כנפיים – פרק 17

מהפרק הקודם :
——————-
ואז נשכבתי במקום שהוא השאיר לי והפנתי לו גב .
" אוור ? את ישנה ? "
" יכולתי לישון אם לא היית מפריע "
" אני יצור לילי, אני לא אוהב לישון "
" תנסה להירדם, בלי להציק לי "
הרגשתי את שפתיו מתקרבות לצווארי " אל תהיי כזאת "
" אמרת שאני חמודה כשאני רעה "
" באמת ? ואני זוכר שאמרת שאני חמוד כשאני מנשק אותך "
הסתובבתי אליו וראיתי את חיוכו הרחב פשוט על פניו " אני כבר לא יכולה להירדם, מה אתה רוצה ? "
" את נראת מדהים בכותונת שלי "
" אני חושדת בך שאתה מתלבש כמו בחורה בזמן שאני לא כאן "
פאץ' צחק וצחוקו גרם לי לחייך, ואז כשהוא נרגע מעט הוא קירב את שפתיו לשפתיי והתנשקנו .
התנתקתי מפאץ' ומלמלתי " אני חושבת שכדי שהלילה תישן, מצפה לנו יום ארוך מחר "

פרק 17 :
————-
התעוררתי בבוקר בפיהוק וכשפקחתי את עיני השמש סינוורה אותי, הבחנתי שהווילונות הוזזו לשני צידי החלון, והיה אפשר לראות את הנוף הנשקף מהחלון .
ואז נזכרתי בפאץ', וחיפשתי אותו במבט בוחן בחדר, הוא לא היה שם .
יצאתי למסדרון ולחשתי " פאץ' ? "
קיוויתי שיש לו גם יכולות לשמוע מרחוק, במקרה והוא רחוק ממני . לא קיבלתי תשובה ולכן הגברתי את קולי " פאץ' ? "
ואז שתיי ידים החזיקו במותניי ומשכו אותי לאחור, זה נורא הבהיל אותי וצרחתי .
שמעתי את צחוקו המתגלגל של פאץ' באוזניי, אבל כדי להרתיע את הכעס שעלה ממני הוא נישק את ראשי ואני נמסתי בין זרועותיו .
" בחיים אל תעשה לי את זה " מלמלתי והשתחררתי מזרועותיו ופניתי ללכת למטבח, אבל ידו של פאץ' אחזה בידי .
" תפצי אותי על שאמרת ? "
" מה אמרתי ? "
ואז ידיו אחזו בחלק העליון של גבי והוא נישק אותי, כשסיים הוא חייך אליי והחטיף לי עוד נשיקה " בוקר טוב אוור "
" בוקר טוב פאץ' "
הוא הוביל אותי למטבח, שם על השולחן שעמד במרכזו, ומשני צידו היו כסאות, הייתה ארוחת בוקר, באווירה רומנטית לגמריי .
" את רעבה ? " שמעתי את פאץ' שואל ואני הנהנתי, הייתי מהופנטת ממה שפאץ' הכין פה בזמן שישנתי . " אז אני יכול להזמין אותך לארוחת בוקר ? "
" כן אתה יכול "
" אז אני מזמין אותך לארוחת בוקר איתי "
הוא הושיט את ידו ואני הנחתי את ידי על ידו, ואז הוא אחז בה בעדינות והוביל אותי לכסא שלי ( והוא אפילו הזיז אותו לאחור כדי שאוכל להתיישב, ולאחר שהושיב אותי סידר אותי ככה שאהיה קרובה לשולחן ) ומיד בכמה שניות התיישב מולי .
ממש התביישתי לקחת משהו, ונדמה לי שגם פאץ' היה מבויש מעט .
החלטתי אני להתחיל את השיחה " אז מה נעשה היום ? "
" את תשארי אצלי, בזמן שאני אלך להארי "
" לא, אני אלך איתך "
" לא, את נשארת פה "
" ואם לא תחזור ? "
" אני אחזור "
" כן ברור, זה מה שאתה חושב "
" אוור, הכל מתוכנן, אגב דיברתי איתו אתמול, אחריי מה שקרה ביננו .. "
" הלכת ודיברת איתו ? " אמרתי במבט המום .
