כשעזבת, האם שכחתי? פרק 85 (18+)

עבר כבר יותר משבוע מאז שמייק והארי הפסיקו לישון ביחד, או אפילו לדבר בניהם על משהו שלא קשור לתחום בית הספר, הם לא ידעו באמת עד כמה זה קשה לשני.
–
הארי התעורר במיטה הריקה שבבית הספר, מסתכל על הכרית ששייכת למייק ומכה אותה מעט עם ידו, "מרושע" הוא מלמל לפני שתרומם, קם מהמיטה ומארגן את עצמו.
–
הוא יצא מהמקלחת, מגבת עוטפת את מותניו.

הארי קפא לרגע כשראה שמייק כבר בחדר, מסדר את הדברים שלו.
מייק הרים את עיניו, רואה את הארי עומד מול פתח המקלחת עם מגבת למותניו, הוא בהה בגופו של האחר מעט ואז הזיז את ראשו לצד השני, עושה את עצמו מסדר דברים.

לא להרגיש או לראות את הארי במצב כזה במשך הרבה זמן, לחלוטין יכול להשפיע על יכולת השיפוט שלו.
הקטן צעד קדימה, הולך לארון ומתכוון להוציא משם בגדים.
–

מבלי אזהרה הוא הפיל את המגבת ממותניו, חושף את גופו האחורי מבלי שום רחמים או בושה.

מייק לא יכל שלא לפזול ולראות את גופו העירום של הארי.

גבו הקטן, כתפיו, עורפו- שהשיער הרטוב דבוק אליו, רגליו הדקות, לחיי ישבנו שנעו כשהארי עמד על קצות אצבעותיו והוציא את הבגדים הרצויים.

הקטן התכופף מעט בשביל להכניס את הבוקסר לרגליו, גורם למייק להשתעל מעט ולסובב את ראשו לצד השני כשהארי סובב את ראשו אליו, מחייך לעצמו ברצון כשהבין שמייק מגיב לו.
–
הארי הכניס את המגבת לסל הכביסה, נותן למייק להבין שסיים להתלבש ולאחר מכן מייק הסתובב אליו.
"עוד עשרה ימים התחרות" מייק אמר והארי הנהן, "כן, עבר מהר, אני מקווה שאתם מוכנים", "אנחנו מוכנים, ננצח" הוא חייך בהתנשאות, "שהטוב ביותר ינצח" הארי השיב , מחליט לאסוף את שיערו, להבליט עוד יותר את פניו.
הזמר הלך למטבח, מכין לעצמו קפה.

"שתית כבר?" הוא שאל את מייק, "כן" האחר ענה, "רוצה עוד אחד?" ירוק העיניים הסתכל על מייק בזמן שערבב את הקפה שלו, "אשמח לעוד אחד" חום העיניים אמר והארי הנהן, מכין גם לו.
"קח" הארי הושיט לו את הכוס, "תודה" מייק אמר, לוקח את הכוס מהארי, אצבעותיהם השתפשפו יחדיו, המגע גרם להם להסתכל אחד על השני, אבל הארי חייך לבסוף וניתק את המבטים, לוגם מהקפה שלו ומסתכל על הטלפון שלו, "הגיע הזמן ללכת לחזרות" הוא מלמל, מרים את כוס הקפה שלו כסימן ללהתראות לפני שיצא מהחדר, משאיר את מייק מאחור.
—
"דילן?" הארי שאל כשנכנס לכיתת החזרות ורואה את דילן עומד ליד לורן, "ומה מביא אותך לכאן?" הארי שאל כשזרק את כוס הקפה הריקה שלו, "יש לך שיעור עכשיו עם אלברט וזאק" הוא הוסיף.
"סתם רציתי לקפוץ", הנער אמר בשעשוע, "תחזור לכיתה" הארי ביקש, ודילן עשה פרצוף נרגז מתכוון לצאת, "אל תתנהג ככה ותהיה תלמיד טוב, אני מבטיח שזה לטובתך, אף אחד לא רוצה לרעתך" הארי אמר, גורם לדילן להיאנח ולצאת מהחדר.

