כמו אח גדול, או קצת יותר מזה – פרק 14 ♥♥♥

***נקודת המבט של ג'ייק****

ישבנו בבית של טובי, אני הוא ואיתן… עושים את מה שאנחנו תמיד עושים כמו לראות טלווזיה או לשחק באקסבוקס עד שנגיע לאוניברסיטה או משהו.. וכשאני אומר או משהו אני מתכוון לזה שאני ממש רוצה להתנדב לצבא, אבל אמא שלי ממש נגד, לעומת זאת אבא שלי תומך. טוב זה הגיוני, הם תמיד מוצאים להיות ההפך בדעות אחד של השנייה.
אבא בעד כי הוא היה חייל עוד בעצמו… עבר הרבה מלחמות וכולם אומרים שבמזל הוא יצא מזה בשלום. אבל אני לא חושב שזה מזל.. אני חושב שפשוט צריך ראש וכוח פיזי בשביל זה. הוא ידע מה הוא עושה- וזאת הסיבה שהוא יצא משם חי. טוב ואמא… אתם כבר יכולים לנחש למה היא לא רוצה שאלך. היא מתה מפחד… היא לא רוצה לחיות כל יום בפחד שיקרה לי משהו. אבל אני לא יודע, כי עוד כבר מאז גיל קטן התחלתי להתעניין בכושר רק בשביל זה. ואני רוצה, אבל לפעמים צריך גם להתחשב בסביבה שלך…

"תשאיר את זה זה היה משחק טוב" טובי אמר זמן שאיתן זיפזפ בערוצים והגיע לשידור חוזר של איזה משחק כדורסל. לייקרס נגד מיאמי היט. כן זה באמת היה משחק טוב… אני זוכר שהיה שיוון ברבע הרביעי ולברון קלע מהקצה השני של המגרש בעשר שניות האחרונות למשחק וקלע… זה היה מדהים.
צפינו במשחק ופתאום שמענו את דלת הכניסה נפתחת, ולא עברו שתי דקות עד שאלנור חתכה אותנו בסלון לכיוון המדרגות. לקח לי זמן לקלוט, אבל אז ראיתי שזה בן איתה. בן…? הם… אבל.. לא ידעתי כל כך מה לחשוב או אם לחשוב. הוא נופף לנו לשלום ונופפנו בחזרה אבל לא הספיק לראות מרוב מהירות האור שאלנור סחבה אותו למעלה.

"זה היה בן, נכון?" איתן שאל וטובי אפילו בעצמו קצת לא ידע אם להיות בטוח בעצמו שזה הוא. "מתי הם חזרו לקשר..? חשבתי שהם לא מדברים כבר הרבה זמן" אמרתי ולא בדיוק יודע מה אני חושב לגבי זה, או איך אני מרגיש לגבי זה. "לא יודע… יכול להיות שהם בקשר אבל לא ממש ידעתי… בסדר לא ממש אכפת לי בן הוא ילד טוב אני לא בררן לגביו" טובי אמר ממשיך לצפות במשחק.
צפינו במשחק, אבל לא הצלחתי להתרכז בו בכלל. כל הזמן חשבתי על בן ועליה, ועל מתי הם הספיקו לחזור לקשר.. יכול להיות שמה שהיא אמרה לי באותו היום שהיא הייתה שיכורה היה מכוון לבן? וואו מה אני חושב על זה בכלל? היא הייתה שיכורה גם ככה….
ניסיתי להתרכז במשחק אבל המחשבות של מה הם עושים לא עזבו אותי.. לא יכולתי יותר. בלי שאפילו הרגשתי כבר הקמתי את עצמי מהספה והלכתי לכיוון המדרגות. "לאן אתה הולך?" טובי שאל אותי ולא ידעתי כל כך מה לומר האמת…

"שירותים" אמרתי ועולה מהר למעלה. התקרבתי לחדר שלה וראיתי שהדלת הייתה סגורה, ולמרות שלא התכוונתי לפתוח אותה ראיתי שהיא נעולה. מה אני עושה בכלל?? זה לא בסדר אני לא יכול להשגיח עליה כל הזמן אני חייב לתת לה את החופש בחירות שלה.. זה לא ענייני ממילא.. התכוונתי ללכת משם כשהבנתי שמה שאני עושה לא בסדר אבל אז כבר לא יכולתי להפסיק כששמעתי את הקול של בן.
"אלי את בין הבנות הכי נחשבות בבית הספר.. תמיד היית. אבל כמעט כל תקופת התיכון היית עם זאק, ואף אחד לא העז להתקרב אלייך.. ועכשיו את סוף סוף פנויה, ויש רשימה כל כך ארוכה לבנים שעומדים בתור כדי להיות איתך" מה…? מחשבות רצו לי בראש אבל לא הספקתי לגלגל אותם כי הוא המשיך לדבר ורציתי להתרכז בזה.
"כולם ידעו לתת לך את המרחק הזה אחרי שניפרדתם. אחרי הכל הייתם שנתיים ביחד.. לאף אחד לא היה את האומץ לבוא ולדבר איתך כי כולם פחדו לקחת את הסיכון שתנפנפי אותם כי את עדיין רוצה מרחק ואז הם יהיו פסולים מהרשימה. וכולם חיכו עד שמייקל העז אחרי חודש לקחת את הצעד הראשון, וכולנו אחריו.." הוא אמר אפילו מצחקק טיפה, ויכולתי לשמוע גם אותה.

