‘כמו בימים שהיה ברור שרק נאהב כמו בלילות שבכינו אז ביחד..’ אליאור ובר פרק 2

– מנקודת מבט של אליאור –

קמתי בשעה 7 וחצי קמתי רק בשביל לראות אותה וחשבתי על אתמול עלייה על העיינים היפות שלה על זה שהיא לא כמו כל הבנות היא שונה מיוחדת היא יפה כמו מלאך, והריח שלה אחח הריח שלה ממכר אותי כמו סם מהרגע הראשון שראיתי אותה בבצפר ידעתי שהיא תהיה שלי מילה של אליאור אסולין.

אני: 'בוקר טוב אימא :)'
אימא: 'בוקר טוב חיים שלי מה קרה קמת בשעה כזו אתה חולה קרה משהו?'
אני: 'חחחחחח לא אימא לא קרה כלום מה אסור לקום בשעה כזו?'
אימא: 'מותר בטח שמותר אמרתי שאסור'
אני: 'טוב אימא אני יצאתי ביי'

נתתי לה נשיקה וחיבוק ויצאתי, הגעתי לבצפר נכנסתי והלכתי למחששה כל החברה היו שמה חוץ מאביאל ולידור ישבתי שם דיברנו ועישנו.. בשעה השנייה הם באו אמרנו שלום וחיבוק כזה של גברים.

אני: 'נו איך הזוג החדש?'
אסי: 'איזה זוג חדש?'
אני: 'לידור ושירן'
אלירן: 'מברוק אחי'
נתי: 'מזל טוב אחי'
דני: 'בהצלחה גבר'
לידור: 'תודה אחים שלי, תביאו מצית'
אני: 'קח'
לידור: 'תודה אחי'

נישארנו שם עד 12 וראיתי אותה באה עם חברה שלה ההיא שירן הזו היא הייתה עדינה ויפה.

אביאל: 'נו מה אמרתי לך אתמול בר להתקשר אם את צריכה משהו לא לבוא לפה'
בר: 'טוב בסדר לא עניתם לי ולא היה לי כוח לחכות אז באתי'
אביאל: 'מה את צריכה?'
בר: 'כסף ואת המפתח לבית'
אביאל: 'קחי, ולמה את המפתח את לא הולכת לבית את נשארת ללמוד'
בר: 'נו אבל אין לי כוח אני רוצה הביתה'
לידור: 'לא שואלים אותך אם את רוצה או לא את נשארת ללמוד בלי להתווכח יאללה לכיתה'
בר: ו'ואי אתם מעצבניים'
לידור: 'ואל תנסי להבריז כי אנחנו נדע אם את הלכת או נשארת'
בר: 'טוב בסדר תביא לי כבר כסף אני רעבה'
אביאל: 'הנה קחי תקני לי גם לאכול אני יביא לך עוד'
בר: 'נו ישמן אין לי כוח ללכת ולחזור ואמרת לי עכשיו לא לבוא נכון?'
אני:'אחי אני הולך לקנות לי לאכול אני מת מרעב מה אתה רוצה?'
אביאל: 'תביא מה שיש וקח תכסף'
אני: 'שטויות טוב אני כבר חוזר עוד מישהו רוצה לאכול, לשתות משהו?'
לידור: 'לא גבר תודה'
בר: 'טוב שירן אני הלכתי את באה?'
שירן: 'כן אני באה בי נסיכיי'

והם התנשקו, הלכנו לכיוון הקפטריה אני לקחתי לי סתם איזה משהו קטן ולאביאל השמן אני מביא בגט עם חביתה ושתייה בר קנתה לעצמה גם איזה משהו קטן חברה שלה כבר הלכה, והיא באה ללכת תפסתי לה את היד ויצאנו מהקפטריה לא היה שם אף אחד הצמדתי אותה לקיר שמתי יד אחת על הקיר וביד השנייה תפסתי אותה במותניים הסתכלתי עלייה איזה גמדה היא ויפה אין דברים כמו היופי שלה מושלמת שלי היא, היא בהתה לי בעיניים ואני שקעתי לה בצבע עיניים הירוק הזה.

– מנקודת מבט של בר –

הגענו לקפטריה שירן כבר הלכה לא היה לה כוח לחכות איתי אז היא הלכה לכיתה ואיך שהסתובבתי אליאור תפס לי את היד ולקח אותי מחוץ לקפטריה היה שם ריק רק אני והוא היינו שם הוא הצמיד אותי לקיר ושם יד אחת על המותניים שלי ואת היד השנייה על הקיר שקעתי לו בעיניים בצבע שלהם בשלמות הזו שקוראים לו אליאור יואו הריח של הסילבר, הריח שלו ממכר.

אני: 'מ…מה אתה רוצה?'
אליאור: 'אמרתי לך כבר אתמול'
אני:'נו אליאור די תשחרר אותי אני צריכה ללכת'

אליאור: 'חכי רגע'

אני: 'נו זריז'

אליאור: 'חכי שנייה'

הוא התקרב אליי עם הפנים שלו והרגשתי את הנשימות החמות שלו על הפרצוף ואז הוא נישק אותי נשיקה ארוכה ונעימה ניסיתי להתנגד אבל זה כאילו הראש אמר לי להתנתק והלב אמר להמשיך השפתיים שלנו זזו בתיאום מושלם לא יכולתי לזוז לא רציתי לזוז הרגשתי כל כך טוב שלא רציתי שזה יגמר, אבל הייתי חייבת אוויר אז עצרתי את הנשיקה אחרי 5 דקות שהיינו בעולם משלנו התנתקנו והתנשפנו כאילו רצנו מרתון חייכתי והורדתי את הראש והוא חייך עם הגומות האלה שיש לו, אבל לא אסור לי הוא חבר של אחים שלי ואם אביאל או לידור ידעו מזה אני לא רוצה לדעת מה יקרה אחרי זה.

אליאור: 'וואו!! זו הנשיקה הכי טובה שהייתה לי בחיים! והתנשקתי מלא..' הוא אמר והסמקתי טיפה..
אני : 'טוב.. אני צריכה ללכת.. יש לי שיעור.. ביי!!'

התנת'תי ממנו ניכנסתי לשיעור.. לא הייתי מרוכזת בכלל כל השיעור חשבתי עליו חשבתי עלינו, חשבתי על הנשיקה.. על מה שזה עשה לי ועל זה שאם שאביאל או לידור יגלו זה יהיה הסוף שלי ושל אליאור מרוב מחשבות לא שמתי לב לזמן והשיעור נגמר חזרתי הביתה החלפתי למכנס קצר וגופייה נכנסתי למיטה והלכתי לישון נרדמתי תוך זמן קצר עד הבוקר·