" כן, הוא נראה ממש מאיים אבל אם באים אליו בנוגע לעסקים הוא ממש בן אדם אחר "
" בסדר, אנסה להאמין לך "
" למה את לא אוכלת ? "
" נראה לי שלא נעים לי "
הוא שתק כמה שניות ואז שאל " את רוצה שאכין לך שוקו חם ? "
" אני אשמח, רגע אתה שותה שוקו ? "
" לא, אני שותה קפה "
" אז מאיפה יש לך שוקו ? "
" תני לי לדאוג לכל זה, פשוט תהני מזה "
" בסדר בסדר .. "
" לא נעלבת נכון אהובתי ? "
" אהובתך ? "
" רגע את רוצה לומר לי שאני לא אהובך ? "
" אתה כן אבל .. אממ .. זה נשמע זקן מדי "
" אז אתה מצפה שאדבר בסלנג ? "
" לא, גם לא "
" הו איזה מזל, כי אני ממש לא אוהב את שפת הסלנג הזאת "
" כן אתה זה הבנתי, אתה יותר מדי מנומס "
" לא, ממש לא . אני עוסק בעסקי דמים, אבל יש לי חברה "
שתקתי ונזכרתי שמה שקרה אתמול, בבית של נייל, כשפאץ' בעט ודחף את נייל עד שהוא היה מפוחד עד מוות, הצטמררתי לרגע, וחזרתי להביט בפאץ', איך הצלחתי להתאהב במישהו כזה ?
" אאוץ' אוור, לא נעים "
" אתה קורא את המחשבות שלי כל הזמן ? "
" את מנסה לומר שאת מעדיפה לא לאהוב אותי ? "
" לא התכוונתי לזה ! התאהבתי בך בגלל המראה שלך, היחס שלך כלפיי .. "
" אבל החסרון בי זה מי שאני "
פאץ' הסתובב אליי והניח את ספל השוקו על יד הצלחת שלי וראיתי שצפים בו מרשמלו קטנים .
" איך ידעת שאני אוהבת מרשמלו בשוקו ? אה נכון, קורא מחשבות "
הוא חייך אליי חיוך הסכמה כזה והתיישב בחזרה מולי עם ספל הקפה שלו .
בחנתי את האוכל שעמד על השולחן והחלטתי לקחת ולטעום קצת מכל דבר, כי ידעתי שגם לא יהיה יפה שלא אוכל כלום, כי ככל הנראה פאץ' התאמץ והכין לי את הכל מכל הלב ..
כשסיימנו את ארוחת הבוקר בשתיקה מוחלטת, הודתי לפאץ' ואמרתי שהיה ממש טעים והוא ענה לי ( בצחוק ) " את חושבת שאוכל להיות שף בעתיד ? "
צחקתי וכשהתרחקתי קצת ממנו אמרתי " יש מצב "
התקרבתי לאייפון שלי, בפעם הראשונה הבוקר וראיתי הרבה שיחות שלא נענו :מאלינור, דרק, ברנדון, נייל, אבא, ומספר לא מוכר ורובם התקשרו אליי יותר מפעם אחת .
הקשבתי להודעה קולית מאלינור : " אוור ! את נורמלית ?! אני ממש מפחדת עכשיו ! את לא עונה לי, לא לנייד ולא להודעות . התקשרתי אפילו לאבא שלך והוא אמר שיבדוק את המצב, אמא שלך לא ענתה . בקיצור רציתי לדבר איתך על דרק, דיברתי איתו והוא ממש מצטער על מה שעשה, והוא שם לב שאת ופאץ' מסתכלים כל הזמן אחד על השני והוא חושב שיש משהו ביניכם . בבקשה תתקשרי אליי, אנחנו צריכות לדבר . אל "
חשבתי לרגע על מה שהקשבתי לו, ומחקתי את ההודעה . דרק ? הוא שם לב לזה ? זה אומר שהוא מקנא ? שמחתי קצת שזה מה שקורה, כי תמיד רציתי שבנים יריבו עליי, ואף פעם לא היה טעם כי לא אהבתי באמת מישהו כמו דרק או פאץ', אבל יותר פאץ' . לא רציתי גם לסלוח לו, כי ידעתי שברגע שאסלח, הוא ימשיך לחזר אחריי, ולא רק במבטים, בנגיעות, בלחישות, נשיקות ועוד . אני גם לא אוכל לומר לו שפאץ' הוא החבר שלי, כי אז השמועה תתפשט בכל בית הספר, ואלינור בחיים לא תדבר איתי.
החלטתי לצלצל לאבא שלי .
" היי אבא "
" קטנטונת ! החברים שלך ממש דואגים לך את יודעת ? "
החברים שלי ? זאת אומרת לא רק אלינור התקשרה אליו ?
" הו כן "
" ולמה לא אמרת לי שיש לך חבר ? "
" מה ? אין לי "
" מה זאת אומרת אין לך ? הוא התקשר אליי בעצמו והוא נשמע ממש מודאג "
" ומי זה בדיוק ? "