‘כמו בימים שהיה ברור שרק נאהב כמו בלילות שבכינו אז ביחד..’ אליאור ובר פרק 14

– מנקודת מבט של אליאור –

קמתי מהמיטה לקחתי את האייפון מהשידה "בוקר טוב נסיכה שלי " שלחתי הודעה לבר, והלכתי להתקלח
כשסיימתי חזרתי לחדר 'נסיכה, אני אמשיך לשיר לך ושמיכה של כוכבים אביא לך לילה טוב, אם תעצמי עיניים תחלמי עלי ועל שמיים…'
"מה קורה?" אביאל שאל כשעניתי
"ברוך השם מה איתך?"
"אתה בא?" הוא שאל
"כן כמה דקות אני שם" אמרתי לו וניתקתי את השיחה נכנסתי לשיחות שלי ושל בר בוואצאפ בדקתי אם היא החזירה הודעה, היא לא ענתה מוזר..
היא בטח ישנה או שהיא לא ראתה את ההודעה, לבשתי ג'ינס וחולצה של אדידס לבנה, נעלתי נעליים של אדידס סידרתי את השיער והתזתי על עצמי סילבר, הוצאתי את האייפון מהמטען לקחתי סיגריות וירדתי למטה לקחתי את המפתחות של האוטו ויצאתי אחרי 10 דקות נסיעה הגעתי אליהם יצאתי מהאוטו נעלתי
אותו ונכנסתי אליהם לבית, מרגיש חופשי.. כולם כבר היו שם אמרתי לכולם שלום
"איפה בר?" שאלתי אותם מוציא את הסיגריות והאייפון מהכיסים של הג'ינס והתיישבתי על הספה
"יצאה לפני חצי שעה" לידור אמר לי כשהוא מדליק את הגחל של הנרגילה ומסדר אותו
"לאן?" שאלתי מוציא סיגריה מהחפיסה ומדליק אותה
"לשירן" הוא אמר והחליף שיר
ישבנו עישנו נרגילה וסיגריות שמנו שירים ברמקולים עשינו צחוקים העברנו את הזמן אחרי שלוש שעות בר ושירן נכנסו לבית
"שירן מה יש לה?" שאלתי את שירן כשראיתי את בר עולה למעלה
"למי?" היא שאלה כשהיא מתיישבת ליד לידור
"לבר.. מה קרה לה?" שאלתי
"היא לא מרגישה טוב" היא אמרה כיביתי את הסיגריה בתוך כוס עם קצת מים קמתי ועליתי למעלה, כשהתקדמתי לכיוון החדר שלה שמעתי קולות של בכי.
היא בכתה – כאב לי. כאב לי לשמוע אותה בוכה, נכנסתי לחדר שלה היא שכבה במיטה עם הגב אליי, סגרתי את הדלת ושכבתי מאחוריה וחיבקתי אותה, היא נבהלה והסתובבה עם הפנים אליי
"מה יש יפה שלי קרה משהו?" היא לא נראתה טוב, היא הייתה חיוורת
"כואב לי הבטן" היא אמרה כשהיא עוצמת עיניים בכאב
"את רוצה אני יביא לך משהו?" שאלתי כשאני מלטף לה את היד
"לא, זה יעבור לי עוד ארבעה ימים"
"איפה היית? שלחתי לך הודעה לא ראית?"
"הלכתי לבית חולים ושמתי אותו על מצב שקט"
"למה קרה משהו?"
"לא, אמרתי לך שאני עושה ה…פלה אז הלכתי היום עם שירן" אמרה בבכי, רציתי למות אני לא יכול לראות את הקטנה שלי בוכה
"למה לא אמרת לי? הייתי בא איתך" חיבקתי אותה
"לא נורא הלכתי עם שירן, אלי.. הוא לא אמר שזה צריך לכאוב ככה"
"את רוצה אני יתקשר אליו אולי משהו קרה?"
