"את הסיבה שהחיים שלי כבר לא אותם חיים" פרק 5

יצאתי בעצבים מהקפיטרייה והתקדמתי למחששה כוס אמא שלה מי היא חושבת שהיא , התיישבתי וישר הוצאתי סיגריה איזה מישהי באה והתיישבה עליי "היי דניאל , באלך לשירותים?" אמרה בחושניות וואלה לא יזיק לי איזה סקס טוב להרמת המצב רוח "וואלה זורם לי" אמרתי וכיביתי את הסיגריה , חסר לה היא לא טובה שלא סתם זרקתי בשבילה את הסיגריה , התקדמנו לכיוון השירותים בנשיקה ונעלתי את הדלת היא הורידה לי את החולצה ואני לה עד שנשארנו בלי בגדים וחדרתי לתוכה , "אוי פאק דניאל אתה כל כך טוב" ואני חייכתי לעצמי חיוך וואלק אין עליי כשסיימתי היא נישקה אותי אומרה לי "ההיית מצויין נהנתי מאוד , רוצה עוד סיבוב ?" "אולי בפעם אחרת כפרה אני צריך ללכת" "טוב דניאלי שמור על קשר , אני תמיד פה בשבילך" אמרה והלכה ואני רק צחקתי לעזאזאל איפה הכבוד של הבחורה הזאת , אבל אני מה אכפת לי מציעים לי סקס אני קופץ על ההזדמנות וואלה חיים רק פעם אחת , נכנסתי לכיתה כן להראות נוכחות "או תראו מי החליט לכבד אותנו בנוכחותו , שב ליד רועי אדון לוי" "אני יודע שהתגעגעת אליי המורה בגלל זה נכנסתי אמרתי לא נעים לבאס אותה" "פשוט תשתוק ותשב אני רוצה ללמד" אמרה בחצי צעקה ואני הרמתי ידיים בכניעה וישבתי ליד רועי הזה "וואי כוסאמק כמה היא מדברת?" אמר רועי "זאתי את חפירה" צחקתי "טוב יאללה רוצה לעוף מפה?" "וואלה כן זאת שאלה?" אמרתי לו "אז ברגע שאני אומר שלוש ארבע ו אתה מתחיל לשיר איתי" אמר "יאללה זורם לי אחי תתחיל" "שלוש ארבע ו" אמר רועי ושנינו התחלנו לשיר "מהפכה של שמחה כי כולנו משפחה ונרקוד בטירוף.." מזה שרנו הרמנו את כל הכיתה והאהבלים האלה התחילו לזרום ולמחוא כפיים "איזה יופי מין מצאנו את מינו בוכבוט ולוי החוצה מיד!!" המורה צעקה ואנחנו רק צחקנו ויצאנו מהכיתה "וואלה רעיון טוב מצדיע לך אחי" "עבד על חצי מורות אז למה שלא יעבוד עלייה" "וואלה אני מתחיל לחבב אותך" אמרתי וטפחתי לו על השכם "קורה לכולם אבל אנו בקטע של בנות אז תירגע" "חחחח סתום סתום יא הומו מתחנגל" אמרתי בצחקוק מישהי התקדמה אלינו בריצה וצעקה בשמו של רועי "וואי וואי המעריצות" אמרתי ורועי צחק "מה יש בתאל ?" אמרה לאותה אחת כשהגיעה אלינו "אחותך , היא התעלפה" אמרה והוא קיבל שוק ונהיה אדום "מה? איפה היא?" צעק וניער אותה המסכנה נבהלה ולא יכלה להגיב והוא פשוט דפק ריצה למבנה , אני לא בדיוק הבנתי מה קורה ולא כזה ענייו אותי ההייתי צריך את הסיגריה שלי , מאז המקרה שהיה לי עם האבא המזדיין הזה עדיף לא להתערב בכלום ולהיות הרחק מכל הבלאגן הזה הדלקתי סיגריה ועישנתי , אחרי 5 דקות היה לי צלצול ממספר חסום וואלה עניתי נראה מי המזדיין "מי הפחדן המזדיין?" " לא מתבייש לדבר ככה לאבא שלך?" אמר הקול "מי זה?" שאלתי "יא בן זונה זה בן חיים" "אה בן חיים למה מחסום?" "וואלה ככה יצא" "אז מה איך אני יכול לעזור לך ?" "אני צריך אותך היום יש לי משימה בשבילך , תבוא ב6 וחצי למועדון" אמר וניתק , בן חיים זה האבא השני שלי , הייתה לי תקופה שהסתובבתי מלא ברחובות לבד , ופעם אחת ההייתי מסטול והוא מצא אותי על הספסל , אז