'איך אפשר שלא להתרגש ממך כשאתה אומר דברים כאלו' דילן חשב בעצב על האהבה שלא התממשה לו, מרכין את ראשו ומחכה מחוץ לדלת, מחייך כששמע את הקול של הארי יוצא מהחדר, הוא עמד ככה עד שנתקע בגוף אנושי, מרים את ראשו ומגלגל את עיניו כשהבין שזה במייק.
"מה אתה עושה כאן? אין לך שיעור עם זאק ואלברט עכשיו?" מייק שאל, ודילן הזדעזע, "אתם תאומים או מה?" הוא שאל בכעס, מייק לא הבין והעדיף שלא לנהל איתו עוד שיחה מוזרה, "לך ישירות לכיתה" הוא הוסיף, "כן כן מה שתגיד" דילן נשף בבוז, בועט באוויר כשהלך לכיוון הכיתה.
"או..קיי" מייק דיבר לעצמו, מתכוון ללכת לחדר החזרות שלו, אבל הוא לא יכל לעשות זאת כששמע את הארי שר מתוך חדר החזרות, הוא חייך לעצמו, נהנה מהקול שלו.
כשלורן לפתע זייפה והיה שקט לכמה רגעים מייק חשב מה קרה, אבל אז פרץ צחוק יצא מהכיתה, מייק צחק גם הוא, שוכח מהשיעור שלו.
–
"חכי שנייה" הארי עצר, חושב שהוא שומע משהו מחוץ לדלת, "דילן הזה" הוא מלמל, פותח את הדלת, "דילן, אמרתי לך ללכת לכי…או" הארי נעצר מלצעוק על מייק, מבין שטעה בבן אדם.
מייק שפשף את צווארו כשנתפס על חם, "ה-הייתי בדרך לחדר חזרות" מייק גמגם ואז כחכח בגרונו, "אני יודע" הארי אמר, מסתכל עליו בבלבול, "אז ביי" הרקדן אמר והלך, "ביי" הארי לחש בעצב, נכנס בחזרה לחדר החזרות.
—-
"יאמי" הארי רקע ברגליו כשבן הניח לפניו את מגש האוכל, מתיישב למולו.
"בתיאבון" השרירי אמר והארי רק הנהן, ממשיך לאכול.
בן חשב לרגע כשלא ראה את מייק, "הוא לאחרונה לא בא לאכול פה" הוא לחש להארי והקטן ידע על מי הוא מדבר, "אני יודע" ירוק העיניים ענה, "מעניין איפה הוא אוכל" בן חשב לעצמו, "מעניין אם הוא בכלל אוכל" הארי מלמל בדאגה, "הוא בטוח אוכל, איך הוא ישמור על האנרגיות שלו לתחרות אחרי הכל?" השרירי אמר בחיוך והארי הנהן, "כן אה?!" הזמר השיב, אוכל באיטיות יותר וחושב.
–
"היום אתה מסיים את האימונים מוקדם, נכון?" בנג'מין שאל והארי הנהן, יושבים בחדר של בנג'מין.

"אתה ישן בבית?", "ככל הנראה, מייק מתאמן כנראה עד מאוחר אז הוא בטח ישן כאן", "אתם כאלו מוזרים" בן אמר מגבל גיחוך מהארי, "לחלוטין".

"ולגבי מגע" בן אמר בסקרנות, "אתה לא מתגעגע לזה? אני ממש מתגעגע לאמילי עם זה, אבל אנחנו כן מדברים ועושים דברים בשיחות וידיאו" בן אמר, גורם להארי להסמיק, "איך אני אסתכל על אמילי עכשיו" הארי מלמל בזעזוע.

"אבל עכשיו ברצינות, אני כן מתגעגע לזה, איך אפשר שלא?" הארי נאנח, "לאונן זה כבר לא מספיק" הארי היה כן ובן הנהן, מנסה להיות רציני אחרי הוידוי של הארי.

