כמה פעמים.. פרק 25 חלק ב'

נקודת מבט רותם-
התעוררתי בבוקר כששמעתי דפיקות בדלת, אני לא רוצה לקום! לעולם!
"מתן" מלמלתי בעיניים סגורות וליטפתי את גבו החשוף שהופנה אל פניי והזזתי אותו מעט
"מתן קום" אמרתי שוב והזזתי אותו, הוא זז מעט והתהפך כשפניו מול פני
"למה?" שאל בעייפות והרגשתי את ידיו על פניי, מלטפות את הלחיי ושניה לאחר מכאן שפתיו מנשקות את שפתיי, הזזתי את שפתיי הצידה ואמרתי "לא צחצחתי שיניים. ויש מישהו בדלת" אמרתי ונשכבתי על הבטן טוחבת את פניי בכרית הרכה.
"את תשלמי על זה" צחק ועם ידו בילגן את שיערי, צחקתי והמשכתי לישון
שמעתי את מתן פותח את הדלת ואומר "אוקי. עכשיו אני יגיד להן" אמר ונכנס בחזרה לחדר,
"ג'ייסון אמר שתתארגנו ונרד לאכול, ואחר כך הוא יקח את ענת למשפחה שלו" אמר מתן בזמן שהלך למקלחת וסגר את הדלת.
הוא יצא אחרי רבע שעה כשהוא לבוש בברמודה בצבע שחור וחולצה כחולה של פולו, שיערו מסופר בתסרוקת מארינס, כמו 'ערבי' רק קצוץ יותר.
"אני יישאר איתה, תלכי תתארגני" אמר מתן כשראה אותי שוכבת במיטה על הגב וכרית תומכת בגבי בזמן שענת שכובה בתוך ידיי אוכלת מהבקבוק מטרנה שלה.
הנהנתי בראשי והמשכתי להאכיל את ענת.

יצאתי מהמקלחת לבושה בג'ינס בהיר עם מעט קרעים וגופיה שחורה רחבה מעט של ג'ק דניאלס.
היא מגיעה עד הטבור , מאזור החזה היא צמודה ובאזור הטבור היא מתרחבת מעט ומשאירה פס חשוף של העור באזור המותן.
הלבשתי את ענת בזריזות בשמלה ורודה ועליונית סרוגה בצבע שחור ועל ראשה סרט שחור מבד.
נעלתי לה נעליים ואני שמתי סנדלים שחורים והינו מאורגנים לרדת לאכול.

"מתני מה אתה אוכל?" שאלתי, אני רעבה. אין מה לאכול, צריך כשר. ורק ירקות וגבינות ונמאס לי מזה.
"נס קפה" אמר והתיישב לידי, ג'ייסון ושירה כבר בחדר שלהם מתארגנים בעוד שאני מתן וענת מתלבטים מה לאכול ומאיה ואשר מתארגנים לקראת הנסיעה, מזל שהם השכירו רכב.
"אז אני גם" אמרתי לו בחיוך והאכלתי את ענת בגרבר כחול, זה טעים.
"לא, את תאכלי ירקות ולחם עם גבינה וקורנפלקס ופנקייקים" אמר והלך מהשולחן בלי להגיד לי וחזר לאחר כמה דקות עם יקרות ולחם עם גבינה
"אני לא רוצה, אני אכלתי אתמול לחם" אמרתי,
"מה זה מה זה?" שאל והתחיל למרוח לי את הגבינה על הלחם
"בא לי דונטס" אמרתי, זה סופגניות קטנות
"תאכלי את זה ואז. אני לא רוצה לשמוע את השטויות האלה יותר, רותם" אמר והביא לי לאכול בזמן שהוא שתה מהנס.
"טוב אבא" אמרתי והתחלתי לאכול בזמן שענת דיברה בשפת התינוקות עם עוד תינוק שישב מולנו
"ניפגש ברבנות אומרת?" אמר בצחוק קל
"לא!" אמרתי מיד והוספתי "יהיה לה בחור מבית טוב. ורק בגיל 17 היא תצא עם מישהו" אמרתי
"את בת 17 עכשיו. עם ילדה" אמר. ידעתי.
"אני לא רוצה שהיא תעשה את אותה טעות" אמרתי בעצב וחשבתי מה ענת תגיד כשהיא תגדל כשאני יאסור עליה ללכת כם בגדים חושפניים או לצאת עם בחור גדול ממנה.
"לא אמרתי את זה בשביל לרדת עליך. רק רציתי להראות לך את הצדדים בזה" אמר ונישק את הלחי שלי
"אני יודעת.." אמרתי והמשכתי לאכול