הוא לקח אותי אליו הוא סיפר לי שההייתי במצב גרוע ממש שנייה מהרעלת אלכוהול ואז אמרתי לו שאני לא יודע איך להודות לו והוא אמר שדווקא יש דרך ושזה מלא כסף ואני באותו זמן ההייתי צריך את הכסף וגם לא לקחתי יותר מאבא אחריי שגיליתי מה שהוא עשה ועוד שהוא איים עליי לפגוע בליאן ההייתי בתקופה נוראה התרקחתי מהבית מאמא שלא האמינה לי וגם מליאן שכפרה עלייה לא עשתה כלום לא נשאר לי שום דבר בחיים האלה , אז הסכמתי ונכנסתי עמוק עמוק לעסק הזה , אני נחשב העובד הכי מצטיין שלו , וואלה אין עליי כיביתי את הסיגריה ושיפשפתי לבית לא היה לי כוח לבצפר , פתחתי את הדלת ונכנסתי הבית "דניאל זה אתה?" אמא שאלה "כן" עניתי ובאתי לעלות לחדר אבל החליטה אחרת "בוא שב הכנתי לאכול" "לא תודה לא רעב" אמרתי והמשכתי לחדר "דניאל זה לא יכול להמשיך ככה מספיק עם השטויות האלה , אבא שלך לא בוגד בי ולא כלום אתה חייב להפסיק להתרחק מאיתנו ולחדש את הקשר עם אביך" צעקה ואני רציתי להתפוצץ אבל היא תמימה "גם אם אני יצטרך למות אני לא מחדש איתו את הקשר" אמרתי בחצי צעקה ועליתי לחדר טרקתי את הדלת ושכבתי על המיטה בעצבים בוהה בתקרה , עוד חצי שעה ליאן מסיימת את הגן אז החלטתי להפתיע אותה , החלפתי בגדים לג'ינס קרעים כהה עם גומי חולצת לקוסט שחורה שרשרת מגן דוד כיפה נעל לקוסט בושם סילבר ווואלה אני מתוקתק יצאתי מהחדר מנשק את המזוזוה וירדתי למטה אמא כבר לא הייתה במטבח ולא בסלון כנראה בחדר יצאתי מהבית והתקדמתי לכיוונה הגן של ליאן אחחח כמה שהתגעגעתי ליפה הקטנה שלי , היום נעשה לה קצת כיף חיכיתי בשער עד שהסתיים הגן ואז איזה אמא אחת וואלה פצצה כוסית לא מעולם הזה שלא נראת אמא התקדמה אליי ושאלה "אתה אח של ליאן לא?" "כן" אמרתי וקרצתי לה "היא ילדה ממש מדהימה ויפה" אמרה כאילו חידשה לי איזה משהו "טוב היא ירשה את זה ממישהו" אמרתי בגאווה ואז הקטנה שלי רצה אליי בצעקה "דנייייי" אחח כמה שהתגעגעתי אלייה התכופפתי כדי לחבק אותה והרמתי אותה אליי "טוב אז ביי היה נחמד לדבר" אמרה האמא הזאת ונכנסה פנימה , אפילו אימהות לא נשארות אדישות לדבר שנקרא דניאל לוי וליאן גילגלה עיניים "למי את חושבת שאת מגלגלת עיניים אה?" אמרתי ודיגדגתי אותה "די ד..ניא..ל תפ..ס..י..ק" "ואת לא מגלגלת לי עיניים יותר" " גם איתה התחלת דניאל?" כן היא רגילה שאני מתחיל עם בנות ברחוב וכל פעם לראות מישהי אחרת יוצאת מהחדר שלי , מחזה די לא נעים לילדה בת 3 "מה פתאום ליאני היא רק דיברה איתי" אמרתי יפה מובך "כן כן דניאל שמעתי עלייך" אמרה ואני קיבלתי שוק "מה זה איזה פה נהיה לך קטנטונת" "למדתי מהטוב ביותר" אמרה וחייכה אליי זהו דניאל עשית טעות "את לא צריכה ללמוד ממני יפה שלי , אני זאת לא בדיוק הדוגמה" אמרתי קצת מאוכזב מהעובדה הזאת "דניי אולי נלך לגן שעשועים?" שאלה "בטח חיים שלי מה שאת רוצה" אמרתי והתקדמנו לכיוון הגן שעשועים ליאן התנדנדה בנדנדה ואני ישבתי בספסל מביט ומחייך מאיך שהיא גדלה אי אפשר להישאר אדישים לדבר הזה , "ליאני אני הולך לקנות לך שנייה גלידה ואני בא טוב?" אמרתי לה והיא הנהנה בהבנה וחייכה אליי , התקדמתי לאוטו גלידה