"ג'ייק??" שמעתי את טובי צועק לי וישר ירדתי למטה. "מה?" שאלתי מתקרב אליהם. "בוא אתה חייב לראות זאת הזריקה האחרונה.. וואיי הרגע הכי טוב של המשחק" הוא אמר והתיישבתי ליידם.
יש לאלנור באמת כזה ביקוש..? טוב זה לא שוק, היא באמת מדהימה.. אבל.. אף פעם לא באמת חשבתי שכולם יתחילו איתה עד כדי כך.. או שפשוט לא רציתי לחשוב ככה?
פתאום הרגשתי את זה… כאילו הייתי צריך לשמוע את זה כדי להבין. אני רוצה אותה. אני רוצה את אלנור, אני רוצה שהיא תהיה שלי… ואני חייב להתחיל לעשות משהו לגבי זה לפני שמישהו אחר יתפוס את ההזדמנות הזאת וייקח לי אותה.. אני לא יודע למה אבל יש לי הרגשה שאני לא הולך לוותר עליה בכזאת קלות… איך לא קלטתי את זה עד עכשיו? היה לנו כזה חיבור, וידעתי שאני מרגיש לידה שונה מסיבה כלשהי.. פשוט פחדתי להודות בזה.

***********************************************************************
***נקודת המבט של אלנור***

פתחתי את הדלת והכנסתי את אמה וונסה. החלטנו הערב לעשות לילה סרטים. הבעיה היחידה היא שגם טובי החליט שהוא מצטרף, וגם החברים שלו… וחברים שלו זה אומר גם ג'ייק… אני חושבת שאהיה פשוט אדישה, ככה גם אחשוב עליו כמה שפחות. או אצור איתו קשר עין כמה שפחות.
ישבנו בסלון, יחד עם ג'ייק טובי ואיתן והתחלנו לבחור סרטים.. והבחירה היא קשה כשיש הרבה אנשים. חלק רצו קומדיה, חלק אימה, וחלק בכלל סרט מתח. בסוף החלטנו קומדיה, ואני הייתי בעד. עם כל האהבה שלי לסרטי אימה אני כל כך מפחדת מכל דבר אחריהם, ומתחרטת על זה שראיתי אותם.
חיפשנו סרטים בקטגורית קומדיה ובסוף החלטנו על 'מגודלים' אחד הסרטים המצחיקים והאהובים עלי..

לפני שהתחלנו את הסרט אני ואמה הלכנו להכין כמה קערות של פופקורנים ושתייה. אחרי שהכנו הכל התחלנו את הסרט. אני נשבעת שלא משנה כמה פעמים אראה אותו הוא עדיין יצחיק אותי כל פעם מחדש. כולנו פשוט התגלגלנו מצחוק.. כשהסרט נגמר הסתכלתי מסביבי והבנתי שאני היחידה שנשארה ערה. זה מיד קורה לי! סגרתי את הטלווזיה והסתכלתי עליהם נרדמו כולם אחד על השנייה בסלון. הסתכלתי על השעון והבנתי שכבר 3:00 בלילה. לא ידעתי שנשארנו ערים עד כל כך מאוחר.. זאת אומרת שאני נשארתי עד כל כך מאוחר. לקחתי את הקערות הריקות והכוסות וסחבתי אותם איתי למטבח. הנחתי אותם בכיור והחלטתי שאנקה אותם מחר, בגלל שממש לא היה לי כוח, או חשק. פשוט נשארתי לעמוד שם והסתכלתי דרך החלון. היה כל כך חשוך, אבל הירח מאיר כל כך חזק… זה פשוט יפה.