"לא מה כבר יכול לקרות, נו אלי תעשה שזה יעבור כואב לי" והיא בכתה יותר, כאב לי לראות אותה בוכה ככה
"חכי רגע אני כבר בא" אמרתי לה וקמתי לישיבה
"לא אל תעזוב אותי לבד" היא אמרה והחזיקה לי את היד
"יפה שלי! אני שנייה בא.. אני לא יעזוב אותך בחיים!!" נתתי לה נשיקה בראש יצאתי מהחדר וירדתי למטה
"לידור איפה יש לכם כדור לכאבים?" שאלתי פותח את כל הדלתות של הארונות במטבח
"שם בארון בצד שמאל" ענה, פתחתי את הדלת של הארון הוצאתי משם קופסה עם כדורים
"מצאתי" לקחתי כדור אחד ומילאתי מים בכוס, עליתי למעלה נכנסתי לחדר שלה והבאתי לה את הכדור והמים
"תודה חיים שלי אתה לא צריך להישאר איתי אתה יכול לרדת למטה" אמרה אחרי שהיא שתתה את הכדור, עכשיו היא כבר נהייתה לבנה
"אני לא צריך, אבל אני רוצה להיות איתך כל דקה ואני נישאר איתך כאן את יכולה להירדם חיים שלי אני כאן" אמרתי והנחתי את הכוס על השידה וחזרתי לשכב על המיטה
"תודה נסיך שלי" אמרה כשהיא מניחה את הראש על החזה שלי, היא נרדמה אחרי כמה דקות כיסיתי את שנינו לקחתי השלט והדלקתי טלוויזיה היה פרק של עספור, אחרי מרתון של עספור בדקתי מה השעה באייפון שלה היה כבר שתיים בלילה לא רציתי להעיר אותה מסכנה כמה שהיא סבלה, קמתי בשקט מהמיטה כיסיתי אותה נתתי לה נשיקה ויצאתי מהחדר לקחתי את המפתחות, סיגריות ואת האייפון ויצאתי.. כשהגעתי לבית הלכתי לישון

– מנקודת מבט של בר –

אביאל ולידור ניכנסו אלי כל הארבעה ימים האלה כדי להוציא אותי מהחדר.
לא יכולתי לזוז הרגשתי כאילו יש לי סכינים בבטן ומסובבים אותם..
הייתי קמה כדי להתקלח וחוזרת לשכב במיטה, אליאור היה בא להיות איתי מהבוקר עד שהייתי נרדמת בלילה, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו אין דברים כמו אליאור!
קמתי נכנסתי להתקלח יצאתי ואליאור התקשר אליי
"נסיך שלי בוקר טוב" עניתי לו
"עכשיו הוא מושלם נסיכה שלי איך את מרגישה?" אמר וחייכתי חיוך קטן
"יותר טוב מה איתך?"
"בסדר, בואי אליי אני יכיר לך את אימא שלי"
"מה לא אין מצב"
"נו בואי היא רוצה גם להכיר אותך"
"מה אבל יש לי חצי שעה להתארגן ואני לא יספיק ואימא שלך בטוח לא תאהב אותי" אמרתי לו ונעמדתי מול הארון בוחנת את הבגדים הוצאתי סט של חצאית וחולצה
"היא תמות עלייך אין בנאדם שלא יאהב אותך! תבואי איך שאת יאללה חצי שעה את אצלי ביי" הוא אמר וניתק את השיחה
הלכתי לשידת איפור התיישבתי על הכיסא ואיפרתי את עייני בגוון חום-זהב ולבן חלש עדין אשר הדגישו את צבע עייני הירוק דבש, מרחתי פס דק וחתולי של איילנר ומסקרה, לבשתי חולצה מכופרת לבנה מתחרה וחצאית לבנה מתחרה עד למעל הברכיים, נעלתי נעלי עקב בצבע שמנת, סידרתי את השיער, נעמדתי מול המראה ענדתי עגילים לבנים מזהב ושני צמידים מזהב, לקחתי תיק יד קטן בצבע לבן-שמנת הכנסתי לתוכו את האייפון התזתי אליאן ויצאתי מהחדר
ירדתי למטה נעמדתי מול המראה בכניסה לבית מרחתי אודם ורדרד מבריק ופרעתי קצת את שיערי בעזרת ידיי, לקחתי את המפתחות מהשידה
"לאן זה?" שאלו אותי ונפלו לי המפתחות והסתובבתי, יואו שימותו שניהם בסוף אני אמות בגללם
"נו דיייי לעשות לי את זה מפגר נבהלתי, תמות" אמרתי לאביאל שנשען על הקיר של הסלון משלב ידיים וצחק
"חחח בסדר לאן את הולכת?" שאל אותי כשהוא לוקח את המפתחות של האוטו
"לאליאור.. רוצה להתקשר לשאול אותו?" עקצתי..
