כשעזבת, האם שכחתי? פרק 4

שקט, אף אחד לא הוציא מילה, רק העיניים שלהם דיברו באותו רגע, עיניים מלאות דמעות הערצה וקינאה. הצמרמורת לא פסקה אפילו אחרי שהארי סיים את תפקידו, הוא התנשף כל כך חזק, הוא שר מכל הלב- כמו תמיד.
הוא אהב את ההרגשה שעוטפת אותו כשהוא שר, מאמץ שהופך לעונג אין סופי. הוא לא שולט בעצמו כשהוא שר מכל הלב, הוא שם מסך מול עיניו ושר, שר את מה שמתחולל בליבו ונפשו, מוציא את כל האמת החוצה בכל פעם שהשפתיים שלו נפתחות ומנגינה עדינה יוצאת מהן.

אחרי שהסדיר את נשימתו הוא חייך בשביעות רצון כשראה את פניהם של התלמידים ושל המנהל שנלחם בעצמו להישאר רישמי ולא להזיל דמעה מול התלמידים שלו. "אז..אני יכול ללכת עכשיו חמודה?" הנערה לא ענתה לו היא רק בהתה בו במבט שטיפה הצחיק את הארי."להתראות" הוא הסתובב שוב לכיוון היציאה, אבל הפעם הוא הרגיש צביטה בלב, הוא כל כך נהנה לשיר שם, איכשהו האנרגיה הזאת- של להיות עם אנשים שגם יודעים לשיר אבל למרות זאת מביטים בו כמו מעריצים אובססיביים שמחה את הארי.

'מה? לא…המקום הזה מבלבל אותך הארי, פשוט תלך משם וזהו, הם קיבלו מה שהם רוצים'. אבל למרות זאת הוא הלך לאט מהרגיל כאילו ציפה שמישהו יעצור אותו שוב, 'גוף מטומטם'. כשהוא הגיע כמעט ליציאה הוא הרגיש שאוחזים בו בחוזקה בידו, הוא חייך לעצמו ולאחר מכן הסתובב 'הנערה הזאת לא תעזו…מייק?' הוא הביט בגבר שלפניו בבלבול לאחר שסיים את סיבובו, 'מה לעזאזל?! טוב הארי תשחק את המשחק'.

"מי אתה? ומה אתה רוצה ממני?!" הארי הקשיח את פניו כשמייק גיחח. "מי שלא תהיה, תעזוב לי את היד!" הארי ניסה לנער בחוזקה את ידו ולשחרר אותה מהאחיזה המכאיבה של האחר אבל ללא הצלחה. ירוק העיניים הסתכל על המנהל בכעס "במקום לתת לי עצות על נימוסים תלמד את התלמידים שלך קודם מה זה נימוסים". "מייק תעזוב את הארי מייד" לאונרד התקדם אליהם במהירות, אבל הארי מצא את עצמו נגרר בכוח על ידי הנער עם עיני הדבש.

"מה נראה לך שאתה עושה?! תעזוב אותי, מי אתה חושב שאתה? חתיכת דושבאג" הנער הגבוה לא ענה, למעשה הוא רק חייך כשהמשיך לגרור את הארי למקום שקט יותר. מאחוריהם היה אפשר לשמוע את המנהל קורא למייק. "לאו, אל תדאג!" מייק צעק בחזרה. 'בן זונה, מה נראה לו בכלל שהוא עושה?…שירותים? הוא רציני? הוא לוקח אותי לשירותים, פתטי' .

הארי שיפשף את ידו הכואבת ושירבב את שפתיו בכעס, מייק חייך את חיוכו הכובש למראה המתוק של הננטש. "אתה יודע למה תמיד הריבים שלנו היו מסתיימים בנשיקה? ואם זה היה ריב רציני אז גם בסקס?", 'מה הוא רוצה ממני?', "לא מזיז לי למה, עכשיו אתה מוכן להסביר לי למה גררת אותי ,לפני כולם! לפאקינג שירותים? זה מקום שמתאים לך אבל לא לי יחתיכת חרא מסריח"

מייק כאילו לא שמע מה הארי אמר, המשיך את דבריו . "בגלל שתמיד כשאתה עצבני- או שאתה נושך את השפתיים שלך בדרך שגורמת לגוף שלי להשתגע או שאתה משרבב את השפתיים שלך בצורה הכי יפייפה שאפשר, כמו עכשיו", לאחר ששמע את דברי מייק, הארי הפסיק במהירות את פיתולי שפתיו בחשש שמייק ינשק אותו. "אתה מקשיב לי בכלל? באמת שלא אכפת לי מזה, אני לא מכיר אותך יותר ולא רוצה להכיר, אתה כולם בשבילי, אוויר…עכשיו אני הולך ושלא תעז לעצור אותי".

