כנפיים – פרק 22

סיפורונת 07/08/2013 950 צפיות 4 תגובות

מהפרק הקודם :
———————–
רציתי עכשיו להיות בזרועותה של אמא שלי, ושהיא תחבק אותי ותאמר שהכל יהיה בסדר, כמו שהיא תמיד אומרת .
" אוור ? " שמעתי קול מוכר והרמתי את מבטיי אל המקום ששמעתי את הקול .
" אמא ? " ואז קמתי כולי רועדת וקפצתי עלייה מאושרת .
היא חיבקה אותי וניקה אותי במצחי " הכל יהיה בסדר חומד, הכל יהיה בסדר "

פרק 22 :
————–
התקרבתי כמה וכמה פעמים לחלון, אולי כדי לראות שמשהו השתנה, אבל הכל נשאר אותו דבר, יער מלא עצים, ומכוניות שנוסעות במהירות גבוהה על הכביש .
" אמא, אני חוזרת לישון .. " מלמלתי והיא הנהנה, היא ישבה על יד החלון ותקעה מבטים בתקרה .
סיפרתי לאמא שלי הכל והיה לה קשה מאוד לעכל את זה אבל היא האמינה לי .
אגב, אנחנו נמצאות פה כבר שלושה ימים ( אחריי שהאנשים של הארי הגיעו הרבה פעמים ואיימו עליי במכות, חניקות וכו' ), ולא שמעתי כלום מפאץ' .
שכבתי על הרצפה הקרה בתקווה שארדם, היה מאוד קשה להירדם על רצפה קרה .
ולבסוף עצמתי את עיניי ונרדמתי .

" אוור "
פקחתי את עיניי, והייתי בחדר לבן, אבל ללא קירות, היה אפשר ללכת שם כאילו זה מקום אינסופי .
" אוור "
התחלתי להתהלך בכביכול חדר הזה, בזמן שהקול המוכר הזה המשיך לקרוא לי .
" פאץ' ? "
ואז הוא הופיע מולי, אחריי משהו שהרגיש כמו נצח שלא ראיתי אותו, וליבי פעם בחוזקה .
" פאץ' .. "
התקרבתי אליו וניסיתי לגעת בחולצה שלו, ואז הוא משך אותי אליו ונישק אותי .
התנתקתי ממנו ומלמלתי " איך זה כל כך מציאותי ? "
" גרמתי לך להירדם כדי להיות איתך "
" זה אומר שזה חלום שאתה גרמת לי לחלום ? "
" משהו מסובך אבל כן "
נסוגתי לאחור ופאץ' עקב אחריי במבטו .
" למה הם עושים לי את זה ? איך אני אפעיל את הכנפיים שלך ? "
" את כבר הפעלת "
הוא השפיל מבט וכשהרים אותו בחן את מבטיי ההמום " מה ? איך ? "
הוא הוריד את החולצה שלו ופרס זוג כנפיים מלאות נוצות לבנות .
הבטתי בו המומה ונזכרתי בדבריי של האנה " מלאך לא יכול לנהל רומן עם בת אדם "
" בבקשה תגיד לי שזה חלום "
" למה ? ריפאת את הפצעים שלי אוור ! אני אוהב אותך ! "
הוא חייך חיוך רחב והתקדם אליי, קפאתי במקומי .
כשהיה קרוב אליי הוא רכן לנשק אותי אבל עצרתי אותו " מה קרה ? "
" אסור לנו "
" מי אמר ? "
" אתה מלאך, בדיוק כמו שהמלאכים הבכירים רצו .. לא הפעלתי אותם .. אלה הם .. "
" איך את יודעת ? " הוא ניסה שוב לנשק אותי, אבל לא נתתי לו .
" האנה " כשאמרתי את זה מבטו היה המום כאילו קיבל סטירה, הוא קפא במקומו וכנפיו התקפלו והוא נסוג ממני .
" מתי היא באה אלייך ? "
" כשהלכת "
הוא לקח נשימה עמוקה " האנה היא .. " הוא שפשף את שערו ואז מלמלתי " האקסית שלך "
הוא פקח את עיניו בתדהמה " לא ! לא ! ממש לא ! היא רוצחת, כמוני . והיא מעולה בשקרים, פעם עבדנו ביחד "
" עבדתם ביחד ? " הרמתי גבה ונעצתי בו מבטים .
" אין ביננו כלום אוור וגם לא היה "
" אבל היא אמרה ש … "
" ההורים שלה מתו "
בלעתי רוק " ואיך אני אדע אם להאמין לך ולא לה ? "
" כי אני לא אשקר לך " הוא משך אותי אליו " היו לי הרבה בחורות וזה נכון .. ואני גם יותר גדול וגם זה נכון .. אבל את אהבת חיי, אני אוהב אותך מאוד, והיה לי מאוד קשה להגיע אלייך כדי שכאילו תחלמי את זה "
הוא הזיז את השערה שהייתה על פניי והמשיך " ושתדעי שאני מוכן לעשות הכל בשבילך " ואז הוא רכן לנשק אותי ונתתי לו .

