כמו בימים שהיה ברור שרק נאהב כמו בלילות שבכינו אז ביחד..' אליאור ובר פרק 16

– מנקודת מבט של בר –
פקחתי את עייני לאט לאט, מסונוורת מקרני השמש שחדרו אל חדרי, קמתי מהמיטה הולכת לחדר האמבטיה פתחתי את המים וכיוונתי את הזרם למים חמים כשהאמבטיה התמלאה מספק סגרתי את הזרם שפכתי ג'ל רחצה בניחוח וניל לתוך המים, אספתי את שערי לפקעת הורדתי את הפיג'מה ונכנסתי, הנחתי את הראש על צד האמבטיה ועצמתי את עייני התנתקתי מהכל נהנית מהשקט ומהתחושה הנקייה שתכף תחלוף לה כלא הייתה.
רוקנתי את האמבטיה מהמים יצאתי וכרכתי סביב גופי מגבת עבה ומחממת, נכנסתי לחדרי מרחתי קרם גוף בריח וניל קוקוס, לבשתי הלבשה תחתונה ולאחר מכן לבשתי חולצה ארוכה ודקה בצבע ורדרד ומכנס קצר בגווני ורוד סגול ותכלת נעלתי כפכפי הוויאנס בצבע תכלת-לבן.
ירדתי למטה הלכתי לכיוון המטבח הרטחתי את המים והכנתי פנקייקים וחביתות סידרתי את השולחן הכנתי נס בטעם וניל, והתיישבתי לאכול חצי פנקייק וחצי חביתה אין לי תאבון, ואחרי המקרה הזה הפסקתי לאכול אני שונאת את הגוף שלי כולו מלא בצלקות מכוערות ובסימנים שאני מעדיפה שלא ידעו על קיומם.
"בוקר" אביאל אמר בטון קריר וצרוד שנבע מהשינה, כשהוא נכנס למטבח מרטיח את המים ומוציא שתי כוסות של שתייה חמה "דיברת עם שירן?" לידור שאל אותי כשהוא שעון על יד המטבח "מתי תבינו שאני לא מדברת איתכם???" שאלתי בעצבים ושיחקתי עם המזלג בחצי חביתה שהייתה מונחת בצלחת אביאל הסתכל עליי עצבני "אל תדברי איתי כמו לאחת החברות שלך" הוא אמר לי בעצבים "לפחות להם אכפת ממני, אני לא מזכירה שלך תתקשר תדבר איתה היא תגיד לך" אמרתי להם בעצבים וקמתי מהשולחן והלכתי לסלון כששמעתי את צלצול הפלאפון שלי "בוקר טוב" עניתי לאור כשהתיישבתי על הספה "בוקר טוב תגידי איפה את?" אור שאלה "בבית למה?" שאלתי אותה בוהה במסך הטלוויזיה הכבויה "אולי נלך לים היום?" אור אמרה בהתלהבות.
"לא. אני לא רוצה תלכו אתם" אמרתי לה בחוסר חשק
"למה חיים?" היא שאלה מבוללת
"לא זה קצר וזה.. ואני לא רוצה" אמרתי וליטפתי לעצמי את היד
"אז תישארי עם בגדים אבל תבואי" היא ניסתה לשכנע אותי
"לא יודעת נראה תדברי עם הבנות" אמרתי לה בחוסר חשק
"טוב אני יחזור אלייך עוד מעט" היא אמרה וניתקתי את השיחה הנחתי את האייפון על הספה והדלקתי טלוויזיה, ושיחקתי בעגיל, האייפון צלצל הושטתי את ידי אל האייפון הרמתי אותו וראיתי בצג ששני מתקשרת.
"הלו?" עניתי כשהצמדתי את האייפון אל אוזני
"מה מה מה שמעתי??" שני שאלה אותי נמרצת
"מה?" שאלתי בחוסר סבלנות
"שאת לא באה לים, את??" היא שאלה בהתפלאות מזוייפת
"די שני אני לא רוצה" אמרתי לה בטון שקט
"תסתמי עכשיו את עולה ומחליפה לבגד-ים יאללה זריז" אמרה כשהיא קובעת עובדה
"מההה אין מצב לא"
"שמעת ששאלתי, כי אני לא"
"חחחח דיי נו"
"קדימה ותשלחי לי תמונה ביי"
"מה לא שני-" אמרתי אבל מאוחר מדי השיחה התנתקה עליתי למעלה בחוסר רצון והחלפתי לסתם בגד ים.
חזית סטרפלס בצבע ורוד בהיר ותחתון בצבע ורוד בהיר ובשני הצדדים יש שני חישוקים כאלה בצבע זהב עדין (יש לה גוף כמו הדוגמנית candice swanepoel של ויקטוריה סיקרט)
נעמדתי מול המראה היו לי קצת שטפי דם כחולים שחורים וסגולים בגב ובבטן וצלקת מכוערת במותן צילמתי לה תמונה ושלחתי לה אותה.
