כמו עלה, את מנסה לברוח ברוח..

פרק 1- הונאה.

נכנסתי כמו בכל בוקר במהלך השבוע למשרד, כולם הרימו את מבטם החטטני כרגיל לבדוק מי מגיע ומי מאחר ולאחר מכן חוזרים לעיסוקיהם, התהלכתי במסדרון הקטן אשר הוביל למשרדי, המשרד שלי היה השונה ביותר מכל המשרדים, היה בו ניצוץ, אולי ניצוץ של תקווה לחיים אחרים. המשרד לא היה גדול, עבדנו בו בערך כעשרה עד חמישה עשר אנשים, שהדבר שמשותף לכולנו זה שאנחנו ההכי טובים. כל אחד פה טוב בתחומו. אחד טוב בזיוף מסמכים, השני טוב בזיוף של תעודות זהות ותעודות נוספות, השלישי זה זה שנותן חיים לכל דמות שאנחנו מזייפים, וכמוני, מהאנשים שיודעים לזייף רגשות. אני עובדת לצידו של האדם היחיד שזיוף רגשות לא מצליח לי לצידו. האדם היחיד שיכול לפגוע בי בכל מילה או מעשה. האדם היחיד שלעבוד לצידו זה לא הנאה זה סבל, אבל זה החיים שבחרתי לי. לפחות מה שהחיים נתנו לי לבחור. התיישבתי על הכיסא מנהלים שלי ועל השולחן הלבן שלי הונחה תיקיה חומה מקרטון, פתחתי אותה והתחלתי לקרוא על הדמות החדשה שלי.
"אמה ג'ונסון.." מלמלתי בשקט והפנמתי את שמי החדש, את ההונאה החדשה שאנחנו, אני, הולכת לבצע.

"היי אמה," נשמע קול מוכר אהוב ועם זאת כל כך שנוא, ג'ייק.
"סגור את הדלת ג'ייק, אין לי כוח אלייך." קבעתי זאת והמשכתי לעיין בתיק העבודה החדש. ויקטוריה לוניין עשירה, מלומדת היטב ובעלת תארים בפסיכולוגיה ומשאבי אנוש, אוהבת לתרום ולעזור בכל פעם שניתן לה, אבא שלה לעומת זאת מפקד בכיר במשטרה, מושחט ורקוב מהיסוד. בנוסף לתיאור על משפחתה היו גם כתבות כנראה שלילה אספה בזמן התחקיר. לילה הייתה מרשימה, היא בהחלט אחת שכיף לעבוד מולה מבחינה מקצועית. היא נאמנה לאמת שלה, אוהבת עובדות חותכות ולא הולכת עם הזרם. אם כולם ירוצו ימינה היא תרוץ שמאלה רק כדי להוכיח משהו לעצמה, שהיא טובה. לילה הגיעה אלינו מהרחוב, לעומתי ולעומת ג'ייק שהיה לנו הכל והסתבכנו. לילה נאנסה, היא הגישה תלונה בעודה רועדת מפחד בגיל שבע עשרה, לטענת השוטרים בהחלט הוגש כתב אישום אך בפועל התיק נסגר עקב חוסר עניין לציבור. ואז הגיע הבוס, הבטיח לה נקמה, והנה הוא מקיים.
"תיק חקירה נוסף נסגר בעזרת תעוזתו של פיטר לוניין, מפקד המשטרה הבכיר של העיר, המפקד מבטיח כי יעשה הכל על מנת לשמור על השקט והשלום ברחובות, ששום אישה לעולם לא תפחד לנוע ברחוב בחושך או ביום." קראתי בשקט מהכתבה הארוכה. "שקר, הוא בעצמו נוכל לא קטן, הוא מנסה להבריח ממנו את האש, אני ראיתי אותו בעיניים מנסה להטריד את הפקידות שלו וילו, הוא הסיבה לפחד ברחוב ובכל מקום שאישה תלך. הוא סוגר תיקים מחוסר עניין לציבור אבל מסתיר את הראיות שיתנו עניין עמוק באדמה. אנחנו חייבים לעצור אותו וילו. את וג'ייק הכי טובים. ג'ייק קיבל את ויקטוריה ואת תקחי את ליאון, אח שלה הבכור. הוא אוהב צדק, שונא רמאות. את תסתדרי מולו יופי," לילה אמרה כשעמדה בפתח משרדי, ראו בעיניים שלה שהיא חיכתה הרבה להפיל את פיטר, והנה כמו שקיוותה מזמן זה הזמן שלה.
"איפה התיק של ליאון?" שאלתי בשקט כשמילותייה עדיין מהדהדות בראשי 'את וג'ייק הכי טובים, טובים? במה? בלהונות אנשים?
"הנה," אמרה ונכנסה למשרד, הניחה תיקיה קשיחה נוספת על השולחן כשעליה רשום 'ליאון לוניין'. הנהנתי והבטתי בה, חדורת תקווה ומוטיבציה להפיל את המפלצת אשר גרם לילדה הקטנה שבה לפחד לפצוח את פיה לאחר שנאנסה.
"אנחנו נכניס אותה לכלא לילה, אני מבטיחה שנהרוס אותו עד אפר." הבטחתי והבטתי בה, אני יודעת מה זה כשאנשים בעלי כוח והשפעה משתמשים בו לרעה, ראיתי זאת הרבה לצידו של אבי, תמיד שנאתי את האנשים עימם הוא עושה עסקים אך המילה שלי לא נשמעה על יד השופט הדגול הנרי הייל.