מייק הסתכל עליו, יותר נכון בהה בכל חלק אפשרי בגופו של ירוק העיניים. "השתנת, אני מתכוון בהתנהגות אבל לא במראה, נשארת בדיוק כמו פעם", 'זה מה שקורה כשאתה מעביר את הזמן שלך עם ג'ון', חשב הארי. "לך להזדיין מ-י-מי-יק". לא משנה מה, תמיד יהיה להארי קשה להגיד את השם של האדם שבגד באמונו. מייק נשך את שפתיו מתאפק לא לעשות משהו לא במקום, "אתה נשאר?" , "לא" , "למה לא? זה מקום שיכול להתאים לך" ,"ככה" ,"ככה זאת לא תשובה" , "בשבילי זאת תשובה!" .

מייק עצם עיניים ונשם באיטיות לוקח כמות גדולה של אוויר. הארי הבין שזאת הזדמנות מושלמת להתחמק משם והוא במהירות הסתובב והלך במרץ לכיוון היציאה, אבל למייק היו בהחלט תוכניות אחרות, הארי הבין זאת רק אחרי שהוא נדחף בחוזקה לתוך תא קטן של שירותים ואחריו גם האקס שלו. הארי ניסה לדחוף את מייק אבל האחר הצמיד אותו בחוזקה לאחד מקירות התא, אוחז בחוזקה בכתפיו של הנשי יותר. "מה נראה לך שאתה עושה? מייק תעזוב אותי כבר, זה לא יסתיים טוב!" , "תישאר" מייק אמר בקול הרך והעמוק שלו, גורם להארי להחסיר פעימה, 'אני לא חלש יותר, תתעשת על עצמך'. "ולמה נראה לך שאני אשאר?!" הארי היה כל כך עצבני שהוא לא שם לב שהוא צרח את זה, "בשביל האדם שצריך להיות הכי חשוב לך"

'ואט דה פאק? הוא מנסה לרמוז לי שהוא האדם הכי חשוב לי?!', "אם אתה מתכוון שאתה האדם הכי חשוב לי אז את טועה ובגדול, ואולי תוריד את הידיים המסריחות שלך ממני?". מייק רק צחק כל כך חזק , 'הוא משוגע לחלוטין' הארי חשב לעצמו, "התכוונתי שהאדם הכי חשוב זה אתה עצמך", בלי לשים לב הארי שוב שירבב את שפתיו בכעס, מתעצבן על חוסר ההבנה הקטנטן שנוצר. מייק חשב שגופו הולך להתפוצץ אם הוא לא יעשה משהו, המראה התמים והחסר אונים של האקס שלו יכול היה לשגע אותו תוך מאית השנייה. ואכן, הגבוה עשה משהו, הוא החל להתקרב יותר לנער היפייפה והמבולבל שעמד מולו. "מה נראה לך שאתה עושה?!" הארי שאל במהירות, מייק לא ענה והמשיך להתקרב. "חבל, כי אם תמשיך אני ארביץ לך", אבל עדיין הפער בין שניהם הצטמצם לאט לאט עד שסנטימטרים ספורים הפרידו ביניהם.