"מה נעשה היום?" שאלתי כמו ילדה קטנה ונישקתי את שפתיו נשיקה קצרה בגלל שענת משום מקום התחילה לטפס עליי.
"מה את רוצה לעשות?" שאל בחיוך והביא לענת מלפפון חתוך לפרוסות
"ניכנס לבריכה, ומחר נלך לחברה טובה שלי" חייכתי , ענת, החברה שלי. כמו אחות יותר .
"רותם אם זה הסיכוים הנואשים שלך לראות אותי חצי ערום אז וותרי על זה" אמר בצחקוק קל
"איכס מי ירצה לראות אותך" אמרתי והנחתי את ידי על פניו ותפסתי באפו. הסתכלו עלינו, הם חייכו, הם לא הבינו על מה דיברנו
"בואי פליצה, נביא להם את ענת ונלך לבריכה" אמר והחזיק את היד של ענת בזמן שיצאנו מהחדר אוכל.

המשכנו ללכת כשענת קופצת כל שתי צעדים ומתן צוחק. נענדתי מאחוריהם כשהתיק צד שלי מונח על הצד שלי והוצאתי את האיפון מהתיק וצילמתי אותם, עיצבתי באפקט והעלתי
-you know what is happiness? So now I know what is..-
רשמתי וקיבלתי תגובות ולייקים, מוזר לי שאנשים רוצים לראות מה אני עושה.
(אתם יודעים מה זה אושר? אז אני עכשיו יודעת מה זה)

"חכו לי" צחקתי והתקדמתי אליהם, מתן צחק ואמר "בואי נברח לאמא" ורץ עם ענת, כמובן לא מהר כי ענת תיפול.
"ניצחת אותי" אמרתי לענת ונישקתי את פניה כשהתכופפתי על בירכי על הריצפה מול ענת וחיבקתי אותה ונישקתי את שפתיה הרכות ומתוקות אלף פעמים.

האיפון שלי השמיע צליל ונכנסתי להתראה, רשום מהאינסטגרם ומהפייסבוק, כי אצל מתן זה מעלה לפייסבוק ולאינסטגרם ביחד.
רואים את התיונה שלי מנשקת את ענת ומחבקת אותה וכתוב
'I know what is happiness♥'
(אני יודע מה זה אושר)

עלינו לחדר ולקחתי את התיק שארגנתי לענת לפני שיצאנו והתיישבתי במיטה
"אני אוהבת אותך הכי בעולם, יותר מאבא שלך המכוער" אמרתי לענת ונישקתי אותה
"רותם, ילדה קטנה" צחק מתן
"מה לא?" צחקתי ונישקתי את כף ידה של ענת שהונחה על הפה שלי
הוא רק צחק ונשק לראשי
"תיקח אותה אני בינתיים ייתלבש בבגד ים" אמרתי ונישקתי את ענת מלא נשיקות
"אמ..אמה" מלמלה ענת וזזה כשנישקתי אותה.
"שרופה אני!" אמרתי והבאתי למתן את ענת והסתכלתי עליהם יוצאים מהחדר עם התיק הורוד של ענת והעגלה .
הדלת נסגרה ואני פשפשתי במזוודה ולקחתי בגד ים סטרפלס שלם עם פפיון לבן באמצע ויצאתי מהמקלחת כשמתן בחדר לבוש במכנס בגד ים של גברים בצבע ורוד זוהר.
"מה שמת שלם, כנסי תחליפי" אמר וסידר את שיערו במראה. פערתי את פי בתדהמה וצחקתי
"הבת שלך בידיים טובות. היא באוטו עם מאיה ועם ג'ייסון" אמר ומשך בידי בעדינות וכרך את ידיו סביב מותניי ונישק את שפתיי.
"הבגד ים מכוער?" שאלתי בעצב. דווקא החמיאו לי עליו.
"צחקתי. הוא יפה." אמר וליטף את פניי.

