'כמו בימים שהיה ברור שרק נאהב כמו בלילות שבכינו אז ביחד..' אליאור ובר פרק 13

– מנקודת מבט של בר –

קמתי בבוקר מהתראה של הודעה פתחתי עין אחת לקחתי את האייפון ופתחתי את ההודעה "תגידי מתי הולכים היום?" שירן שלחה לי
"לאן?" החזרתי לה
"לבית חולים" היא שלחה אחרי דקה
"אה נכון, אממ נראה לי ב12 צריך להיות שם" החזרתי לה ועצמתי עיניים
"מה? יש עוד שעה וחצי זזתי להתלבש" פתחתי עיניים הסתכלתי בשעון השעה הייתה 10 וחצי
"אה נכון בייי" שלחתי והנחתי את האייפון בטעינה קמתי מהמיטה הלכתי להתקלח יצאתי ואיפרתי את העין שלי בגווני חום בהיר-לבן זה נתן לעין מראה טיפה שזוף מרחתי פס דק של איילנר ויצאתי איתו לצורת שפיץ, ומסקרה, לבשתי חולצה מכופתרת משיפון בצבע כתום-אפרסק ומכנס קצר מתחרה בצבע תכלת הכנסתי את החולצה בתוך המכנס אבל לא צמוד ונעלתי נעלי עקב בצבע כתום-אפרסק, סידרתי את השיער ומרחתי ברונזר, שמתי דאורדורנט והשפרצתי אליאן לבן, לקחתי איתי תיק בצבע ורוד-אפרסק הוצאתי את האייפון מהטעינה הכנסתי לתוך התיק את המטען והאייפון וירדתי למטה בשקט נעמדתי מול המראה בכניסה לבית מרחתי גלוס כתמתם זוהר לקחתי מפתחות הלכתי לדלת "לאן זה??" שאלו אותי נפלו לי המפתחות מהיד שמתי והסתובבתי, שימות איך נבהלתי
"מטומטם הבהלת אותי מה אכפת לך לאן" אמרתי ללידור כששמתי את היד על הלב והסדרתי את הנשימות
"שאלתי אותך לאן" הוא שאל אותי במבט וקול רציני כשהוא בוחן אותי
"סתם לשירן" אמרתי לו כשאני מתכופפת להרים את המפתחות
"שאני יתקשר אליה" הוא שאל אותי
"אה עכשיו כל פעם שאני יצא מהבית תחקרו אותי" אמרתי לו משלבת ידיים
"תעני לי כבר לאן" הוא אמר בקול יותר גבוהה
"לשירן יחופר"
"בסדר" הוא אמר כשהוא מתקשר אליה ושם על רמקול
"בוקר טוב נסיך שלי"
"בוקר טוב חייםשלי תגידי צריכים לבוא אלייך היום?"
"כן אחותך באה אליי למה?"
"סתם, טוב דברי איתי"
"טוב ביי נסיך"
"שמעת יופי עכשיו תן לי לצאת" אמרתי לו בחיוך ציני והתקדמתי לדלת
"בואי אני יקח אותך" אביאל אמר הוא לקח את המפתחות של האוטו ויצאנו.
היה שקט באוטו אף אחד לא דיבר, כל אחד והמחשבות שלו
אחרי כמה דקות הגענו יצאתי מהאוטו ועליתי לבית של שירן דפקתי בדלת שמעתי רעש של מפתחות "שירןןן חברה שלך פה" נתנאל בן דוד של שירן צעק לה כשהוא פתח את הדלת
"נתיי מתי באת?" שאלתי כשנכסתי לבית
"אתמול, מה שמעתי יש לך חבר" הוא שאל וחיבק אותי
"כן יואו איזה נסיך הוא" אמרתי לו ושירן ירדה למטה העיניים שלה היו מאופרות בגווני חום-זהב עדין פס דק וחתולי של איילנר, מסקרה ואודם בצבע ורוד פוקסיה זוהר היא לבשה גופית שיפון בצבע כחול רויאל, מכנס קצר מתחרה בצבע שחור ופפיון שחור בקו המותניים, ונעלי עקב בצבע כחול.
"את יודעת שאם לידור רואה אותך הוא הולך לחפור לך על זה כן?"
"חחחחח כן אני יודעת" היא אמרה לי וצחקה
"תעלי תחליפי את לא יוצאת ככה מהבית" נתנאל אמר לה כשהוא בוחן אותה
"נו נתי פליז פעם אחרונה" שירן אמרה לו מתחננת
"שירן נו" נתנאל אמר לה
"נו פלייייייז מבטיחה" היא אמרה לו עושה פרצוף
"טוב בסדר לאן אתם הולכות?" הוא אמר נכנע
"לקניון" אמרתי לו
"צאו אני יקח אותכן" הוא אמר ולקח מפתחות
"לא זה בסדר לא צריך" אמרתי לו
"כן נתי זה בסדר אני יתקשר אלייך שתיקח אותי" שירן אמרה לו
"טוב אם אתן צריכות משהו תתקשרו"
"טוב ביי" שירן אמרה ונתנו לו חיבוק ונשיקה ויצאנו עלינו על מונית לבית חולים הגענו אחרי חצי שעה שלמנו לו וירדנו.
נכנסנו לבית חולים עלינו לקומה של הנשים וחיכינו לרופא, אחרי חצי שעה נכנסתי לחדר והוא הסביר לי מה עושים ושאני צריכה להישאר במיטה לנוח במשך ארבעה ימים.
שירן חיכתה לי בחדר כשנכנסתי לחדר ניתוח..
"חיים שלי איך את?" שירן שאלה כשפתחתי את העיניים
"בסדר אבל כואב לי הבטן" אמרתי לה בקול חלש ובכאבים
"חכי אני יקרא לאחות" היא קראה לאחות, האחות נכנסה והזריקה לי משכך כאבים באינפוזיה ויצאה..
אחרי שלוש שעות שיחררו אותי יצאנו מהבית חולים עלינו על מונית אחרי נסיעה של חצי הגענו שילמנו לו וירדנו נכנסנו לבית כל החברים שלהם היו שם והבנות גם.
לא התייחסתי לאף אחד עליתי לחדר סגרתי את הדלת הורדתי את הנעליים הנחתי את האייפון על השידה ונכנסתי למיטה.