כנפיים – פרק 8

מהפרק הקודם :
——————-
גששתי סביבי והרגשתי שנתקלתי במשהו קר והיה לו מגע של זכוכית, הורדתי את מבטיי וראיתי שיש שם חלון ! ודיי גדול גם ..
הוא היה מוסתר בוילון, ומיהרתי להסיט אותו .
ראיתי שאני בגודל דיי טוב כדי לעבור דרכו, וזאת הדרך היחידה שלי לצאת החוצה . לא חשבתי על כלום, הייתי מבולבלת ורציתי הבייתה, אל ויקטור, אבא שלי ואפילו לאמא שלי אני כבר מתגעגעת קצת .
בעטתי בחלון, אבל הוא לא נפתח, ניסיתי בכל דרך שחשבתי עלייה, למשוך, לדחוף, כל דבר .. ואז ראיתי שיש מתג בצד שהיה ממש מלוכלך, לחצתי עליו וזה פתח את החלון .
הצצתי החוצה וראיתי דשא, ואז מכוניות אז זה אומר שיש שם כביש, ורחוק יותר היה יער, ולשם אני יכולה לברוח . יצאתי לאט לאט ובכל הכוחות שהיו לי רצתי לכיוון היער, אבל התנועה לא איפשה לי להמשיך, אז החלטתי פשוט לרוץ ולקוות לטוב, ספרתי בלב, 3 2 1 ואז רצתי ועצמתי עיניים . שמעתי צפירות מכוניות, עצירות חזקות, וצעקות .
כשפקחתי עיניים, הבנתי שאני חיה, ובצדו השני של הכביש .
הסתובבתי כדי לראות מאין ברחתי ואז ראיתי בניין מפחיד, בעל 4 קומות .

פרק 8 :
————
ברחתי ליער, רצתי, נשרטתי, נפלתי מספר פעמים, אבל ידעתי שעליי לשמור על שקט, אסור לי להרעיש, יכול להיות שהאנשים האלה שמצאתי בחדרי לאחר שפקחתי את עיניי הבינו שברחתי והם בדרכם למצוא אותי . ובכל הסיפור הזה, עדיין לא ראיתי את פאץ', היכן הוא ? על מה הוא רצה לדבר איתי ? יכול להיות שהוא עשה את זה בכוונה ? כדי להביא אותי לפה ?
אני לא מאמינה שהוא יעשה את זה בכוונה, אחריי הכל הוא כל כך אדיש .. כל כך .. אבל הייתה לי תחושת בטן, ידעתי שאסור לסמוך עליו, אבל למה ? מה הוא מסתיר ?
עצרתי לפתע, רגליי כל כך כאבו, ראשי הסתחרר, בטני קירקה, וצווארי התחנן למעט מים .
הלכתי מתנדנדת מצד לצד כשאני רואה את הכל מסתחרר סביבי ואז נפלתי על ברכיי והתעלפתי .