נכנסנו למתחם של הבריכה שהיה יחסית ריק, לא היו הרבה אנשים.
נשכבתי על המיטת שיזוף ונהנתי מהמש הנעימה.
"משתזפים?" שאל מתן ונשכב לידי , הנהנתי בראשי ושפיניתי לו מקום במיטת שיזוף שלי, הוא נשכב לידי והשקפנו על הילדים הקטנים ששוחים
"עוד כמה שנים ענת תהיה כמוהם ותעשה בלאגן כמוהם" צחקתי והסתכלתי על מתן שחייך חיוך חושף שיניים לבנות.
עצמתי את עיניי ונהנתי מהשמש הנעימה.
"אני מתגעגעת אל ענת" אמרתי והשענתי את ראשי על החזה הקשיח של מתן. "אני יודע. היא נהנת עכשיו. בטח כולם מביאים לה סוכריות ומשחקים" אמר באופטימיות
"היא הנסיכה של הבית" אמרתי בחיוך קטן. הרמתי את מבטי אל עיניו שקדחו בנשמתי ונישקתי את שפתיו נשיקה רכה.

היום עבר וקמתי בבוקר לבוקר מלא הפתעות. ראיתי את מתן ואת ענת צופים בטלוויזיה כשענת שכובה על בטנו החשופה ומתן עוטף אותה בידו השרירית וביד השניה מסמס כל מיני דברים.
"בוקר טוב" מלמלתי בחיוך רחב והשענתי את ראשי על בטנה של ענת ונישקתי את הבטן שלה עשרות פעמים כשענת מלטפת את ראשי ומתן מנשק את זרועי ומושך אותי אליו. התחושה של שפתיו על שלי בצורה ממכרת.. האהבה..
"אני הולכת לצחצח שיניים ולהאכיל את ענת ואז נמצא" אמרתי ומתן צחק ואמר "האכלתי את ענת, ואני אכלתי, האוכל שלך בשולחן ואני ילביש את ענת" אמר כשהוא מחייך.

יצאנו מהחדר והזמנו מונית לכתובת. כלום לא ידוע. לא ידוע אם היא בכלל כאן. ומה איתה. אם היא השתנתה. בול שנה עברה. לפני שנה עברתי לארץ, כשענת היתה בת חודשיי והיום בדיוק ענת בת שנה וחודשיים.
נעמדנו מול הבית והסתכלתי על מתן ואז על ענת שהרמתי על ידיי .
"נספור עד שלוש?" שאל, חייכתי ודפקנו בדלת
הדלת נפתחה וראיתי בחורה צעירה בדלת. זאת לא ענת…
"ה..היי" אמרתי ונעצבתי כשזאת לא היתה ענת.
כל הדרך סיפרתי למתן עליה, על כמה שהיא מדהימה
"היי. תרצו להיכנס?" שאלה בעברית, הנהנתי בראשי ונכנסנו לבית.
ראיתי ילד קטן על הריצפה, נראה בערך בן חצי שנה.
"שרה! השארת את משה לבד?" שמעתי קול מוכר!!
"ענת!" אמרתי בחיוך, דמעות עמדו בעיניי.
היא הרימה את ראשה והסתכלה עליי ואז על התינוקת ואז על מתן ואז עליי שוב.
"רותם!!" אמרה וקפצה עליי בחיבוק. היא לא השתנתה, אפילו בטן אין לה!
"כל יום שעובר אני חושבת עלייך" אמרה וחיבקה אותי שוב ולקחה את ענת מידיי.
"ענת, איך היא גדלה! היא בת שנה וחודש נכון?" שאלה בחיוך
"קרוב. וחודשיים. באתי לביקור, והדבר היחידי שחשבתי זה עלייך" אמרתי והתכופפתי לריצפה והרמתי את הילד שלה.
"זה לא נראה שילדת" אמרתי בחיוך
"גם את, ומי זה?" שאלה בחיוך ולא חיבקה כי היא שומרת נגיעה מגברים
"מתן. החבר שלי, באנו לחופשה" חייכתי
"לכמה זמן?" שאלה וחייכה אל מתן
"לשבוע, אנחנו עוד שלושה ימים חוזרים. באתי לכאן עם אבא של ענת" אמרתי וענת הגדולה פערה את פיה "את צוחקת?" שאלה, מתן צחק וכרך את ידו סביב כתפי בזמן שהתיישבנו בספה כשענת בידיה של ענת הגדולה.
"ועם חברה שלו" אמרתי והיא עוד יותר פערה את פיה וצחקה
"מה..?" וצחקה
"ועם אבא ואמא שלו" אמרתי בחיוך קטן והיא בכלל פערה את פיה.

העברנו את כל היום ככה, אכלנו אצלם ארוחה של בית! בשר!
מתן הכיר את בעלה וחזרנו בערב למלון, עייפים ומותשים.