"רציתי לדבר איתך… אפשר?" קפצתי כששמעתי את הקול של ג'ייק מאחורי. "פאק.." נאנחתי כשהתנשפתי. חשבתי שהוא בכלל ישן.. לא הבחנתי שהוא עומד כל כך קרוב. לא מספיק קרוב כדי לגעת אבל עדיין קרוב. "כן… דבר" אמרתי כשקצב הלב שלי חזר שוב לתפקד כרגיל.
"האמת… שאני צריך יותר עצה" עצה? ממני? "עצה..? אוקיי.." אמרתי מחכה שהוא ידבר.
"אז… יש איזה ילדה אחת…."
"ילדה? אתה מבקש ממני עצה לגבי בנות? חשבתי שיש לך המון נסיון בהתחשב בכמות הבנות שהיית איתם" אמרת מופתעת והוא טיפה צחקק לעצמו.
"אני יודע, אבל היא מיוחדת.. והבנתי את זה רק לפני כמה שבועות". וואו מעולה.. הבטן שלי כבר עשתה מן ליפוף כזה של קנאה.. כאילו אני הולכת לשמוע איזה חדשות רעות.
"ו… אני מתכוון….. היא…." הוא חיפש את המילים. "וואו, היא בטח צריכה להיות ממש מיוחדת אם היא משאירה אותך חסר מילים" אמרתי דיי מלאת קנאה. חשבתי שהתבגרתי עליו.. לפחות, אני מנסה. ועד עכשיו הייתי בטוחה שאני מצליחה, אבל… לא.
אחרי שאמרתי את זה הוא חייך מותח את המאחורה של הצוואר שלו מה שנראה ממש ממש סקסי.. פאק. "כן, היא כן" הוא נאנח. באמת שהיה לי קשה לשמוע את זה… "יש בה משהו… שפשוט.. אני אפילו לא יודע לתאר. היא בוגרת כזאת, מבינה.. לא עושה עניין משום דבר. אני מרגיש שונה לידה" הוא פלט.

"אה… האא…" אמרתי מעקלת את המילים בראש שלי. "אז מה הבעיה שלך בעצם?" שאלתי.
"טוב…. אני חושב שאני רוצה אותה.. אבל זה יותר מסובך ממה שזה נשמע. היא גם לא כזאת קלה להשגה, מאחר ויש עליה סוג של תחרות.. אני לא יודע אם אצליח לנצח בה ואגרום לה לרצות אותה" הוא אמר אפילו צחקק קצת. עוד איזה שווה אחת שהוא מנסה לדוג. לא חדש…

"אני לא ממש יודעת מה לומר… אני רק חושבת שלהיות כנים זה הפיתרון הכי טוב. תגיד לה מה שאתה מרגיש, ותקח את הסיכון גם אם אולי בסוף היא לא תרגיש אותו הדבר. וכן, יכול להיות שהיא כבר בחרה מישהו אחר, אבל לפחות ככה אתה יודע שניסית… אם אתה באמת רוצה אותה, אתה אמור לקחת את הסיכון של ההשלכות" למה אני בכלל נותנת לו את העצה הזאת? הרי ברור שזה יעבוד והיא תיפול בקסם שלו… למה נתתי לו את העצה הטובה הזאת? אין לי מושג…

"אז… את אומרת פשוט ללכת אליה ולהראות לה מה אני מרגיש כלפיה?" הוא שאל ונראה טיפה לחוץ. אף פעם לא ראיתי אותו ככה. זה היה חדש… ומוזר. הנהנתי בשקט והוא נראה חושב הלך טיפה הלוך ושוב ואז יצא מהדלת. לא ידעתי ממש מה לחשוב, אבל גם לא הספקתי. כי הוא חזר במהירות אחרי שנייה וחצי ובלי שהבנתי מה קורה הוא הצמיד אותי לשיש והצמיד את השתי היידים שלו לפנים שלי והשפתיים שלו הוצמדו לשלי. הייתי בשוק טיפה בהתחלה. חשבתי שאני חולמת, אבל זהה הרגיש כל כך אמיתי.. וכל כך טוב. פתחתי את הפה שלי נותנת לו להמשיך לנשק אותי כשהיידים שלי עלו לחזה שלו. זה היה מפחיד, ממש חלום שתגשם, תרתי משמע…. הוא משך אותי קרוב יותר אליו כשהרגיש שאני מנשקת אותו בחזרה והרים אותי על השיש, היידים שלי עלו לצוואר שלו והיידים שלו ירדו לגב התחתון שלי, מחזיקות אותי כדי שלא אפול לכיור. הוא עמד בין שתי הרגליים שלי, ממש כמו ביום בו הייתי שיכורה. רק שהפעם זה יותר טוב.

