כשהשלג יהיה שחור והפחם לבן אנחנו ניפרד לעולם-פרק 3
נקודת המבט של עומר:
נכנסתי הביתה כמובן עוד מסיבה של עמית אופ נמאס לי יאלה באלי לעבור כבר עוד חודש ואני טס מפה לבית אחר , נראה לי יהיה לי מספיק כסף אבא שלי משלם לי על זה – כן יש לו טונות כסף אבל אני חושב שזה פלצניי ונמאס לי באלי להיות עצמאי ולהפסיק להיות הבן של… פשוט נמאס לי
נכנסתי לגינה אמרתי לכמה אנשים שלום ואז אני רואה בזווית העין מישהי פשוט מהממת נראית שונה מכול הבנות פה ילדה טובה לשם שינוי
ניגשתי אליה נראה לי פעם ראשונה מאז בר , הילדה שפגעה בי וריסקה לי את הלב אחרי שמצאתי אותה אם לא אחר מאשר עמית . אבל סלחתי עבר כבר יותר משנה
"היי , אני עומר" אמרתי
"היייי אתה השותך הרביעי בטח נכון ?? אני השותפה החדשה " אמרה
"ידעתי שאת שונה מכול הבנות שעמית מביא , הכרת אותם כבר? "אמרתי
"כן נחמדים חוץ מעמית נראה לי יש כאן הרבה בעיות בגללו , בעיקר סדינים מלוכלכים " אמרה ועשתה פרצוף נגעל
צחקתי ואמרתי"רוצה לצאת מכאן נלך לבית קפה או משהו?"
"כן בכיף אני רק יתקלח ויתלבש כי אסף זרק אותי למים "אמרה וצחקה וואוו איזה חיוך אלוהיםם
נקודת המבט של לין:
עומר הזה מושלם והוא מוכר לי כול כך אני חייבת להיזכר מאיפה פשוט חייבת !!
התקלחתי ושמעתי את הפלאפון שלי מצלצל אז התקלחתי מהר ויצאתי התייבשתי הסתכלתי מי מתקשר וזה היה אבא שלי
אני : "אבושששש מה קורה " כמה שהתגעגעתי אליהם לא ראיתי אותם 3 חודשים כמעט
אבא:"בסדר לינוש אני רוצה שהיום תבואי הביתה הזמנתי את כול החברים שלנו לכבוד זה שחזרת " התלבטתי ממש באלי לצאת עם עומר אבל אני התגעגעתי להורי והם גם אירגנו לכבודי מסיבה
אני :"בסדר אבוש אני יבוא , אני יכולה להביא מישהו איתי ?"
אבא::"ברור, מחכים לך נשיקות " ניתקתי טוב אני חייבת ללכת להודיע לעומר
נקודת המבט של עומר:
אבא שלי התקשר אופ רק אני מתקשר אני יודע שהוא צריך משהו
אני :"כן אבא מה קורה "
הוא : "בסדר בן שלי אני רוצה שהיום תבוא איתי למסיבה שחברים שלי מארגנים ותבוא חתיך כי שמעתי שהבת שלהם חזרה ואני רוצה להכיר בינכם אולי יצא משהו , בקיצו תתארגן ותבוא"ואז הוא ניתק
אני לא מאמין עד שמצאתי מישהי אחת נורמאלית גם לה עכשיו אני צריך להבריז בגלל החמדנות של אבא שלי אבל אין לי ברירה משפחה מעל הכול ואני עושה את זה רק בשביל אמא שלי זכרונה לברכה שתראה שאני "מסתדר" עם אבא
דפקו בדלת ..ולין נכנסה
"היי " אמרה בחיוך ונכנסה לחדר
"היי "
"תקשיב\י"אמרנו ביחד והתפקענו מצחוק אחרי איזה דקה אמרתי
"אני לא מאמין שאני אומר את זה אבל אני לא יכול לצאת איתך היום אבא שלי צריך אותי דחוף " אמרתי מבואס
"לא נורא גם אני לא כל כך יכלתי יום אחר?"שאלה בחיוך הכובש שלה
"ברור אני יפצה אותך על זה מבטיח " אמרתי
והיא יצאה מהחדר
התארגני ויצאתי
נקודת המבט של לין :
אופפפ איך התבאסתי עכשיו יהיה לי משעמם כי תהל אסף ועמית יצאו ואין לי עם מי ללכת
לבשתי שמלה אדומה צמודה מהממת ונעלי עקב בצבע שחור התאפרתי עדין ויצאתי ללימוזינה של אבא שלי אופ שונאת את כול הפוזה הזאת אני לא מבינה למה לא יכלתי ליסוע במכונית שלי טוב לא נורא …
הנהג פתח לי וראיתי את הבית שלי יותר נכון ארמון :)
ואז את ההורים שלי קופצים עליי בנשיקות וחיבוקים אוחחחח כמה שהתגעגעתי אליהם זה לא יאומן
נכנסתי לבית מלא אנשים שאני לא מכירה-*וגם לא רוצה להכיר* אמרו לי שלום ובירכו אותי על שובי וכמה שגדלתי ובלה בלה בלה ואני כמובן עם החיוך המזויף
ואזזזז את מי אני רואה ????
תגובות (0)