מתן היה במקלחת וענת ישנה במיטה שלה. אני ישבתי במרפסת והתעטפתי בג'קט הרחב של מתן וחשבתי על כל מה שעברתי.
אלו החיים שלי.
השאלה עוברת לי כל הזמן בראש.
כמה פעמים.
כמה פעמים אני ייפגע.
כמה פעמים אני יאהב.
כמה פעמים אני ירגיש נאהבת.
כמה פעמים אני דחויה.
כמה פעמים נשארו לי להמשיך אחרי שנפלתי.
כמה פעמים אני יתאכזב.
כמה פעמים אני יהיה בהריון.
אני יתחתן?
כמה פעמים אני יצא לדייט.
כמה פעמים אני יסלח להורים שלי.

"אני אוהב אותך" שמעתי את מתן לוחש באוזני וכורך את ידיו סביב מותניי.
"אני אוהבת אותך" אמרתי ונישקתי את שפתיו לאחר שהסתובבתי .

כעבור 5 שנים-
החנתי את הרכב ויצאתי מהרכב במהירות. התיישבתי בספסל הקבוע וחיכיתי בצפייה לילדה האהובה שלי יוצאת מהבית ספר.
כמו כל יום אני יוצאת מהעבודה או מהלימודים, כן התחלתי ללמוד לתואר ראשון בכלכלה. הרבה מספרים, אני אוהבת, אני כבר בשנה השנייה. אני מתיישבת 5 דקות לפני שענת מסיימת ללמוד בספסל ומחכה לראות אותה. להיות הראשונה שהיא תראה.
ג'ייסון עדיין גר באשדוד, אבל עם אישתו, הם נשואים שנה, אשתו בת 25. אני ומתן באנו ביחד לחתונה כי ענת הבת שלו.., הוא ושירה נפרדו.
הוא בא 3 פעמים בשבוע, כל שבת שנייה היא ישנה אצלו, והוא בא 3 פעמים בשבוע, בשביל לקחת אותה מהבית ספר ולטייל איתה.
"אמא! אמא!" שמעתי את הקול של ענת קורא לי, הסתובסתי וראיתי את ענת רצה אליי בחיבוק עם דף בידה. חיבקתי ונישקתי אותה נשיקה רכה על השפתיים. שיערה השטני בלונדיני אסוף בצמה תפורה שמתחילה מההתחלה של הראש עד אמצע הגב. אי אפשר לפספס את עינייה הירוקו. הבוהקות ואת שפתיה הורודות. אני אוהבת את הילדה שלי.
היא התיישבה לידי בספסל כמו כל יום והתחילה לספר לי
"קיבלתי כוכב כי הכנתי שיעורים" אמרה בחיוך רחב.
"כל הכבוד ילדה שלי! אמרתי לך שאם תנסי תצליחי, כל הכבוד" שיבחתי אותה
"היום טופז רוצה לבוא אליי" אמרה בזמן שנכנסו לרכב, חגרתי אותה מאחורה והתחלתי בנסיעה. האמת כבר לא מוזר לי. יש לי ילדה בת 6 ואני בת 22.
אני לא בקשר עם אמא ואבא, כבר 5 שנים. הרבה.
המשפחה של ג'ייסון מניו יורק בקשר איתנו והם באים כל שנה לארץ בחגים ונפגשים עם ענת, וג'ייסון לקח אותה לשם כבר 4 פעמים, מאז שהיא גדלה. מגיל 4 שחררתי אותה שתטוס איתו.
קשה אבל שורדים.
"היום יש לך חוג ריקוד זוכרת?" שאלתי והבטתי בה דרך המראה, היא הנהנה בראשה וחייכה וחשפה את שיניה הלבנות הקטנות.
"אמא אני רוצה להיות בלרינה! אני יהיה רקדנית כמוך ויעוף בשמיים!" אמרה בהתלהבות
"אבל אני לא הייתי רקדנית, הפסקתי באמצע, זוכרת למה?" שאלתי בחיוך
"כי אוצר ענק נכנסה לי לחיים" חיקתה אותי בקול שאני אומרת לה.
"על מי אני שרופה? את מי אני הכי אוהבת?" אמרתי בשמחה
"אותי ורק אותי" אמרה בחיוך ושלחה לי נשיקה באוויר

