיע.
"אני עדיין אוהב אותך" חייך ונשק לשפתיי, הוא קם מהמיטה כשהוא לובש בוקסר ויוצא אל המרפסת, הוא בטח חייב סיגריה, ברור.
לבשתי עליי את התחתונים והחזיה השחורים מתחרה ומעל שמתי את החולצת טריקו של מתן שהיתה גדולה עליי כמו שמלה.
אני עייפה, הטיסה עייפה אותי מאוד. נשכבתי במיטה וניצלתי כל דקה שלי לנוח כי ענת עם אמא של ג'ייסון.
נשכבתי במיטה והתכסתי בשמיכה העבה והמחממת ועצמתי את עיניי, מחכה להירדם. נרדמתי.
הרגשתי טיפה את המיטה שוקעת כי מתן השמן נשכב לידי וקירב אותי אליו ונשק לכתפיי שהיצה מכוסת בחולצתו. גבי הוצמד אל בטנו החשופה. חייכתי חיוך קטן ולא פקחתי את עיניי.
"אני רק בת 17" מלמלתי והרגשתי את ידיו של מתן נעטפות סביב מותניי וקושרות אותי אליו. לא משחררות.
"את רק בת 17 ואת רק שלי" אמר ונשק ללחי שלי אחרי מאמצים רבים.
"תנוחי יפה קטנה." אמר בלחש וזה מה שעשיתי.