כשפקחתי את עיניי, מצאתי את עצמי כלואה בשלשלאות שהיו צמודות לקיר מאובן, וכשסביבי מתהלכים ארבעה גברים . " מה אתם רוצים ממני ?! למה אני שוב כאן ?! "
ואז התייצב מולי גבר מוכר " ניסית לברוח הא ילדונת ? את לא תצליחי . אבל את יכולה להודות לאדם אחד " ואז הוא גיחך בגרונו ופאץ' נזרק לחדר כשהוא כולו משתעל, והוא נראה ממש רע .
הגבר בעט בגבו ופאץ' צרח " בבקשה רק לא שם .. "
ואז ראיתי שהגבר חייך ובעט בו באותו מקום ופאץ' צרח .
" אשאיר אתכם לבד " אמר וכולם יצאו מהחדר ואני ופאץ נשארנו שם לבד .
הייתה שתיקה . גבו של פאץ' היה מופנה אליי ואני רק התעסקתי בלבהות בו .
" למה עשית את זה ? " שאלתי וקולי הדהד ברחבי החדר .
פאץ' ישב שם בשקט ולא ענה, אפילו לא ראו אותו נושם, יכול להיות שהוא בכלל לא נשם ?
" פאץ' .. פאץ' .. " מלמלתי והוא שוב לא ענה .
פחדתי שהוא הפסיק לנשום ושהוא ימות, אז התחלתי לבעוט ברגליי בתקווה שהם יגיעו לפאץ' וייגעו בו, והצלחתי בזה . אבל הוא לא זז " פאץ ! בבקשה תענה לי .. "
ואז במהירות שלא ראיתי כמותה הוא נעמד מולי ותפס בידי והצמיד אותן לקיר " מה ?! את לא מבינה שבגללך הסתבכתי ככה ?! אם לא היית קיימת כל זה לא היה קורה ! "
ואז הוא שיחרר את ידי ונפלתי לרצפה, הייתי מזועזעת ממה שהוא אמר לי וזה השתלב עם כאב המכה .
פאץ' התרחק ממני והתחיל ללכת סחור סחור בחדר ולבעוט בדברים, זה לא היה הפאץ' שהכרתי, הכרתי פאץ' אחר לגמריי ..
" למה אתה מתעצבן עליי ?! זאת לא אשמתי ! אני גוועת מרעב, צמאה, מרגישה ממש רע ואתה עוד מאשים אותי על זה שאתה הבאת אותי לכאן ?! "
פאץ' עצר במקומו והפנתה את מבטו אליי " נכון " ואז הוא השפיל מבט " את צודקת . לא הייתי אמור לעשות את זה בכלל הייתי כל כך .. "
ואז הוא הרים שוב את מבטו אליי, ועיניו השחורות הביטו עמוק בעיניי " פגעתי באמונך, נכון ? "
הנהנתי קצרות והוא נאנח ושפשף את ראשו " כמובן . כמו תמיד "
" למה עשית את זה ? "
" עדיף לך שתלא תדעי, ולא תסתבכי בזה "
" זה אומר ש .. כל הנשיקות האלה .. זה היה בשביל לקנות את האמון שלי ? כלום מזה לא היה האמת?"
הוא הנהן " כן . הכל היה חלק מזה "
עיניי נפערו " ואני חשבתי ש .. "
" תאמיני לי אוור, אם לא הייתי תקוע במצב המחורבן שבו אני עכשיו, הייתי יכול לחשוב על חיים אחרים .. "
" באיזה מצב אתה בדיוק ? "
ואז הוא התקרב אליי וכשפתח את פיו לענות לי הוא הסתובב ונגעתי בחלקו העליון של גבו ולפתע הייתי במקום אחר לגמריי .

נער בעל שיער שחור נכנס לבר .
הוא לחש דבר מה לברמן והוא הנהן וליווה אותו אל המדרגות, שם הברמן לחדש לא דבר מה ופאץ' הנהן וירד בגרם המדרגות . עכשיו פאץ' נראה משחק פוקר . הוא התיישב ובעניין רב הביט בקלפים .
ואז הוא הפסיד, שוב, ושוב, ושוב, ושוב . וככה באינספור מספרים שחלפו במהירות, כאילו שעשה זאת בכוונה, ולבסוף הבחור שישב בקצה השולחן בכסא מפואר חייך אל פאץ' ושאל " עוד משחק ? "
פאץ' היסס ואז הנהן " על כל הכסף שנותר לך ? " הבחור הרים את גבותיו וחייך . פאץ' הינהן והם שיחקו עוד משחק וגם בו הוא הפסיד .
" מה קרה לך ידידי ? פעם היית אחד כזה שהיה קשה להביס .. בחורה מסיטה אותך ? "
פאץ' נעץ בו את עיניו הבוערות מכעס " בוא עוד משחק, אשלם לך אחר כך "
אוי לא . מקור לצרות . רציתי לצעוק לו, " לא ! אל תעשה את זה ! " אבל הדבר נעשה .
ואז ראיתי בחורה בת 20 נכנסת לבר, היא הייתה יפה, בלונדינית שכזו, היא חייכה אל הברמן והוא ליווה אותה אל גרם המדרגות ושם היא הגיעה למשחק הפוקר של פאץ' .
" אז זאת הבחורה .. " הבחור שישב בקצה השולחן נראה מרוצה ועקב אחריי הבחורה שהתקרבה לפאץ' ונישקה אותו, שמעתי אותו לוחש לה " לא עכשיו, אנני " היא נראתה פגועה מעט והלכה הצידה והתיישבה על אחת הספות .
" מה דעתך שנהמר על הבחורה ? "
הבחור הנלהב המשיך לבהות בה ופאץ' כעס " אל תערב אותה בזה "
" אלוהים איפה מצאת אותה ? היא נראת כל כך טוב "
פאץ' נעץ בו מבטים והוציא קול נחירה " שנמשיך ? "
וככה הם המשיכו לשחק ולשחק .
ואז פאץ' נראה כבר מיואש " אין לי כבר על מה להמר .. "
" תהמר על הכנפיים שלך " הבחור אמר לפתע וכל היושבים בשולחן נעצו מבט קר בפאץ' ואז הוא קם ואמר " לא . בחיים לא "
ואז הוא והבחורה יצאו משם .

פקחתי את עיניי וראיתי את פאץ' עומד המום מולי " מה לעז .. נגעת בחלק העליון של גבי ? "
הנהנתי " כן .. "
" אוי אלוהים .. "
" מה אתה פאץ' ? "