השקפתי על ענת שרקדה בתוך האולם ספורט הקטן, היא בהחלט בלרינה קטנה.
"כל הכבוד!" אמרתי לענת והרמתי אותה גבוה כשאני מסובבת אותה בזמן שאני מחבקת ומנשקת אותה.
אני מבחינה חיצונית לא השתנתי, השיער עדיין קארה ארוך מעט ופתווי פניי מעט התבגרו אבל נשארתי אותה רותם. אותו גוף. הכל.
נכנסנו לרכב בזמן שאני מתלבטת מה להכין לאכול וענת קטעה את מחשבתי
"אמא למה לכל החברות שלי יש אימהות זקנות?" שאלה והרימה את גבותיה למעלה
"כי אני ילדתי אותך כשהיתי צעירה, לחברות שלך יש אחים גדולים נכון?" שאלתי בחיוך
"כן, לטופז ולשירן יש אחים בני 13!!" אמרה בהתלהבות
"נכון, ואצלנו את הכי גדולה" אמרתי בחיוך קטן והמשכתי בנסיעה לבית
ענת החזיקה את האיפון שג'ייסון הביא לה בשביל שתדבר עם המשפחה בחול בווצאפ ובטנגו, שזה שיחות וידיאו חינם.
וגם שתדבר איתנו.
"הלו סבתא מאיה, אני אוהבת אותך" אמרה ענת והתיישבה בספה כשהיא מלטפת את הכלב שלנו, שהוא הבן של טיטי הכלבה שמתה לפניי שנתיים.
היא ילדה את הגורים ומתה.
אני עדיין גרה בשתולים.
הכנתי אוכל וארגנתי את השולחן,
"ערב טוב, ליפות של הבית" אמר הגבר של חיי כשנכנס לבית ונעל אחריו את הדלת, ענת כמובן רצה אליו
"מתן! קיבלתי מדבקה של כוכב והלכתי לחוג ריקוד והיתי בלרינה כמו אמא!" אמרה ענת בהתלהבות
"כל הכבוד!" אמר וענת ירדה ממנו וחזרה לדבר עם סבתא שלה.
"איך היה בעבודה?" שאלתי ונישקתי את שפתיו
"איך היה בעבודה, מה?" שאל והניח את ידיו על מותניי והעמיק את הנשיקה.
"הילדה כאן" אמרתי והתנתקתי מנשיקתו והשקפתי על מעשייה , היא הסתכלה על הטלוויזיה.
"טוב, מה הכנת?" אמר פגוע
"בעלי, נפגעת?" שאלתי והתיישבתי על רגליו כשהתיישב על הכיסא, הוא צחק והקליד במחשב נייד שלו. שיחקתי עם הטבעת שעל אצבעי ונישקתי את הלחי שלו נשיקה חטופה.

כן.. אני ומתן נשואים. יצאנו במשך 4 שנים ומיד אחרי זה הוא הציע לי נישואים.
התחתנו בחתונה יפה, לא יותר מידי ראוותנית.
חיכינו עם הנושא של הילדים. אני לומדת ומתן עובד ולומד משפטים. הוא בשנה השנייה גם.
עוד מעט הילדים יבואו. בינתיים יש לי את ענת.
ציונה היא כמו אמא שלי. ענת אוהבת אותה ברמות מטורפות..
"איכס" אמרה ענת והסתירה את פנייה עם הידים והתיישבה בשולחן לאכול, התיישבנו ואכלנו כמו משפחה אמיתית.
"אמא מתי יהיה לי אחים?" שאלה ענת
"אני לא יודעת.." אמרתי בחיוך קטן והוספתי "היית רוצה אחים קטנים?" היא הנהנה בראשה
"תגידי למתן" אמרתי בחיוך
"תגידי לאמא שלך שתתקשר לחסידה" אמר ונישק את ראשה של ענת והלך לענות לטלפון וחזר אחרי 2 דקות לשולחן בחזרה.
"אז עוד מעט את בחופש נכון ענת?" אמר מתן והמשיך לאכול
"מה אתה מתכנן?" קטעתי את ענת לפני שהתחילה לשמוח
"יש פנגו'יה" אמר מתן.
יש קטע כזה במכללות שנותנים ללכת לאילת, חופשה מכל המבחנים. ואני ומתן גם לומדים עכשיו.
"אז חופשה משפחתית" אמרתי בחיוך ומתן הנהן בראשו
"אמא ענת שלחה לי תמונה" אמרה ענת, כן אנחנו בקשר עם ענת מניו יורק, היא באה לחופשה בארץ אלינו והתארחה אצלנו, ואנחנו התארחנו אצלם, וכשג'ייסון בניו יורק עם ענת הוא לוקח אותה לבקר אותה.