כנפיים – פרק 20

מהפרק הקודם :
——————-
כשהייתי ברחוב של הבית של פאץ' ראיתי דמות עומדת ליד הבית, אבל אף רכב לא חנה על יד .
כשהתקרבתי יותר ויותר הדמות נעשתה יותר ויותר ברורה, ואז עצרתי, הסתובבתי ופתחתי בריצה משם ואז שמעתי את קולו של דרק " אוור ! חכי ! "

פרק 20 :
————-
שמעתי את הצעדים שלו מאחורי וכשהסתובבתי לאחור לראות אם הוא שם התנגשתי בו ובמקום ליפול על הרצפה נפלתי על זרועותיו .
ככה היינו כמה רגעים ואז אחריי שהוא בחן אותי הוא הביט בי מהופנט " השתנת אוור "
" מה זאת אומרת השתנתי ? לרעה ? "
" לא ממש לא "
" אז מה זאת אומרת ? "
" את דורשת אונס "
ואז נעמדתי ולקחתי כמה צעדים לאחור " אתה מטורף, למה הגעת לכאן בכלל ? "
" התגעגעתי אלייך אהובה " הוא התקרב אליי וידו ליטפה את פניי, הזזתי אותה מיד .
" ואני לא, אתה מוכן לעזוב אותי לנפשי ? "
" מה את אוהבת בו ? "
" מה שאני לא אוהבת בך "
" יפעשלי דיי אל תהיי אנטי כזאת, את אהבת אותי עד שפאץ' הזה הגיע "
" וכנראה שטוב שהגיע "
למה אני מנהלת איתו בכלל את השיחה הזאת ? הייתי צריכה לתת לו את הסטירה של החיים שלו וזהו ..
" אוור אני לא אוותר עלייך, את שלי מהרגע הראשון שראיתי אותך "
" אני לא רוצה יותר להמשיך את השיחה הזאת, אני לא מעוניינת בך יותר דרק " אמרתי והחטפתי מבט לשפתיו, ונזכרתי בנשיקה האחרונה שלי מפאץ' ונשכתי את שפתיי התחתונה .
הוא התקרב אליי ורכן אליי, ואז חיכה כמה שניות ובחן את עיניי וניסיתי להפנות את מבטי כמה שיותר ממנו, אבל אז הוא נישק אותי .
ידיו עטפו את מותניי וידי ליטפו את צווארו ואז המשיכו לחזהו .
ואז התנתקתי ממנו ולקחתי נשימה עמוקה " זה מספיק "
" את רוצה בזה אוור, תודי בזה, הפריק הזה מנשק גרוע "
הוו אתה לא יודע עד כמה אתה טועה ..
" אני אלך " אמרתי והסתובבתי והתחלתי לצעוד וקיוויתי שיילך אחריי, וכך הוא עשה .
ידו לפתה את ידי ומשכה אותי אליו, הרגשתי את חזהו עולה ויורד, ואז הוא נישק אותי כשהרמתי אליו מבט, כמו בתמונות הטאמבלר האלה שכל הזה מפרסמים בפייסבוק .

כשנכנסתי חזרה לביתו של פאץ', היה ממש שקט וחשוך .
הדלקתי אורות והתיישבתי על הספה והדלקתי טלוויזיה, ובלי ששמתי לב נרדמתי .
כשהתעוררתי השעה הייתה רבע לתשע, וקמתי והתחלתי לחפש את פאץ', אבל אז כשפתחתי את הדלת בציפיה למצוא את הרכב שלו, הוא לא עמד שם .
איפה אתה פאץ' ?
שמתי עליי ג'קט והחלטתי סופית לצאת לחפש אותו . חייגתי אליו כמה פעמים והוא לא ענה, אז שלחתי גם הודעות מודאגות .
ידעתי שאולי הטיול הזה בחוץ יהיה קצת מסוכן ואולי גם לא נחוץ אבל הייתי מוכנה לעשות הכל בשביל למצוא את אהוב ליבי .
המשכתי לצעוד ועברתי כבר כמה רחובות .
ואז ראיתי דמות נשענת על פנס הרחובות ועליה נשכבה עוד דמות, נדמה לי שהם התנשקו וכשהבחינו בי הם הפנו את מבטיהם אליי, וכשהתקרבתי יותר ויותר לא יכולתי להאמין למראה עיניי .
" אבא ? "