אחרי חמש דקות של נשיקה מדהימה ואמיתית, המחשבות שלי עצרו הכל כשעיקלו וגרמו לי למשוך אחורה ממנו.
"ג'ייק.." אמרתי בשקט מתנפשת מהנשיקה. "אנחנו לא אמורים לעשות את זה" אמרתי והוא הרקין את הראש, אבל נשאר לעמוד בין הרגליים שלי. "למה לא? שנינו רוצים את זה" הוא אמר מסתכל בחזרה אלי. "אני לא יכולה… אני לא רוצה אפילו לחשוב על התגובה של טובי. וחוץ מזה, השנייה הודת שאתה רוצה מישהי אחרת! מיוחדת! וזה…" אמרתי מצביעה ביני לבינו. "לא יעזור לך להשיג אותה" אמרתי והוא צחקק. "מה?" שאלתי מבולבלת לא מבינה מה מצחיק.

"הילדה שדיברתי עליה היא את" הוא אמר גורם לי לחזור לשיחה שלנו ממוקדם. לא יכולתי שלא להסמיק… זה טוב מדי כדי להיות אמיתי, אני בטוח אמורה עכשיו להתעורר מהחלום. הסיכויים שהוא ירצה אותי היו אפסיים! לא האמנתי שדבר כזה יקרה יום אחד.
"אנחנו לא חייבים לספר לו, רק לבינתיים.. זה יקח זמן.. גם אני לא רוצה לשמור את זה בסוד, אבל כמו שאמרת, אם אני באמת רוצה אותך, אני חייב לקחת את הסיכון של ההשלכות של זה" הוא אמר עם הפנים שלו קרובות לשלי. העיניים שלו פשוט זהרו והוא כל כך מושלם אני פשוט לא יודעת מה לחשוב. "אני אטפל בזה.. תסמכי עלי. אני רוצה אותך אני באמת רוצה שתהיי שלי, ואני כל כך מפחד שמישהו אחר ייקח אותך לפני, כי אני לא אדע איך להגיב לזה" הוא אמר גורם לי להסמיק בטירוף. אני לא מאמינה שהוא באמת אומר את זה. אני מרגישה כאילו אני אמורה להתעורר מחלום כל רגע.
הנהנתי לאט ובשקט. הוא רק התנשף לרווחה וחיוך חיוך ענק, מנשק אותי בעדינות ולאט, עדיין עם החיוך מרוח על הפנים… אני לא מאמינה שאני באמת מתנשקת איתו.

הכל היה לי מוזר מדי, ואני לא יודעת למה, התחלתי לצחוק… הסיטואציה פשוט מוזרה,כל כך הרבה זמן חלמתי שזה יקרה וזה באמת סוף סוף קורה.. כל כך מוזר, ועוד שהייתי קרובה לוויתור. הוא צחק בגללי, אבל היה מבולבל. "מה מצחיק?" הוא שאל מחייך אבל אני פשוט המשכתי לצחוק, מפחדת להעיר את כולם. "אניי–" "אני לא יודעת–" אמרתי מצחקקת והוא פשוט התייאש בחיוך. "את כל כך מוזרה" הוא אמר אבל יכולתי לראות אותו נהנה מזה.

"מה קורה כאן?" טובי נכנס וג'ייק מיד עזב אותי, גורם לי ליפול לכיור ועדיין לא הצלחתי להפסיק לצחוק. "אני לא יודע היא ככה כבר זמן מה.." ג'ייק אמר מושך בכפתיים. "קדימה קומי מוזרה, כבר ממש מאוחר כדאי שנלך לישון" טובי אמר ושניהם הלכו משם לכיוון הסלון. "תודה על העזרה בנים!" אמרתי בצניות כשניסיתי לקום מהכיור.

הלכתי לכיוון הסלון, כולם שוכבים ממשיכים לישון. ועם כמה שרציתי להתכרבל עכשיו עם ג'ייק, ידעתי שאני לא יכולה.. אבל התגברתי על זה. מצאתי את מקומי על אחת הספות ונשכבתי שם. הסתכלתי על ג'ייק, ששכב כמה סמטימטרים ממני, והוא הסתכל עלי. עם חיוך. לא יכולתי לחייך בחזרה אחרי שהוא קרץ לי. הרגשתי את הלחיים שלי נהיות כל כך אדומות. אני מקווה שהוא לא שם לב לכמה שאני מסמיקה ליידו. רגע לפני שעצמתי את העיניים שלי, ראיתי את השפתיים שלו זזות. 'לילה טוב' הוא סימן עם השפתיים, אבל שום מילה לא נשמיעה. חייכתי ועצמתי את העיניים. לוחשת לו את אותו הדבר.

זה לא הולך להיות כזה פשוט.. אני כבר יכולה לראות ולהרגיש את המכשולים בדרך. אני רק מקווה שבסוף נעבור אותם.

ביחד.