" אוור "
פקחתי את עיניי ואמא שלי הייתה מעליי .
" מה קרה ? "
התיישבתי ומשב רוח קר עבר על פניי, החטפתי מבט לחלון וראיתי שהוא פתוח .
" תסגרי את החלון " הוראתי לאמא שלי והיא הנהנה ומיד סגרה אותו .
" האנשים האלה .. הם שוב היו כאן .. אבל כשרצו להעיר אותך משהו הפריע להם "
" ושתדעי שאני מוכן לעשות הכל בשבילך " הקול של פאץ' נשמע בראשי וכשסבבתי את ראשי ראיתי נוצה לבנה ומבריקה, הרמתי אותה וחייכתי .
" אני חושבת שאני יודעת מה הפריע להם " עצמתי את עיניי ונזכרתי בחיוכו של פאץ', שהמיס אותי באותו רגע והשכיח אותי מכל הבעיות שהיו סביבי .
הדלת נפתחה בחוזקה ואני ואמא הפננו את מבטנו, והארי עמד שם .
" קומי ! " צעק עליי והחטפתי מבט לאמא שלי והיא הנהנה .
קמתי והלכתי לעברו .
הוא תפס בידי וצרחתי " תעזוב אותה ! " שמעתי את אמא שלי צורחת וכשהחטפתי לה מבט ראיתי שדמעות עומדות בעיניה .
הוא כיוון אקדח לראשי והצטמררתי, הנשימות שלי נעשו קצרות יותר ופעימות הלב שלי פעמו במהירות " אם תזוזי אני אלחץ " הוא דיבר אל אמא שלי שהנהנה והארי גרר אותי מהחדר והוריד את האקדח מראשי, נרגעתי מעט .
הוא הוביל אותי במסדרון חשוך שקירותיו בצבע אפור ודחף אותי לחדר אחד שהדלת שם הייתה פתוחה.
נפלתי על הרצפה כי לא היה לי שיווי משקל להשאר עומדת, וייבבתי כי כאב לי מהנפילה ושמעתי אותו אומר " תפעילי את הכנפיים קטנה, אחרת דברים רעים יקרו "
ואז הוא סגר את הדלת וגששתי את הרצפה ואט אט קמתי ובחנתי את החדר ונעצרתי כשראיתי את פאץ' שוכב דומם על רצפת החדר .
התקרבתי אליו ודמעות עלו בעיניי " פאץ' ! פאץ' ! "
הרמתי מבט לשניי אנשים שעמדו בצד חשוך בחדר וצעקתי להם " בבקשה תעשו משהו ! " אבל הם לא זזו . שמתי את ראשי על גופו ובכיתי " פאץ' בבקשה תגיד לי שזה לא חלום .. "


תגובות (4)

המשך, עכשיו, במיידי.

07/08/2013 05:44

תמשיכי

07/08/2013 05:48

תמשיכייייי

07/08/2013 05:54

מהמםם תמשיכייי <3

07/08/2013 06:18
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך