‘כמו בימים שהיה ברור שרק נאהב כמו בלילות שבכינו אז ביחד..’ אליאור ובר פרק 7

– מהצד של אליאור –

הלכתי לכיוון המחששה וראיתי אותה בוכה על הרצפה ומחבקת רגליים התקרבתי אליה
"יפה שלי! מה קרה?" שאלתי אותה כשאני מתכופף אליה
"זוז ממני"
"עשו לך משו?" חיבקתי אותה
"דייי בבקשה לא עשיתי כלום עזוב אותי" היא צעקה עליי
קמתי והלכתי לחבר'ה אחרי כמה דקות היא באה לכיוון המחששה כשהמסקרה מרוחה והיה לה פס שחור מתחת לעיניים
"זה הכל בגללכם! בגללך! אתה אשם בזה! אני שונאת אותךךך!!" היא צעקה על אביאל
"במה אני אשם???" החזיר לה בצעקה.
"בהכל! בהכל אתה אשם! בגללך זה קרה.. למה? למה עשית את זה? למה?"
"במה בר? מה עשיתי?"
"הרבצת לי, כשאמרת שאתה תגן עליי אבל עשית בדיוק הפוך, בגללך הוא אנס או…תי! בגללך! אתה אשם!!!"
היא נפלה על הרצפה ובכתה, לידור ישר קם והתקרב אליה מושך אותה לחיבוק חזק ואוהב.
אביאל לא ענה, בעצם… אף אחד לא דיבר – היה שקט!
הייתי בהלם. היא אמרה שאנסו אותה?! הבן זונה ישלם על זה! מילה של אליאור אסולין!!!
אבל מתי? איך זה קרה? בגלל זה היא צעקה עליי?
היה שקט כמה דקות ולידור הלך איתה לכיוון הבית ספר.
"גבר זה נכון??" אסי שאל
"מה??" אביאל שאל
"מה מה, מה שהיא אמרה זה נכון?"
"כן.."
"מתי??"
"מי הבן זונה??" אלירן שאל בכעס
"לפני חודש וחצי-חודשיים, הבן זונה כבר שילם חצי אתמול"
"מה השם של המזדיין???" שאלתי מתעצבן
"צריך לברר אחי"
"תחצי השני הוא ישלם מחר!" הבטחתי!