"אז למה אתה לא עושה צעד ראשון? נראה ששניכם רוצים את זה אבל לא גורמים לזה לקרות" בן אמר, מסתכל הארי שחשב לעצמו, "אנחנו לא יודעים מה להגיד ברגעים כאלו" הארי הניח לעצמו, "סתם שתדע שסקס אחרי או במהלך ריב יכול להיות ממש אחלה" בן ציחקק, מקבל סטירה על ברכו מהארי שהסמיק מעט.
—-
מייק עבד עד מאוחר, מלמד תלמיד אחרי תלמיד מספר פעמים, עושה איתם חזרות ביחד ובנפרד, בודק שהם עושים את הכל כמו שצריך, לא היה לו רגע אחד של מנוחה, גם ברגעים שהוא אמור לנוח הוא חשב על הארי או על הכוריאוגרפיה, הוא בקושי אכל או שתה כמו שצריך, אבל הוא חייב להתפקס על עצמו ולתת את כל כולו בשביל התלמידים שלו.
–
הרקדן נאנח כשנכנס לחדר החשוך שבבית הספר, הוא הדליק את האור, הוא היה ריק, ריק מכל הטוב, מהשמחה, מהאהבה, מהארי, מהנוכחות של הבן אדם שאהב כל כך.
הוא פשט את בגדיו, מחליט שמקלחת זה מה שיעזור לו קצת עכשיו.
–
הארי נאנח, שוכב ומסתכל על התקרה הלבנה שבדירה שלו, הוא חיבק את השמיכה, לא יודע מה לעשות עם עצמו, הוא כבר ראה טלוויזיה, הוא כבר התקלח ואכל, הוא כבר שמע שירים וראה שוב טלוויזיה, לא נשאר לו כלום חוץ מלשכב על המיטה הריקה לחלוטין ממייק, הדבר היחידי שנשאר עוד ממייק שם זה הריח על המצעים שעדיין הארי לא העז להחליף, כול עוד הריח שלו דבוק שם הוא יכול להרגיש אולי והוא טיפונת איתו.
"אני רוצה סקס" הארי מלמל לעצמו, הוא רצה את מייק בכל מובן המילה והוא לא ידע מה לעשות.
אבל אז הוא נזכר בדבריו של בן, מה אם הוא יעשה את הצעד הראשון? אולי זה יהיה טוב?
הארי הנהן לעצמו, קם מהמיטה ולוקח את תיקו, הוא הולך לשכב היום עם מייק ויהי מה.
—
מייק שכב על המיטה, רק בוקסר על גופו, הוא לא מצליח להירדם אפילו שהוא עייף, הוא פרש את ידיו ורגליו על המיטה, מניע אותן על המיטה, כאילו ועושה מלאך שלג על המצעים.
דפיקות בדלת גרמו לו להפסיק את תנועותיו, 'מי זה בשעה הזאת?' הוא חשב לעצמו והתרומם, לוקח מכנס ולובש אותו לפני שהלך למקור הרעש, מסובב את המפתח ופותח את הדלת רק בשביל לגלות את הארי המתנשם עומד בחוץ.
"הארי?" מייק שאל בבלבול והאחר רק עקף אותו ונכנס פנימה, מייק הסתובב וסגר את הדלת, "שכחת משהו?" מייק שאל, לא מוצא סיבה אחרת לכך שהארי יכנס.
"כן!" הארי אמר בעקשנות, הולך לדלת ונועל אותה, לוקח את המפתח איתו.

הוא שעצר לרגע מולה לפני שהנהן לעצמו ונושם עמוק, מתפשט.
"מה אתה עושה?" מייק שאל כשהבחין במעשיו של הארי, הוא הוריד את עיניו מטה, משתדל לא להרים את עיניו ולהסתכל על גופו העירום של האחר.
הארי הסתובב כשהיה ערום כולו, מתקדם למייק ועומד מולו.

"תזיין אותי!" הוא ציווה, "מה אמרת?" מייק שאל בחוסר אמונה, "תזיין אותי" הארי אמר שוב, גורם למייק להיאנח.

זיון, זה מה שהוא רוצה? זיון וזהו? לא לקיים אהבה, לא להתחבר, לא להתאחד, פשוט זיון.