"תישאר" מייק אמר שוב "לא! עכשיו תעוף לי מהפרצוץ". אבל הנער הגבוה לא הקשיב, רגלו מפסקת באיטיות את רגליו של הארי ונדחקת בין יריכיו של הקטן, לוחצת מעט על מפשעתו- מה שגרם ליפייפה לגנוח בשקט . הוא חייך לעצמו כשראה את פניו המתוקות של הארי מתכווצות בתענוג בכל לחיצה. "ד-ד-דיי! תפ-תפסיק", "אתה לא אוהב את זה?" מייק שאל בהתגרות, לוחץ יותר חזק "אני דיי בטוח שאתה כן". הארי עצם את עיניו בחוזקה ופתח את פיו באיטיות, גניחה אילמת יצאה בשקט מתוך גרונו הרטוב. הרקדן לא התמהמה, פוחד שהארי יתנגד שוב וצימצם את הפער שנותר ביניהם, מלטף עם שפתיו הנפוחות את שפתיו הרכות של הזמר באיטיות מענה עד מוות.

'או הוא לא עשה את זה עכשיו' זה היה הקש ששבר את גב הגמל, הארי ניער בחוזקה את ידיו ובדרך כלשהי הוא הצליח להשתחרר, דוחף במהירות את האחר, גורם לגבוה מביניהם ליפול בחוזקה על ריצפת השירותים. הוא לא חשב פעמיים והתחיל להכות אותו בחוזקה, לא מודע לכוח שלו. "חתיכת בן זונה" *מכה* "איך אתה " *מכה* "יכול לעשות" *מכה* "לי את זה" *מכה* "כבר יותר משנה וחצי עברה מאז שנעלמת וזה מה שאתה עושה?" מכה ואחריה עוד מכה ועוד… הארי איבד את עצמו- מתענג עם כל בוקס, בעיטה, סטירה ומכה אפשרית, נותן למייק לטעום מעט מהנקמה שהוא כלכך רוצה לעשות לו.

מייק ניסה להגן על עצמו אבל ללא הצלחה, "בסדר-בסדר! הבנתי אותך…ר-רק תפסיק". הרקדן החליט שאין לו דרך אחרת, הוא תפס את הרזה בחוזקה מטיח אותו בעוצמה על הריצפה ומתיישב עליו, הוא נגע בשפתו הפצוע ובכל תזוזה הוא הרגיש כאב דוקרני בגופו. "ואו אתה חזק, זה כאב" , הארי גלגל את עיניו "תרד ממני! אני מבטיח לך שהפעם אתה לא תצא בחיים אם לא תעזוב אותי". הארי שלח אליו את ידיו בשביל להכות אותו שוב אבל הרקדן היה מהיר והוא תפס בחוזקה את ידיו, ,מצמיד אותן על הריצפה ליד ראשו של הזמר. "מי לימד אותך להכות ככה?".

הארי החליט לשתוק ולא לענות למייק, הוא התרכז בלהזיז את רגליו בהתנגדות. "אני יותר חזק ומהיר ממך, אתה סתם תתעייף" , "תרד ממני!" הארי צעק בהתחננות מקווה שמייק יעשה את מבוקשו אבל התאכזב כשגילה שלא. "תגיד מה שאתה רוצה להגיד ואז תעזוב אותי, טוב?" הזמר אמר בייאוש והאחר הנהן. "תישאר, לא בשביל, בשבילך. אתה יכול להרוויח מזה כסף, אתה לא יכול להיות כל החיים שלך תלוי בחברים שלך, אתה צריך להיות עצמאי" , "עצמאי?! אתה צוחק עלי? אני עצמאי מאז שההורים שלי מתו, אני פאקינג שבע שנים כבר עצמאי. אין לך זכות להגיד לי שאני לא כזה" הקטן צעק בכעס, גורם להיווצרות שתיקה קצרה לפני שמייק קיבל את האומץ לענות.

"אני מצטער, לא התכוונתי לזה, התכוונתי שאתה צריך להרוויח כסף, אחרי שתתפרסם אתה תוכל להנות עם הכסף, הצעות כאלה לא באות בקלות." , "תודה, אבל אני יכול להסתדר לבד כמו שהסתדרתי תמיד, אני לא צריך שום פרסום ושום כסף מיותר ואני במיוחד לא צריך את העצות המזורגגות שלך, אז אתה יכול לקום כי אתה כבד לי" . שוב, שתיקה. הנוטש בהה בננטש, נהנה מהמראה היפייפה של האחר שלא ראה כלכך הרבה זמן, שלא הרגיש כלכך הרבה זמן, שלא שמע אותו כלכך הרבה זמן בוכה או מתבכיין על כמה שהוא עייף. הוא התגעגע, מייק לחלוטין התגעגע להארי, רק חבל שהארי עדיין לא יודע את זה.