הזה וקניתי לליאן את הגלידה שהיא כל כך אוהבת וכשחזרתי ליאן לא הייתה בנדנדה נלחצתי ישר התחלתי לחפש אותה פאקק איפה היא יכולה להיות, למה עזבתי אותה לבד , איזה אח דפוק אני , רצתי בכל הפארק והמשכתי לחפש אותה עוד 20 דקות אני אמור להיות אצל בן חיים ואין זכר לליאן בפארק עליתי לכיוון הכביש מסתכל ימינה ולא רואה אותה ואז שמאלה ואין ליאן בשום מקום המשכתי לרוץ עוד למעלה ואז קלטתי אותה פיו תודה אלוהים והיא לא הייתה לבד מישהי התכופפה אל מולה ודיברה איתה לא יכולתי לזהות מי זאת כי הייתה עם הגב אליי אבל עזבו את זה מצאתי את ליאן "ליאןןןן" דפקתי צעקה ורצתי לכיוונה הילדה לא ידעה שככב קוראים ולכן היא גם לא הסתובבה , ליאן נראתה כל כך מהופנטת ממנה ואפילו לא הסתכלה אליי למשמע הצעקה התחלתי להתקדם לכיוונן בצעדים מהירים וכשהייתי ממש קרוב אליהן אמרתי בקול רך "ליאן" והיא ישר רצה אליי לחיבוק הילדה התרוממה והסתובבה אליי "זה אח שלך??" היא שאלה בהלם "כן" ליאן אמרה וחייכה "תגיד מה אתה דפוק איזה חוסר אחריות מצידך , מה עזבת אותה בשביל לקנות סיגריות או משהו ?" "וואו וואו תירגעי את בכלל לא מכירה אותי ואין לך מושג מה היה שם" אמרתי צועק "ממבט ראשוני אני יודעת טוב מאוד מה הלך שם , הלכת לקיוסק כדי לקנות סיגריות ואמרת לילדה שאתה תכף חוזר, הסיגריות כל כך חשובות לך שאפילו לא אכפת לך מאחותך הקטנה" "טוב טוב כוס אמאשלך יא צפונבונית מפונקת הלכתי לקנות לילדה גלידה מהאוטו המפגר הזה ושחזרתי היא לא הייתה אז אל תזייני לי תשכל שלא אכפת לי ממנה כי את אפילו לא יודעת כמה כן אכפת לי ממנה ומה עברתי בשבילה , לא מאמין שעוד רציתי להגיד לך תודה , טוב ליאן בואי חוזרים הביתה" אמרתי הכל בתקיפה מבלי לתת לה להגיב בת זונה היא אפילו לא מכירה אותי היא אפילו לא יודעת מה עברתי בשבילה ומה אני עובר , יאללה שתזדיין הרמתי את ליאן , והתקדמנו לכיוון הבית הייתה שתיקה עד שליאן פתחה את פיה "דניי אתה כועס עליי?" שאלה בקולה הרך והמתוק "מה פתאום אושר שלי אני בחיים לא יוכל לכעוס עלייך , אבל מה קרה שנעלמת ככה?" שאלתי בעדינות "התנדנדתי בכיף עד שמישהו בא והוריד אותי מהנדנדה ושם במקומי את הילד שלו , אז התיישבתי על הספסל שישבתי בו קודם לכן , ואיזה כלב עבר והתחיל לנבוח ולרוץ אחריי אז ברחתי משם לכיוון הכביש למעלה ואז הילדה הזאת ראתה אותי והרימה אותי אל ידייה והרגיעה אותי , היא שאלה עם מי אני אז סיפרתי לה שעם אחי והוא הלך רגע , והיא אמרה שאם לא נמצא את אחי כלומר אותך אז אני ישן אצלה ומחר נחפש את המשפחה שלי" הנהנתי להבנה וסתמתי גם ככה כולי עצבים על הצפונבונית המפגרת הזאת וואלה שופטת ישר פגע בי מה שהיא אמרה , ובתאכלס ליאן חשובה לי יותר מכל , הגענו הביתה קילחתי את ליאן מהר ואמא הכינה לה ארוחת ערב בנתיים נכנסתי לחדר התארגנתי על עצמי ויצאתי מהבית לכיוון בן חיים

~מנקודת המבט של עמית~
