כשעזבת, האם שכחתי? פרק 66 (כי רק עכשיו שמתי לב שלא פרסמתי אותו כאן)
"דן מה אתה לעזאזל עושה?" ג'ון צעק לבן זוגו שהחליט להשתעשע ולמדוד הינומות, השרירי גרם לכמה נשים לצחקק.
"אל תתייחסי אליו" הבלונדי ויתר, מחייך למוכרת.
"זה בסדר" היא חייכה, זה לא הפעם הראשונה שהיא פגשה אנשים משוגעים.
"אז אמרתם שאתם מתחתנים בשבוע הבא ובאתם להסתכל על חליפות?" היא שאלה את הזוג שעמד ליד ג'ון.
"כן, אנחנו צריכים עזרה" מייק חייך את החיוך המקסים שלו, עיניו נפתחות לרווחה, מנצנצות ומתחננות לעזרה.
ליבה של המוכרת האיץ מעט מהמראה של הגבר הגבוה, היא כיחכחה בגרונה כשעינייה נפגשו עם עיניו הירוקות והשואלות של הארי, מנסה להסתיר את המבוכה שלה.
"ובכן, יהיה קונסייפט צפציפי לחתונה או שזה יהיה קלאסי?", "קלאסי" ג'ון התפרץ, "קלאסי הכי טוב, ולא משנה המחירים, הם גם ככה לא משלמים מהכסף שלהם, בייסיקלי, הם לא משלמים על כל החתונה" הבלונדיני שיתף יותר מידיי מידע, "אוקיי" היא חייכה בבלבול, לא כל כך מעוניינת לדעת למה הוא מתכוון.
"בואו אחריי" היא סימנה להם לבוא אחריה.
–
"ואו" הארי הסתכל על החליפות, מדמיין את מייק בחליפת חתן, הוא יהיה כל כך סקסי. הארי גיחך לעצמו, מסמיק מעט.
"ריי?" מייק שאל, מודאג שאהובו השתגע, "אה?" הארי התעורר מהפנטוז, מחייך למייק, "הכל בסדר?", הקטן רק הנהן, ממשיך להסמיק.
–
"לבן ושחור, מה דעתכם?" המוכרת החזיקה שתי חליפות, מראה להם, באותו רגע המורל של הארי צנח, מייק הסתכל עליו בבלבול, לא מבין מה קרה.
"לחליפה השחורה תביאי עניבה אחרת, חלקה ושחורה, לא בורדו, וחולצה לבנה ומכופתרת למטה, הלבנה מושלמת להארי, לא צריך לשנות כלום, העניבה הורודה מושלמת" ג'ון לקח פיקוד, "לחלוטין, ריי יהיה מדהים בחליפה הלבנה" מייק החמיא לאהובו.
למייק ולג'ון משום מה היה נורא ברור מי הולך ללבוש את החליפה הלבנה ולהארי העובדה הזאת לא החמיאה.
"אני אמור ללבוש את הלבנה?" הארי שאל, נושך את שפתו התחתונה ברוגז, והמוכרת הנהנה.
"למה זה ברור כל כך לכולם שהלבנה בשבילי?" הארי שאל ברצינות, מקווה שמה שהמוכרת תגיד לא יהיה מה שהוא חושב שזה.
מייק דימיין או שהארי נשמע כאילו הוא נעלב?!.
"מה זאת אומרת למה? חתן וכלה, הכי קלאסי שיש, אני מניחה לעצמי שאתה זה שצריך ללבוש את הלבן, לא ככה?" המוכרת חייכה, כאילו שעלתה על משהו, מספקת להארי את התשובה שהוא לא רצה לשמוע. ל
להארי כבר היה נמאס לראות את החיוך הטיפשי והמזוייף שלה.
"חתן וכלה" הקטן מלמל לעצמו בשקט, מצחקק בכעס, "איפה יש פה כלה?".
אז זה מה שגרם להארי להיות ככה, מייק הבין.
"הארי?" הבלונדיני דאג, זה לא טוב אם הארי יתעצבן עכשיו.
