כנראה שנועדנו להיות ביחד… או שלא ? – הקדמה ❤

בוקר טוב D:
זוכרים שהבטחתי סיפור חדש ? הבאתם לי כבר דמויות והכל, אבל מחסום כתיבה עצר אותי מלכתוב אותו… ?
אז סופסוף המחסום עבר, וברוך השם הכתיבה זורמת (בלי עין הרע) יש לי עוד 5 פרקים מוכנים (:
*****
היום בבוקר אמא שלי נכנסה לבית עם חבילה כזאת ואני מסתכלת עליה כאילו היא נפלה מהירח, כי היה מרוח לה חיוך מאוזן לאוזן. ואז היא אומרת לי ״בשבילך״ ואז פתחתי את החבילה ותנחשו מה קיבלתי ? 20 צמידים של וואן די ! אעאעאעאעאע האיביי זה הדבר הכי טוב בעולם ! עכשיו אני אקנה עוד דברים שלהם ! פשוט רציתי לדעת אם זה אתר אמין ! D:

חחחח חפירות, חפירות, חפירות, קמתי על צד טוב היום (;
מקווה שתאהבו את הסיפור הזה, ההקדמה מעורפלת ובכוונה כתבתי זכר/נקבה.. כי אם הייתי כותבת את אחד מהמינים זה היה מגלה את כל הסיפור… חחחח חפרתי הא ?
תהנו ❤❤❤❤❤

הרגשתי את ראשי נחבט בשולחן ושמעתי במעומעם צעקות של אנשים. ראשי כאב כל כך…
הרגשתי איך אני נחבט/ת שוב, אך הפעם בתקרה. נפלתי על הריצפה הקשה כשדמעות כבר שוטפות את פניי מהכאב. פקחתי מעט את עיניי וראיתי אנשים מרצדים ורצים בתוך האש.
התהפכתי על ביטני וניסיתי לזחול לכיוון השני. רעש צעקות וריח של אש ושרוף עפף באוויר. בקושי יכלתי לנשום. שיעולים רבים יצאו מפי. ראשי קדח מרוב החום וחוסר החמצן ששרר במקום.
סיבבתי את מבטי אחורה וראיתי גופות. אנשים נשרפים בתוך האש, מנסים לרוץ אך נופלים וכושלים. ניערתי את ראשי וניסיתי לזחול שוב לצד השני של הרכבת.
הרגשתי איך דמי מבעבע בין ורידי. התמונה של אנשים נשרפים בתוך האש, לא עזבה את מחשבותיי. אנשים רבים כל כך רצו להיכן שאני מנסה לזחול. לא עוזרים לאחרים אפילו, רק מנסים להציל את חייהם.
בצידי מבטי ראיתי תינוק קטן, בוכה בתוך סלקל. רגלייו הקטנות דיממו. ידיו היו על ביטנו והוא לא היה קשור. הצמדתי את ידיי אל הכיסאות המלאים דם ואבק. קירבתי את רגליי אל גופי ומשכתי את התינוק מהסלקל שלו.
הרגשתי איך אני כושל/ת שוב ונחבטתי בריצפה החמה והקשה. גיצים מהאש המתלקדת נורו לכל עבר. הצמדתי את פרצופו השטוף דמעות לחזי והרגשתי איך מחשבותיי מתערפלות. דמי כבר הפסיק לנזול והרגשתי איך גופי מאבד מכוחותיו.