כנפיים – פרק 9

מהפרק הקודם :
———————
פקחתי את עיניי וראיתי את פאץ' עומד המום מולי " מה לעז .. נגעת בחלק העליון של גבי ? "
הנהנתי " כן .. "
" אוי אלוהים .. "
" מה אתה פאץ' ? "

פרק 9 :
———–
" זהו, שאני לא יודע מה אני "
" על איזה כנפיים הוא דיבר ? "
" עניתי לך כבר על שאלה אחת, לא אענה על יותר "
" אבל זאת לא תשובה שאתה לא יודע מה אתה "
הוא הרים את מבטו מעלה ונאנח " מה את רוצה ממני אוור ? "
" אתה כאן בגלל החובות שלך מהפוקר ? "
" גם "
שתקנו קצת ואז פאץ פנה לעברי " את באמת הרגשת כלפיי משהו ? "
" למה אתה שואל .. ? "
" לא חשוב . בואי, אני אוציא אותך מפה "
" מה ? איך ? "
" אל תשאלי הרבה שאלות "
ואז בין רגע הייתי על הרצפה משוחררת לגמריי מהשלשלאות .
" לא פאץ', אני לא רוצה שתדאג שאני אברח ושאתה תשאר פה, אני נשארת איתך "
" למה את עושה את זה קשה ? "
" הם רוצים אותך גם, נכון ? אני לא יודעת למה אבל יש לי תחושה "
" כן, הם רוצים גם אותי "
" למה ? אתה יכול לספר לי "
" אני לא רוצה לערב אותך בזה ! מה לא ברור ?! "
קולו היה תוקפני וקצת גרם לי להתכווץ בתוך עצמי .
" בסדר, אני אמצא את דרכי לבד החוצה, אני לא זקוקה לעזרה, במיוחד ממישהו שהכניס אותי לזה "
ואז הרגשתי את ידו נלפתת סביבי ידי, הסתובבתי ואז הוא משך אותי אליו ונישק אותי .
כשהתנתק ממני שאלתי " למה עשית את זה ? "
" אני לא יודע "
" תעזוב אותי פאץ', ראיתי כשנגעתי לך בגב שיש לך מישהי ו- "
" היא לא החברה שלי "
" אז מי היא ? "
" בבקשה אוור אל תכניסי אותי לזה "
" למה ? אבל לנשק אותי אתה כן יכול "
הוא חייך, " אבל אז לא תרצי לעזוב אותי "
הוא צחק ואני רק חייכתי, ככה התגלגלו להם העניינים, מכעס פתאום פאץ' צחק ואני רק חייכתי .
" כנראה שלא ארצה "
עכשיו צחוקו נרגע והוא רק חייך וליטף את פניי " בסדר אני אספר לך, אבל את נשארת איתי "
" לא אתנגד לזה "
עיניו הביטו עמוק בעיניי, כמו לאותו בחור שראיתי, אבל הפעם לא במבט כעוס אלה במבט .. אוהב ?
" ותשכחי מהבחורה המטומטמת הזאת שראית .. את .. הרבה יותר יפה ממנה, והיה מגיע לך יותר ממנה, לא הייתי צריך להביא אותך לפה, הייתי צריך לברוח איתך למקום אחר, אלוהים מה עשיתי ? "
" מה יקרה לנו עכשיו ? "
" הכנפיים שהוא רוצה ? אלה כנפיים שקיבלתי מאמא שלי, הם נעוצות עמוק בגביי אבל אף פעם לא ידעתי איך להשתמש בהם, אמא שלי חתכה אותם ממנה ונעצה לי אותם עמוק בגביי ולאחר מכן מתה מול עיניי .. זה הדבר האחרון שנשאר לי ממנה ואני לא מוכן לאבד את זה .. "
" אבל למה לאמא שלך היו כנפיים ? "
" היא הייתה מלאך . את יודעת מה זה ? לרוב בני האדם יש את המלאך שלו, אבל לשאר, כלומר אנשי העולם התחתון, אם את מבינה על מה אני מדבר, אין את המלאך הזה "
" ומה עושה המלאך הזה ? "
" שומר, מלאך שומר "
" זה אומר שאתה מלאך שומר .. ?"
הוא צחק, אבל לא ממשהו מצחיק, צחוק לעגני " ממש לא . קיבלתי אותם כדי לשמור עליהם, צריך להיוולד מלאך "
" ולמה אתה לא נולדת כזה ? "
" כי אמא שלי התחתנה עם בן אדם "
" אז נולדת בן אדם ? "
" כן, עם יכולות של מלאך, אבל ללא כנפיים . אבל אני ממש לא מלאך, אני השטן, למרות שזה לא קיים, זה בכלל ביטוי "
" למה השטן .. ? אני חושבת שאתה ממש בן אדם מדהים "
" הרגתי אנשים אוור, גנבתי, חטפתי, שיקרתי, מה לא עשיתי . וכל הזמן הלכתי עם הכנפיים האלה . הם שמרו עליי כל הזמן, למרות שאף פעם לא ראיתי אותן, אני אפילו לא יודע איך להשתמש בהן ! "
תפסתי בידו " אבל בני אדם משתנים " לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי " וגם אם עשית את המעשים הרעים הללו , אתה יכול להשתנות, אולי בסופו של דבר תבין איך להשתמש בכנפיים .. "
" למה את לצידי אוור ? למה את מגנה עליי ? "
" אני .. אני לא יודעת "
" את יודעת " הוא עצם את עיניו " את פשוט לא רוצה לומר " ואז כשהוא פרח את עיניו, השחור בעיניו בהק . בלעתי רוק ושיניתי נושא " נוכל לצאת מפה ? שנינו ? "
" שאלה מעניינת . אבל הסיכויים קרובים לאפס "
" אז לפחות ננסה "
הוא לקח נשם עמוקות ומלמל " בסדר "
ואז הוא אחז בידי בחוזקה, ומבטנו נפגשו .
" אנחנו נצליח, נכון פאץ' ? "