ואז ראיתי אותו במראה עם אותו המבט שהיה לו בעיינים, הרגשתי אותו נוגע בי שוב כמו באותו יום הדמעות עמדו בעייני "עזוב אותי" צעקתי והלכתי אחורה והוא התקדם אליי לא אלוהים בבקשה זה לא קורה לי, לא שוב "לא די" צעקתי שוב והדמעות התחילו לרדת נתקלתי בכיסא ונפלתי על הרצפה והוא עלה מעליי הרגשתי שהוא מחזיק לי את הידיים ונוגע לי בגוף עצמתי עיינים חזק די בבקשה, והרגשתי שמחבקים אותי זה היה מגע נעים, לא מגע כוחני
"דיי עזוב אותי" התחננתי אליו "יפה שלי זה אני אין פה אף אחד" אביאל אמר כשהוא מחבק אותי אליו "יש פה, הוא כאן, והוא נגע בי" אמרתי בשקט "אין פה אף אחד דיי" לידור אמר וחיבק אותי גם "אבל ראיתי אותו הוא נגע בי" אמרתי בקול חנוק מבכי "הוא לא פה זה אני" לידור אמר וליטף את גבי בחום וניסה להרגיע אותי "חיים שלי אל תבכי" אביאל אמר וניגב לי את הדמעות וחיבק אותי יותר חזק חיבוק חם ואוהב ונתן לי להרגיש בטוחה בין זרועותיו.
"אבי אני מצטערת" אמרתי לו אחרי שנרגעתי לא משנה כמה נריב אני תמיד יאהב אותו אני אוהבת גם את לידור אבל אני יותר קשורה לאבי "זה בסדר" הוא אמר לי ונישק את מצחי.
"לידורי אני מ-" אמרתי ללידור אבל הוא קטע אותי "אין לך מה להצטער בואי" לידור ואביאל עזרו לי לקום ירדנו למטה וישבנו בספה חיבקתי את הרגליים ואביאל חיבק אותי.
היו דפיקות בדלת, קפאתי פאניקה תקפה אותי, התחלתי לרעוד "זה הוא אבי שילך בבקשה די" אמרתי להם בקול רועד, נוסיתי לקום אך אביאל חיזק את האחיזה שלו בי אחרי ניסיון נוסף השתחררתי מהחיבוק שלו פתחתי את הדלת וראיתי אותו.
"זה הוא אבי זה הוא. תעשו שהוא ילך" אמרתי להם בהיסטריה, הוא התקרב אליי וחיבק אותי נתתי לי מכות בחזה אבל הוא הידק את החיבוק "נסיכה שלי זה אני אל תבכי" אליאור אמר לי בטון של דאגה "אלי הוא היה כאן הוא נגע בי שוב" לחשתי לו
"תסתכלי עליי הוא לא יתקרב אלייך," הוא אמר לי בביטחון כשהוא מסתכל לי בעיינים "אל תבכי כואב לי לראות אותך בוכה בואי תשבי" הוא לקח אותי לסלון והתיישבתי עליו עם רגליים מקופלות הוא חיבק אותי, וניגב לי את הדמעות.
הסתבובבתי אליו "אלי אני אוהבת אותך" אמרתי לו ונישקתי אותו.
"מה זה הכחולים האלה בגב??" אביאל שאל עצבני, פאק שכחתי שאני עם בגד ים
"יש לך גם בבטן ממה זה??" אליאור שאל עצבני כשהוא מאגרף את ידיו
"זה מהבן זונה" לידור התעצבן
"כוס אימא שלו בן זונה טפי חכי אני יזיין אותו" לסתו של אליאור התקשחה ועיניו נעצמו לשנייה.
"בר זה ממנו?" אביאל שאל בטון כעוס ושקט זה הסגיר כמה שהוא עצבני.
"כ…כן" גמגמתי בפחד
"הוא הרביץ לך" לידור מלמל לעצמו
"סוג של לא בדיוק אבל דיי בלי מכות" אמרתי בפחד
"מה בלי מכות מהההההה?" אביאל צעק
"בשבילי די תבטיחו לי" אמרתי בהתחננות
"בסדר בסדר בלי מכות" לידור אמר לי כשהוא התרווח בספה
"למה את עם בגד ים?" אליאור שאל
"הבנות הולכות לים וניסו לשכנע אותי שאני יבוא אבל אני לא הולכת איתם"
"בר אמרה לא לים צריך להנציח תרגע הזה" אביאל אמר בצחוק
"חחח דיי אני לא רוצה ללכת לים או לבריכות"
"אין לא את הולכת אם את רוצה אני יבוא איתך" אליאור אמר יותר נכון קבע
"לא אני לא הלכת" קבעתי.
"אני לא שואל נראה לך שאת הולכת לים בלעדיי שכל החרמנים האלה יסתכלו עלייך" אליאור אמר בטון קנאי
"מי אמר לך שהם הולכות לים?" אביאל שאל
"שני למה?"
"חחחחח ואת חושבת שהייתן יוצאות בלעדינו מהבית תשכחו מזה" אביאל אמר כשהוא צוחק
"גם שירן?" לידור שאל אותי
"כן כולם הולכות או הלכו"
"מי הלך לאן ולא קרא לי" אסי אמר כשהוא נכנס לסלון
"לכל מקום אתה דוחף את עצמך יקוקסינל" אליאור אמר לו
"דבר יפה יזין" אסי אמר כשהוא התיישב על הספה לצד אביאל, זרקתי עליו קרית והיא פגעה לו בול בפרצוף "אסי תזהר ממני עד לחבר שלי" וצחקתי