כנפיים – עונה 2 פרק 3

מהפרק הקודם :
———————-
" למה הנוצות שלך שינו צבע ? "
" לא שמת לב לזה אבל אחריי הנשיקה הראשונה הם השתנו .. "
דמעות התחילו לזלוג מעיניי " אוי מלאכים למה את בוכה ? "
ניגבתי כמה דמעות ומלמלתי " אני .. אני לא יודעת "
הוא חיבק אותי " אני משתגע מאהבה כלפייך, בבקשה אל תבכי "
חייכתי חיוך קטן ומאושר ואז פאץ' התנתק ממני במבט כועס וצעק לי " אוור רוצי ! "

פרק 3 :
———-
" מה ? למה ?! "
פאץ' נראה כל כך מבוהל שפשוט משך אותי אליו ומולנו הופיעו שלושה אנשים .
" תשחרר אותה " צעק אחד מהם אלינו, פאץ' חיבק אותי בחוזקה " לא " הוא ענה .
אז הם החליפו מבטים ורצו לכיוונו כדי לתקוף אותנו, אבל אז הוא עטף אותי בכנפיו והחלטתי לעצום את עיניי ולחכות שהכל ייגמר .
כשכנפיו התקטנו וחזרו לגבו, הבנתי שהכל נגמר . לקחתי נשימה עמוקה והרמתי את מבטי אל פאץ' וראיתי עד כמה הוא חבול ופצוע כאב לי כל כך לראות אותו ככה " נוכל לקחת אותך אליי הבייתה ונרפא אותך .. " מלמלתי ולטפתי את פניו אבל הוא עצר אותי .
" את לא מבינה אוור ? האהבה שלך מרפאת אותי, היא זאת שגרמה לי להיות מלאך והיא זאת שריפאה אותי בכל הזמן הזה "
" זה רק ביטויי פאץ' זה לא יכול – "
ואז הוא רכן ונישק אותי ואט אט ראיתי את הפציעות והחבלות על פניו נעלמות ועיניי נפקחו לקווחה בתדהמה, התנתקתי ממנו ונסוגתי לאחור " זה נכון .. " מלמלתי והוא הנהן .
התקרבתי אליו והנחתי את ראשי על חזהו ושמעתי אותו לוחש לי " שנלך אליי הבייתה ? "
הנהנתי והוא הרים אותי על זרועותיו ולקח אותי ככה עד המכונית שלו ושם פתח את הדלת והניח אותי בזהירות על המושב ולאחר כמה שניות ידו החזיקה בידי והרגשתי כל כך מאושרת .
" אז מה קרה שם ? "
" אבא שלי שלח אותם לקחת אותך ממני, בתור מלאך בכיר יש לו הרבה מלאכים אחרים שיעבדו עבורו, וזה אומר שתצטרכי להישאר קרובה אליי בזמן הקרוב "
אני לא אתנגד לזה .
הוא החטיף לי מבט וראיתי שהוא מחייך " מאושרת אה ? "
גלגלתי עיניים " ואל תהרוס את זה "
שלחתי לאמא שלי הודעה : " אני עם פאץ' "
והיא החזירה לי : " תיקחי את הזמן "
" אני חושבת שאמא שלי נואשת ממני "
פאץ' צחק " וזה למה ? "
" אמרתי לה שאני איתך והיא ענתה לי שאקח את הזמן "
הוא החטיף לי מבט לעגני צוחק כזה " מה ?! "
" אמא שלך רוצה שנבלה, זה הכל .. הלוואי שאמא שלי גם הייתה אומרת לי את זה עכשיו "
השפלתי מבט כשנזכרתי שפאץ' סיפר לי שאימו מתה .. וכאב לי על כך כל כך .
הוא חנה על יד ביתו ואז פנה סוף סוף אליי " הכל בסדר אוור ? "
הנהנתי קלות " כן הכל בסדר "
" למה את משקרת ? "
נזכרתי ביכולת שלו לקרוא מחשבות ונשכתי את השפה התחתונה שלי " אני מצטערת .. "
הוא ליטף את לחיי ואת שעריי " אוור זה לא מדאיג אותי כבר, אני לא מאמין לשקרים האלה של אבא שלי .. כל הזמן הזה רציתי לנקום את נקמת אמא שלי אבל אחריי שראיתי אותך שכחתי מכל הדאגות ורציתי להיות .. אחר "
" אבל למה ? "
" פחדתי שלא אצליח למצוא חן בעינייך, אבל היה לי גם את הסיפור הזה עם הארי .. "
הורדתי את ידיו ממני ונאנחתי " לא הפסקתי לחשוב עלייך ואני עדיין לא מפסיקה "
ראיתי אצלו חיוך קטן " גם אני "
הוא יצא מהאוטו ואחריי כמה שניות הדלת שלי נפתחה והוא הושיט לי יד כדי לעזור לי לצאת, ונעזרתי בידו אבל במקום לעזוב אותי הוא הצמיד אותי לאוטו והחל לנשק אותי, והתנתקתי ממנו באותה דקה .
" מה קרה אהובתי ? " הוא המשיך לנשק אותי בצווארי והמילה האחרונה שהוא אמר הידהדה בראשי, אני אהובתו ? האומנם ?
" אני חושבת שכדי שניכנס "
הוא התנתק ממני באי רצון וקרא את מחשבותיי " את רוצה שאתן לך הסברים על מה שקרה נכון ? "
" נכון "
" בבקשה לא עכשיו "
" אז מתי ? "
" מחר בבוקר "
עקפתי אותו והלכתי לכיוון ביתו, ושמעתי את צעדיו מאחוריי . פאץ' עקף אותי כדי לפתוח לי את הדלת ונתן לי להיכנס ראשונה, ובאותו רגע שנכנסתי הלכתי במהירות לספה החמימה והמוכרת לי והתרווחתי עלייה . פאץ' התקרב אליי לאט לאט וכשהיה קרוב אליי בחן אותי ואז התנפל עליי בנשיקה .
" מה קרה לך ?! " התנשפתי וצעקתי את זה מרוב בלבול .
" תנסי להבין אותי אוור, לא ראיתי את החברה שלי כמה חודשים, את יודעת עד כמה זה מחרפן ? "
הוא העביר את אצבעו על גופי ושערותיי הסתמרו וקפצתי ממקומי " אני מנסה להבין " מלמלתי ונסוגתי לקיר והוא צעד אחריי וכשהיה קרוב אליי רכן ונישק אותי, והפעם לא יכולתי לסרב אז נתתי לו לעשות את זה, אחריי הכל גם אני התגעגעתי אליו .
הוא הוריד את החולצה שלו והמשיך לנשק אותי, ואז ידעתי לאן זה מוביל וניסיתי לעצור אותו מלנשק אותי אבל לא הצלחתי . הוא התחיל להוריד מחולצתי ולא נתתי לו אבל הוא המשיך להתעקש .
ואז שמעתי ניפוץ חלון והתנתקתי מפאץ' ושנינו הפננו את מבטנו אל המקום שממנו נשמע הרעש .