הפעם מייק הבין, הוא לא מוכן יותר לוותר על הארי, בשום הון שבעולם. הוא הולך להשיג את הארי בחזרה ולא משנה מה זה ידרוש ממנו לעשות- הוא יעשה. "התגעגעתי אליך, התגעגעתי לקול שלך, התגעגעתי לגוף שלך, התגעגעתי לשפתיים שלך,לעיניים הירוקות, לחיוך הממיס,להכל" , 'מאיפה הוא הפליץ את זה עכשיו? אפילו שיחה רצינית אי אפשר לנהל איתו!'. "חבל כי אני ממש לא התגעגעתי אליך!" הארי ירק בכעס, הרקדן הסתכל בעיניו של הזמר שהיה נראה כאילו הן אומרת את ההפך הגמור ממה ששפתיו של הארי אומרות- וחייך במיסתוריות.

הוא התרומם לאט עדיין אוחז בידיו של השני . "תחשוב על מה שאמרתי, תישאר! זה יעשה לך רק טוב, ורק שתדע שאם מישהו אחר מהתלמידים היה נמצא איתי בתוך תא של שירותים הוא היה משקשק מפחד והיה עושה את כל מה שאני מבקש" , "מה? למה? אתה לא מפחיד בשיט, אתה כזה פתטי", הארי זרק את זלזולו לכיוונו של מייק בזמן שהוא נעמד וניסה לשחרר שוב את ידיו מאחיזתו של האחר אך ללא הצלחה. מייק רק חייך, "אם תישאר תבין למה" , "אז כנראה שאני בחיים לא אדע".

היה שקט למספר שניות, שניהם חשבו על משהו בזמן שהם הביטו אחד על השני. הארי כנראה נזכר במה שקרה לפני מספר דקות והגיב שוב בעצבנות, "ואם תעז לגעת בי שוב כמו שנגעת בי אני אשפד לך את הזין!!! תעשה את זה לזונות שלך לא לי! סטרייט מסריח". "מקנא?" מייק ניסה להשתעשע מעט ולשבור את הקרח אבל הארי היה עמוק בתוך הכעס,"ממש אבל ממש לא, תמשיך לחלום…מייקי~" ירוק העיניים ניסה לחקות באופן מעט מוגזם את הנערה ממכונת השתייה שכמעט נטרפה בידי מייק. הגבוה ציחקק "ריי~ מתוק שלי" מייק אמר בציניות ברורה, רוצה גם הוא להשתתף במשחק הקטן שהארי התחיל בלי באמת לדעת.

'ריי? דפוק! כבר מלא זמן לא שמעתי את הכינוי הזה…אני באמת שונא אותו, את הכינוי הזה ואת מייק' הוא חשב לעצמו בעצבנות בזמן שכיווץ את עיניו והביט בגועל על הנער השני. "זה נשמע כל כך מגעיל כשאתה אומר את זה עכשיו" הארי אמר בלעג, "פעם אהבת את זה" הרקדן אמר בכנות, "פעם גם הזדיינתי איתך, ו…זה עוזר לי במשהו עכשיו? לא ממש" הזמר ניסה לעקוץ ולחלוטין הצליח , "הזדיינתי? אז ככה זה היה בשבילך רק זיון?!" הטון הפגוע היה כלכך ברור שאפילו ילד בן שלוש היה יכול להבין עד כמה שמייק מאוכזב מהארי על האמירה המאוד לא נעימה הזאת.

"נו באמת תשחרר ממני, שרדת בלעדי טוב מאוד עד עכשיו, אז תשחרר, חלאס!". מייק הביט בו במבט כואב ומאוד מאוכזב והארי נלחם בעצמו לא לקחת את דבריו בחזרה, הוא הרגיש את האחיזה של מייק משתחררת באיטיות והוא משך מהר את ידיו, מביט בנער עם עיני הדבש במבט מזהיר וקר לפני שהוא הזיז אותו ויצא משם . 'אתה כלום בשבילי עכשיו מייק'