"לא.. בואי אני יקח אותך" אמר והתקדם לכיווני עם המפתחות של האוטו
יצאנו מהבית עלינו לאוטו הוא שם שירים אחרי נסיעה של כמה דקות הגענו אמרתי לו תודה וירדתי מהאוטו
התקדמתי לכיוון הבית של אליאור דפקתי בדלת שמעתי אותו צועק 'רגעעעעע' והוא פתח לי אימאאא! איזה חתייך! גם כשהוא קם הוא כזה יפה והריח שלו וואי הוא ממכר הילד הזה
"אני לא בטוח שהיית לבושה ככה שקמת חחחח" הוא אמר כשהביט בי וצחק
"ימצחיק נו אני רואה את אימא שלך ואני לא ישקיע" אמרתי לו ועשיתי חצי סיבוב
"טוב סתמי ותביא לי נשיקה" הוא אמר לי בקול של ילד קטן הוא משך אותי אלי מהמותן ונישק אותי, התנתקנו ועלינו אליו לחדר זה היה חדר טיפוסי של בן הקירות היו צבועים בלבן-שמנת וקיר אחד היה צבוע בתכלת בהיר, שידת מחשב בצבע לבן עם מחשב וכמה מחברות, בצד שמאל של החדר היה ארון הזה עם שתי מראות בצבע לבן, במרכז החדר הייתה מיטה זוגית לבנה ושידה בצבע לבן בכל צד של המיטה, הוא התיישב על המיטה ואני ישבתי לו בין הרגלים כזה (אתם יודעות..)
"אלי אולי תספר לי על עצמך קצת" אמרתי לו וליטפתי לו את היד
"מה יש לי לספר חחח" הוא אמר
"לא יודעת תספר לי"
"טוב.. אליאור אסולין בן 16 וחצי כיתה י"א יש לי אח בן 6 וחצי, אני מת עליו ואימא שלי כפרה עלייה בהיריון בחודש 9, ההורים שלי התגרשו לפני 3 חודשים הם לא הסתדרו הם היו רבים כל יום.. ואני חתיך עם קוביות ושרירים והכי חשוב יש לי חברה מושלמת קטנה כזאת שמנסה לעצבן אותי כל הזמן' הוא אמר וקירב אותי אליו
"וצנוע אל תשכח חחחחחחח חיים שלי אני אוהבת אותך" אמרתי לו צוחקת ונישקתי אותו
"עכשיו את" הוא אמר מנשק אותי נשיקה קצרה
"טוב.. בר אברג'יל בת 15 וחצי כיתה י' ההורים שלי טסו לעבוד בחו"ל ואני גרה עם שני האחים שלי, יש לי עגיל בטבור וזהו" אמרתי מנסה לחשוב אם החסרתי פרט כל שהוא
"לא שכחת משהו"
"אה כן" היא אמרה ועשתה מבט כזה שהיא נזכרת במשהו "יש לי חבר קופיף כזה אבל אני מתה עליו" היא אמרה לי וחייכה
"אה אני קופיף אין בעיה"
"חחחחח לא דיי אני אוהבת אותך"
"חולה עלייך אושר שלי את"
"יואו! יודע מה שכחתי" אמרתי לו בדרמטיות
"מה?" הוא שאל לא מבין
"הכי חשוב אני מתה על מצלמות"
"מה לאלאלאלאלא אין מצב"
"כןכןכןכןכן יש מצב"
"לא אין"
"כןכן יש נו פליז בשבילייייי" התחננתי אליו
"טוב בסדר" נכנע
לקחתי את האייפון ועשיתי מצלמה פנימית וצילמתי אותנו..
ואז נכנס ילד קטן העתק של אליאר רק בקטן..