"למה אני צריך ללבוש את החליפה הלבנה והעניבה הורודה?" הקטן הרים את טונו, באמת רוצה לקבל תשובה הגיונית.
"אני נראה לך כמו אישה? אני נראה לך כמו כלה?", "לבן וורוד זה לא אומר שאתה אישה, אני פשוט מניחה לעצמי שלך יתאים יותר תפקיד הכלה" היא הוסיפה בתמימות, מזעזעת את הארי ואפילו את מייק.
"נכון, לבן וורוד לא אומר שאני אישה, אבל לפי הגישה שלך אני מבין שאני נראה לך כמו אישה במערכת יחסים?" הקטן זרק בכעס את מילותיו.
–
נהיה שקט והמוכרת נשפה בחוזקה, המומה מהמצב.
–
"אני עד כדי כך נראה כמו אישה?" עיניו של הקטן התמלאו בדמעות, מרגיש מובך, הוא לא מבין למה הוא לקח את זה כל כך קשה, אבל הוא לא יכל לשלוט ברגשות שלו כרגע.
"ריי" מייק הניח יד על כתפו של הארי, מנסה להרגיע אותו, אבל הארי היה עצבני והוא העיף את היד, מסתכל על מייק בכעס, "אם אתה כל כך רוצה כלה תלך לחפש לך אחת כזאת" הקטן אמר לפניי שהלך משם בכעס, מתכוון לצאת מהחנות.
"הארי!" דן שלבש הינומה ניסה לעצור אותו, אבל את הקטן המראה שלו עיצבן עוד יותר "תוריד את החרא הזה מהראש שלך" הוא ירק לפני שיצא, נושם עמוק.
–
"אני לא יודעת מה עשיתי" המוכרת הודתה, "מצטער, הוא פשוט לחוץ לקראת החתונה" מייק חייך בסליחה, "אני חוזר" הוא אמר לפניי שהלך במהירות ליציאה, מסתכל על דן ועל ההינומה, "אני אשאל את זה ממך" הוא משך את ההינומה מראשו של דן, מניח אותה על שיערו שלו לפני שיצא החוצה.
–
הארי שילב את ידיו ונשען על קיר החנות, בועט באבנים, הוא שירבב את שפתיו וניגב מספר דמעות.
מייק נאנח, מתקדם אליו ונשען גם הוא על הקיר, מסתכל לאופק, שותק, יודע שהנוכחות שלו תרגיע את הארי.
–
"אני פתטי, נכון?" הארי מלמל, לא מסתכל על מייק. "מה פתאום" מייק אמר במהירות, עדיין לא מסתכל על הארי, "אני לא יודע למה אני מגיב ככה" הקטן שיחק באצבעותיו, "אתה לחוץ מהחתונה, אבל אני מבין למה התעצבנת, זה לא היה בסדר מצידנו להניח שאתה תלבש את החליפה הלבנה"
—
"מה יש לך על הראש?" הקטן אמר כשהסתכל לבסוף על מייק, "זה?" הגדול הסתכל גם כן על הארי, מחייך כשנגע בהינומה, "מה דעתך שאני אשים את החליפה הלבנה? היא לחלוטין תתאים לי יותר" מייק אמר כשהעיף את שיערו בנשיות עם כף ידו, גורם להארי לצחקק.
–
הגבוה נאנח, "נעלבת?" מייק ניגב את דמעותיו של הארי, מחבק אותו וטופח על גבו בעדינות, הארי נאנח וחיבק את מייק בחזרה.
"אני לא אוהב את זה שמצמידים לי את התואר של האישה במערכת יחסים שלנו, אולי אני לא הכי חזק ואולי אני בוכה הרבה ואולי אני לא נראה הכי גברי כמוך, אבל אני לא אוהב להיקרא כמה שאני לא"
מייק הנהן, מסכים עם ירוק העיניים "אתה הגבר הכי גברי וסקסי בעולם הזה", "באמת?" הארי שאל, מתרחק מעט ומסתכל על מייק בעיניים גדולות, הוא היה כל כך מקסים בעיניו של מייק והאחר הנהן במרץ "אני לא צריך שום כלה, אני צריך חתן, אתה היחידי שאני צריך" מייק חייך וליטף את לחייו של הארי לפני שרכן ונשק לו, שוכח שהם ברחוב ושהוא לובש הינומה, לא שם לב למבטים של האנשים שעברו לידם.