– מהצד של בר –

לידור הלך איתי לבית ספר ולקח אותי לשירותים, שם שטפתי פנים ויצאנו למגרש
הבנות ישבו ודיברו ביניהם, ישבתי לידו וחיבקתי את הרגליים..
אין! לא יכול להיות שעכשיו כולם יודעים וכולם מעכשיו יביטו בי כמו מסכנה שנאנסה
"בר תירגעי חייםשליי"
"מה תירגעי מה?? אנסו אותי! ועכשיו אני…" צעקתי עליו ועצרתי מהר.. אסור שהוא ידע על זה – אסור
"ועכשיו מה???" החזיר לי בצעקה
"כלום.. אני לא רוצה לדבר על זה יותר" אמרתי בשקט
"טוב דיי בואי" ומשך אותי לחיבוק
זה החיבוק שהייתי צריכה כ"כ הרבה זמן! ושהיה חסר לי כלכך לכן התפרקתי עליו.
אני עדיין לא מבינה איך נשארו לי דמעות אחרי שבכיתי כ"כ הרבה..
"אני הולך לדבר עם אביאל, תתקשרי אם את צריכה משו" אמר, נישק אותי בראש והלך
"ברי, אנחננו מצטערות.. לא ידענו.." שירן אמרה
"בסדר, כמו כולם.."
"למה לא אמרת כלום???" רותם התפרצה
"ככה! כי אני לא צריכה את הרחמים שלכם עכשיו!" אמרתי בלי להביט בהן והלכתי לכיתה
היה צלצול המורה בדיוק נכנסה ושירן אחריה.
סיימתי בשעה 3 הכנסתי את הדברים לתוך התיק והלכתי לאוטובוס עליתי והבנות רצו שנשב ביחד אבל אני לא רציתי..
הן ישבו ביחד ואני התיישבתי לבד וכשהגעתי לתחנה שלי אמרתי להם שלום וירדתי
הלכתי כמה דקות, נכנסתי לבית אמרתי שלום לאביאל, לידור ורון
לידור ביקש ממני לבוא איתם לסיבוב בפארק.
הלכנו לפארק וכשנכנסנו ראינו שם את כל החברים התקדמנו אליהם
והתיישנו לידם וצחקנו..
"אני הולך לקנות סיגריות וחוזר מישו רוצה משו?" אליאור שאל וקם
"כן גבר תביא לי גם" אלירן נתן לו כסף
"תביא לי כסף אני רוצה לשתות" אמרתי לאביאל
"קחי ותחזרי מהר"אמר לקחתי ממנו את הכסף והלכנו, קניתי נסטי ואליאור קנה סיגריות ויצאנו הוא תפס לי את היד ולקח אותנו מאחורי הקיוסק, היינו קרובים מאוד
"חיים שלי! אני מצטער שלא הייתי שם.."
"זה בסדר, אף אחד לא היה שם.."
"נשבע לך שהוא ישלם על זה!!" לחש לי והתקרב אליי יותר, הוא נישק אותי, ובהתחלה לא זזתי אבל אחרי זה זרמתי התגעגעתי לטעם שלו ולריח הממכר שלו
השפתיים שלנו זזו בתיאום, הנשיקה הייתה ארוכה ונעימה, והתנתקנו אחרי כמה דקות שהרגישו כאילו העולם נעצר וזה רק אני והוא..
לא רציתי להפסיק את הנשיקה! אבל הייתי חייבת אוויר..
הסתכלתי לו בעיניים.
"איזה שפתיים! היה שווה לחכות את החודשיים האלה" אמר והסתכל לי בעיניים
"אני צריכה לזוז.. אמרתי לאביאל שאני יעשה את זריז" אמרתי לו מתחמקת והלכתי לכיוון שלהם
אליאור חזר שנייה אחרי ואני הייתי באייפון
"אז אהבת?" אליאור שלח לי הודעה
"אהבתי את מה?"
"את הנשיקה?"
"אממ כן (?)"
"חחחחח אם את שואלת אז ניראה לי שכן, אבל תגידי לי את"
"כן" ונהייתי עגבנייה אליאור ראה את זה חייך וצחק
"חחח מה קרה בר?" אסי שאל וצחק
"אה, כלום כלום"
"חחח יפה לך אדום" אליאור צחק
"חח די"
"חחחח בטוחה נשמה? זה לא נראה ככה" אלירן אמר וצחק
"נשמה תקרא לנר, וכן אני בטוחה חחח"
"מה את עצבנית מה זה היום הזה שיש לכם פעם בחודש?"
"סתום" מלמלתי ונזכרתי בבדיקה
"אז רוצה שוב שתהיי בטוחה? " אליאור שלח
"לא אני יסתדר"
"את מפסידה"
"זה בסדר אני יוותר, פעם אחרת"
"רגע אז מה אנחנו?"
"מה אנחנו?"
"זוג, ידידים מה?"
"זוג בחיים לא נוכל להיות וידידים זו אפשרות"
"אז יש סיכוי לידידים.. אבל אני רוצה יותר מזה ואל תדאגי זוג אנחנו נוכל להיות"
"למה אתה בטוח בזה?"
"אל תדאגי אני יסדר את זה, אז אנחנו ביחד?"
"כן, אז ביחד"
ואז שירן שלחה לי הודעה בוואצאפ
"קופיף, דברי איתי.. אני לא יכולה כבר! חודשיים שאנחנו לא מדברות.., פליז! אני מצטערת"
"די שירן, זה לא הפריע לך אתמול כשהתקשרתי אלייך"
"זה כן! את לא מבינה.. כל פעם שהייתי באה ללידור הייתי שואלת עלייך, תשאלי אותו"
"טוב בסדר, אני צריכה לדבר איתך"
"על מה??"
"עזבי זה לא לוואצאפ, איפה את?"
"בבית משועממת כרגיל"
"באלך לצאת לפארק?"
"יואו כן! חכי לי 10 דקות אני שם" חיכיתי לה ואחרי 15 דקות היא באה לכיוון שלנו אמרה שלום ללידור ולכולם
"טוב את באה?"
"כן בואי"
"לאן זה?" אביאל שאל אבל לא עניתי והמשכתי ללכת
"שאלתי לאן את הולכת?" אביאל שאל שוב ותפס לי את היד
"מה אכפת לך?"
"בר! תעני לי לאן?"
"לסיבוב, וחוזרת מה הבעיה???"
"אני לא חבר שלך! אז דברי אליי יפה! וכשאני מדבר איתך את תעני לי כמו שאת מדברת עם לידור"
"גם עם אח שלך אני לא מדברת! אז תעזוב לי את היד!" צעקתי עליו ושיחררתי ממנו את היד הלכנו לשבת ממולם אבל קצת רחוק
"מה יש אחותי?"
"תנחשי מה עוד יכול לקרות לי אחרי הכל"
"לא יודעת מה?"
"המחזור שלי מאחר בחודש וחצי.. הייתי צריכה לקבל השבוע, עשיתי את הבדיקה – וזה יצא חיובי"
"מההה?? את רצינית? רגע! אוליי זה סתם איחור את יודעת הבדיקות האלה לא תמיד נכונות" אמרה, מנסה להרגיע
"אני מקיאה כל החודשיים האלה.. דיי אני לא יכולה להשלות את עצמי שזה רק איחור כשזה לא, ואני יודעת שלא"
"מישהו יודע?"
"לא! נראה לך? מי ידע אביאל ולידור? רק זה חסר לי"
"מה את רוצה לעשות?"
"לא יודעת"
"טוב בואי נחזור שלא יבואו" אמרה וקמנו בחזרה לשבת איתם.
עם אביאל ולידור לא דיברתי, ישבנו שם עד 10 בלילה וחזרנו כל אחד לבית שלו לידור ליווה את שירן ואני הלכתי עם אביאל לבית וכשהגענו עליתי לחדר נעלתי אותו, נכנסתי להתקלח והלכתי לישון.