ההייתי בדרך הביתה מהסיבוב רגיעה שעשיתי ושמעתי צרחות ובכי של ילדה קטנה , הלכתי בעקבות הבכי וראיתי ילדה קטנה רצה מפחד שאחרייה כלב ענק הרמתי אותה ישר וגירשתי את הכלב ניסיתי להרגיע אותה ושאלתי אותה מה קרה , היא סיפרה לי שהיא הייתה עם אחיה בגן שעשועים והיא התנדנדה אחיה אמר לה שהוא הולך וכבר חוזר ואז מישהו הוריד אותה בטענה שגם בנו רוצה להתנדנד היא התיישבה על הספסל שאחיה ישב בו קודם לכן ואז בא הכלב והתחיל לרוץ אחרייה ואז היא הגיעה ללמעלה לכיוון הכביש והיא פגשה אותי הרגעתי אותה ואמרתי לה שאם לא נמצא את אחיה היא תישן אצלי ומחר נחפש את משפחתה ואז היא שמעה קולי מאחורי קורא לה היא ישר רצה אליו ואני התרוממתי והסתובבתי ולהפתעתי ראיתי את דניאל הערס , ישר יצאתי עליו גם בגלל שאני לא סובלת טיפוסים כמוהו מאז מה שהיה עם מתן וגם בגלל שהוא מעצבן אותי כל הזמן , הוצאתי את כל התסכול שלי במשך החצי שנה האחרונה מה שלא בדיוק קשור אליו , הוא נפגע מכך , נראה שפגעתי לו בנקודה ראשונה , אבל הוא לא נשאר חייב והטיח בפניי את האמת , השתתקתי איזה מפגרת אני מה ניראלי שאני ישר שופטת אותו ולאט לאט הוא נעלם מזווית עיני , התקדמתי לבית ברגישות מצפון מה שאני צריכה עכשיו זה מקלחת טובה של שעה , מחר אני כבר אמצא אותו כדי להתנצל נכנסתי לביתי מתעלמת מצעקותיה של אמא וישר עולה לחדרי , נכנסתי לאמבטיה ופשטתי את בגדי מילאתי אותה במים חמים ונכנסתי לתוכה נותנת לעצמי להירגע ולשכוח מכל הבעיות שיש לי , אבל איכשהו כל פעם קפצה לי השיחה היום עם דניאל מה ששינה לי את התוכניות ואחריי 10 דקות יצאתי המקלחת שהייתה אמורה להיות שעה .. זה לא הניח לי ואפילו לא לרגע , יצאתי מהמקלחת , לבשתי לבנים חולצה שחורה ארוכה וג'ינס שחור ארוך נעלתי ואנס שחורות הסתרקתי , לקחתי את האייפון וירדתי למטה יצאתי מהבית , והתחלתי להתקדם לכיוון ביתו של דניאל , על מנת להתנצל ושהמצפון יניח לי כבר , ובדרך כלל אין לי מצפון מה שמוזר מאוד , כשהגעתי התיישבתי בלובי של הבניין שלו וחיכיתי שירד , הוא לא אחד של בית אז שיערתי לעצמי שהוא אמור לצאת , והפלא ופלא לא טעיתי אחריי 5 דקות הוא ירד כולו מדוגם טוב תתרכזי עמית באת כדי לבקש סליחה

~מנקודת מבט דניאל~
ירדתי ללובי מעיף מבט אחרון במראה , ואת מי אני קולט דרך המראה את הצפונבונית המפונקת , התעלמתי ולא התייחסתי אלייה באתי לצאת דרך הדלת אבל היא תפסה את ידיי ועצרה אותי הסתובבתי אלייה במבט שואל אבל היא שתקה ולא דיברה התחלתי כבר להתעצבן 2 דקות שהיא רק שותקת ואין לי זמן "את מתכוונת להמשיך לשתוק , כי אם כן יש לי מה לעשות" אמרתי והיא המשיכה לשתוק "טוב אז ביי" אמרתי עצבני ואז היא פצתה את פיה "אני מצטערת" אמרה ואני פערתי את פי בהלם "הצפונבונית מצטערת?? וואי איזה רגע היסטורי" "אתה מוכן להיות רציני לרגע" אמרה "אני תמיד רציני" "בקיצור אני מצטערת על היום" "סבבה עוד משהו כי אני כבר ממש מאחר" "אתה אמור להגיד משהו בסגנון של זה בסדר אני סולח , או סולח גם אני לא יצאתי בסדר" אמרה ואני צחקתי והיא הסתכלה עליי במבט של מה אתה צוחק מפגר "א' אני לא סולח וב' יצאתי בסדר ואפילו מאוד" אמרתי ובתאכלס בטח שצדקתי "אוחחח אני כזאת מטומטמת שחשבתי לבוא לפה ולהתנצל אתה כזה דפוק יא ערסוואט" אמרה בעצבים ויצאה מהלובי יאללה שתלך להזדיין שתלמד לא להתעסק איתי חשבתי ויצאתי גם אני מהלובי לבן חיים