"לעולם אל תגיד לי ללכת לחפש כלה או מישהו אחר, אני לא אסלח לך אם עוד פעם תוריד מהערך שלך" מייק עשה את עצמו כועס, נושק לאפו של הארי, "בוא ניכנס" הוא הוסיף בלחישה.
—
"נרגעת?" ג'ון שאל כשהזוג נכנס לחנות, הארי הנהן, מרגיש מובך.
"מצטער" הוא אמר למוכרת , "זה בסדר, אני מצטערת על חוסר ההתחשבות שלי, היא הייתה כנה.
"בחרתי לכם כמה חליפות שחורות, מוזמנים להסתכל" הארי הנהן, מסתכל על מייק ומצחקק, "תוריד את ההינומה", "או נכון" מייק נזכר, מוריד את הבד הלבן מראשו, נותן למוכרת המשועשעת.
—
"ג'ון, אתה יכול לבוא שנייה?" מייק שאל, עומד מחוץ לתא ההלבשה שבו הארי וג'ון היו, הבלונדיני עזר להארי למדוד את החליפה שמצאה חן בעיניו.
"שניונת" ג'ון אמר מבפנים, יוצא משם אחרי כמה שניות, מנסה לפתוח כמה שפחות את התא, לא רוצה שמייק יראה את הארי בחליפה.
"מה?" ג'ון שאל בחוסר סבלנות, רוצה לחזור לבפנים ולעזור להארי, "לגבי מה שקרה עם הארי, חשבתי להפתיע אותו" מייק לחש, נצמד לאוזנו של ג'ון ולוחש דבר נוסף שגרם לקטן לחייך בערמומיות, "הארי נמצא בידיים טובות, אני אעזור לך" ג'ון חייך, ומייק חייך בחזרה, הוא הולך להפתיע אותו.
—–
"אני אשלם, תצאו" הבלונדיני סילק את הגברים מהחנות, המשימה שלו יוצאת לפועל.
כשהגברים יצאו הוא פנה למוכרת, מבקש ממנה עזרה, כשהיא שמעה את דבריו היא ציחקקה, מלווה אותו למקום המתאים.
—-
"אני נכנס לשירותים שנייה, תחכה כאן עם דן" מייק אמר בחיוך, מסתיר את הסיבה האמיתית, "אוקיי" הארי חייך בחזרה, לא חושד בכלום.
–
"הארי, אם אני אציע לג'ון, נראה לך שהוא יגיד כן?" דן שאל לפתע, "אני מאמין שכן, אבל אני לא חושב שהוא מוכן כרגע להתחייבות" הארי היה כן, "אני יודע, אני לא רוצה ללחוץ עליו, אבל כל העיניין של החתונה שלך ושל מייק והאירוסין של מגי ומקס, מכניסים בי חשק גם להתחתן בקרוב", "יהיה בסדר, בסופו של יום אני מאמין שתהיו זוג נשוי ומאושר עם תאומות, כמו שהבלונדי תמיד רצה" ליבו של דן התמלא באושר כששמע את דבריו המעודדים של הארי, "זה יהיה מושלם אם זה יקרה".
—
"לקח לכם הרבה זמן" הארי התלונן כששני הגברים יצאו לבסוף עם שקיות בגדים, "אני רעב" הוא ייבב, מייק וג'ון החליפו מבטים.
"קרה משהו?" דן שאל כשהבחין בהם, "מ-מה? לא לא מה פתאום, בואו נלך לאכול" ג'ון התפרץ, משלב את זרועו בזרועו של הארי ומושך את הקטן שהיה רעב מידיי בשביל להבחין במשהו מוזר.
–
דן ומייק נשארו לרגע מאחור, "אל תשקר לי, אני יודע שקרה משהו" דן אמר למייק והאחר רק פתח את השקית לפניי דן, גורם לו להיות מופתע.
"זה.." מייק חסם את פיו של דן "שששש" הוא סימן לו להיות בשקט ורק אחרי שדן הנהן בהבנה מייק הוריד את החסימה, "בשביל מי זה?", "בשבילי" מייק חייך והלך בעקבות הארי וג'ון, משאיר את דן המום לכמה שניות מאחור.
—
"התפוצצתי" הארי נמתח כשהם יצאו מהמסעדה, מלטף את ביטנו.
"הארי אתה לוקח את החליפה שלך ומייק אתה את שלך" ג'ון אמר, לוקח למייק את שקיות הבגדים, בודק את התוכן ומושיט לכל אחד את השקית המתאימה לו.
–
"הארי, אתה הולך לישון אצלנו עד לחתונה" הבלונדיני הפציר, "מה? למה?" מייק שאל בבהלה, אוחז בידו של הארי, בדרך כלל כשג'ון אומר משהו מופרך מבחינת כולם, זה לא יהיה מופרך מבחינתו.
"ככה, זה יגרום לכם להתגעגע אחד לשני" הוא אמר ברישמיות, יודע מה הוא רוצה, "לא!" מייק ייבב, מחזק את האחיזה, "אמרתי שהוא ישן אצלנו, אז הוא ישן אצלנו, אסור לכם להיפגש עד לחתונה" הקטן משך את הארי למאחוריו, מנתק את מייק ממנו.
"מייק, אתה תודה לו אחר כך" דן הוסיף, מסכים עם אהובו, "זה אכזרי מדיי" מייק התעצב.
"מייקי, אני מבטיח לפצות אותך כשניפגש" הארי, שהבין שאין לו ברירה חוץ מלעשות את מה שג'ון אומר, ניסה לעודד את מייק, והוא דיי הצליח, אחרי הכל הפיצויים שלו הם הכי טובים.
"אז נשיקה אחת לפניי שניפרד" הגבוה היה דרמטי, ג'ון חשב לרגע והנהן "תעשו את זה מהר" הוא אמר כששיחרר את הארי.
—
ירוק העיניים נתן לג'ון את שקית הבגדים לפני שהלך למייק וכרך את זרועותיו מסביב לעורפו, "אני אתגעגע" הארי לחש והתרומם מעט, נושק לסנטרו של מייק, "גם אני" האחר נאנח, רוכן מטה ונושק מספר פעמים לשפתיו של הקטן עד שהחליט להצמיד את השפתיים לזמן ממושך.
–
"חלאס!" הבלונדיני לא יכל לראות את זה יותר, קשה לו עדיין לחשוב שהארי הקטן שלו לקח ממנו.
ג'ון משך את הארי, מנתק את הנשיקה החמימה, "זהו, הגיע הזמן להמתין בסבלנות אחד לשני" העקשן עמד על שלו.
"אנחנו עוד צריכים לתכנן מסיבת רווקים, כדאי לכם גם לתכנן לעצמכם משהו" הבלונדיני הוסיף ואמר לשני הגברים הגבוהים, שולח לדן מבט מסוכן שמזהיר אותו מלעשות משהו שלא ימצא חן בעיניו בזמן הזה.
—
"מגוש ימכוערת" ג'ון נופף לטלפון, מנהל ביחד עם שניי הגברים שאיתו על המיטה שיחת וידיאו עם חברתם הטובה ובן זוגה.
"אתה מכוערת" היא אמרה בחיוך, שולחת להם נשיקה.
"היית חסרה היום" הארי אמר, עושה פרצוף עצוב, "אני מצטערת תינוקי שלי, אני יותר מרציתי להיות איתכם היום, אבל היה לחץ בעבודה ואתם בעצמכם לא הרשתם לי לבוא", "אני יודע, הלוואי והיית יכולה להיות".
"אני מאמין שג'ון מצא לכם משהו טוב ללבוש" מקס אמר ברצינות, והבלונדיני הנהן, עיניו ערמומיות יותר מתמיד ומגי יכלה לקלוט את זה, איכשהו היא גם קלטה את זה שכדאי לה לא לשאול בנוכחות כולם מה פשר המבט שלו.
"מתי המסיבת רווקים?" הנשית שאלה, רוצה לדעת בשביל להכין את מה שצריך, "יומיים לפני החתונה, יהיה פאן" ג'ון צווח באושר, "לחלוטין" מגי ציחקקה והארי חייך, היה נראה לו שהם מתרגשים יותר ממנו.
"כבר אמרתם לבן ואמילי?" אדום השיער שאל והארי הנהן, "אמילי תהיה איתנו ובן אמר שהוא מעדיף להיות איתכם, ג'ון הבהיל אותו עם עצם העובדה שיהיו שם מלא בולבולים" הארי גיחך כשניזכר בקול המבוהל של בן כשהבלונדיני תיאר לו את מה שהוא רוצה לעשות.
"אוי ואבוי" מקס מלמל, "אל תעשו שטויות" הוא החליט להיות אחראי, "אני חי בשביל לעשות שטויות, מותק" ג'ון דיבר בשחצנות, גורם למקס ולמגי לגלגל עיניים בייאוש.
"ג'ון אתה עושה לי כאבי ראש" מגי ירקה, גורמת לאחר להזדעזע, "אומייגאד איזו מרושעת את" "למדתי מהטוב ביותר" היא חייכה ברשעות, משום מה זה החמיא לג'ון.
—
"אני מתגעגע" הארי קרא את ההודעה של מייק בראשו, מחייך.
"אני גם מתגעגע" הוא שלח, מסתכל על ג'ון ודן שישנו מחובקים לידו.
"כבר מאוחר, תלך לישון"
"חלומות נעימים מייקי, אני אוהב אותך"
"גם אני אוהב אותך, שיהיה לילה טוב"
הארי נשק למסך טלפון, מניח אותו לצידו.
הטלפון רטט לשנייה, מסמן להארי שקיבל הודעה, ועוד רטט הגיע אחרי ועוד אחד.
הארי לקח את הטלפון, רואה שמייק שלח לו תמונות שלו, אחת שהוא שולח לו נשיקה, עוד חת שהוא מחייך את החיוך הממכר שלו ועוד אחד עם פרצוף עצוב, התמונה היחידה עם כיתוב "עצוב לי להיות לבד".
הארי נאנח, מלטף עם אגודלו את פניו של מייק השתקפו מהמסך, מחליט לצלם גם מייק תמונות.
–
הרקדן שכבעל המיטה בחדר שלו בבית הספר, הטלפון מונח על חזהו כשלפתע צלילי הודעה נשמעו, הוא חייך לעצמו כשהניח שזה הארי.
הוא צדק, זה היה הארי.
תמונה של הארי מחזיר לו נשיקה, עוד תמונה עם חיוך ותמונה נוספת עם פרצוף עצוב וכיתוב, "נראה לי שאני עצוב יותר".
היא ציחקק לעצמו ונשק בחוזקה למסך, מלטף את פניו של הקטן שמילאו את המסך, "אני אוהב אותך" הוא לחש, מנקר את המסך.
"אני מאוהב בך ריי שלי" הוא שלח, מחכה בקוצר רוח לתגובתו של האחר.
"תעזוב כבר את הארי, קרצייה, לילה טוב!" הגבוה קרא את ההודעה, צוחק בקול, ג'ון תפס את הארי על חם.
—-
"איה" הארי ליטף את כתפו הכואבת אחרי שג'ון הכה אותו, "לך לישון" ג'ון מלמל ברוגז, מניח את הטלפון של הארי בצד השני, מרחיק אותו מבעליו, "שום שיחות להלילה" הזהיר, חוזר להניח את ראשו על חזהו של דן ולישון.
הארי נאנח, מקווה שמייק יעביר את הימים הבאים בקלילות ושלא ישקיע מחשבות רבות עליו.
–
"תישן" מייק לחש לאחרונה לטלפון, מניח אותו בשידה ליד המיטה, מקווה שהארי יעביר את הימים הבאים בקלילות מבלי שום לחץ מיותר, הוא לא רוצה שהארי ישקיע מחשבה בדברים לא חשובים, הוא רוצה שהמחשבות של אהובו יהיו מלאות בכל טוב.
תגובות (0)