"תתלבש" הגדול אמר, גורם להארי להביט עליו בשאלה, "מ-מה?" הקטן שאל, "אמרתי שתתלבש כי אני לא מתכוון לעשות את זה!" הוא הרים את טונו, מקפיץ מעט את הארי, "למה לא? אתה נגעל ממני עד כדי כך?" הארי הרים את טונו גם כן, נעלב, "לא, אני לחלוטין לא נגעל ממך, אבל אני לא אשכב איתך, היחסים שלנו כרגע לא ממש מאפשרים את זה" מייק השיב, גורם להארי לצחקק.
"אני נשאר לישון כאן" הארי אמר, מזיז את מייק ונשכב על המיטה, "אז אני יוצא" הגדול אמר, "רק שהמפתח אצלי" הארי הרים את ידו, חושף את המפתח.
"תביא לי אותו בבקשה" מייק אמר בנוקשות, אבל הארי איגרף את ידו על המפתח, "אם תזיין אותי" הקטן מלמל בשעשוע, "הארי תפסיק עם זה ותביא לי את המפתח, "נופ~" הארי אמר בזמן שליטף את חזהו עם המפתח, מתגרה במייק.
"נו באמת, אני עייף בשביל השיט שלך עכשיו" מייק התעצבן והלך למיטה מנסה לתפוס את המפתח בזמן שהארי הזיז את ידו מצד לצד.
הארי קירב את המפתח למייק וכשהאחר התכוון לתפוס אותו הוא במהירות הרחיק את המפתח, מפיל את מייק על גופו, גורם למייק להיאנח, אבל הגדול לא וויתר, הוא עלה על גופו של הארי, מתיישב מעט על מותניו.
הארי חייך, מזיז את המפתח מצד לצד, "תביא לי אותו" מייק ביקש, היה אפשר לשמוע את הכעס שבטונו, האחר רק הרים גבה, מה שהכעיס אותו יותר והוא לא יכל יותר, הוא תפס את פרק כף היד של הארי בחוזקה והדביק אותה למיטה, לציד ראשו הימני של השטני.
"אז החלטת לזיין אותי בסוף?" הארי שאל בחיוך, מקבל מבט נוזף ממייק, "החלטתי לקחת את המפתח", הוא אמר, מנסה לפתוח את ידו של האחר, אבל הארי נלחם, מאגרף את ידו בחוזקה.
הקטן תפס במהירות את היד הפנוייה של מייק, מזיז אותה לאיברו הרדום שלו, משפשף את ידו של מייק על איברו בזמן שגנח מעט והביט בעיניו המופתעות של האחר, "אתה בטוח שאתה לא רוצה את זה?" הוא שאל בהתגרות, מניע את מותניו על ידו של מייק, איברו מתחיל להתקשה והוא עצם את עיניו, נהנה מהמגע.
מייק כמעט ונבלע למלכודת של האחר, הוא בעצמו התחיל להתקשה כשהרגיש את איברו של הארי בכף ידו, כששמע את הגניחות של האחר, כשראה את השפה שהתעקמה בהשתובבות מעלה ואת העיניים העצומות והרעבות, אבל הוא עצם את עיניו וניער את עצמו מהמחשבות האלו, הוא הזיז את ידו מאיברו של הארי ואחז גם ביד השנייה של הארי צמוד למיטה, "אני בטוח" הוא אמר, מעציב את הארי.

עם שתי ידיים הוא פתח את אגרופו הכבר רופפת של הארי, מוציא את המפתח, "אקח את זה ברשותך" הוא מלמל בעצבנות, יורד מגופו של הארי ומתכוון לצאת מהחדר.
"אז תקרא לדילן שיבוא" הארי פלט ומייק נעל את שיניו, "תגיד לו שיבוא לזיין אותי במקומך, אני בטוח שהוא ישמח" הארי המשיך לעקוץ ומייק רק התחיל להתרגז יותר ויותר, "תגיד לו שאין לי בעיה שיעשה את זה כל כך חזק שאני אשכח ממך ואלך אליו" הקטן ירק משפטים מבלי באמת להתכוון, הוא היה כל כך פגוע ממייק, הוא רצה לפגוע בו גם, אולי זה לא בסדר, אבל הוא לא יכל פשוט להישאר לבד יותר.
מייק נשך את שפתו, הוא איגרף את ידו והכה בחוזקה את הדלת, פורק את עצביו על החומר חסר החיים, זה גרם לו להתפקס מעט על עצמו והוא החליט להתעלם מהארי.

הוא הכניס את המפתח לדלת, "פחדן" הוא שמע מאחור את הארי, "פחדן ומטומטם" הארי צעק, מנגב את הדמעות שלו, "אני שונא אותך!" הקטן המשיך, "מה אמרת?" מייק שאל בכעס, "אמרתי שאתה פחדן ומטומטם ושאני שונא אותך, זה מה שאמרתי, דפוק אחד" הקטן המשיך לצעוק.
"זהו" מייק מלמל לעצמו, הוא כבר איבד את עצמו.

הוא הסתובב והלך במהירות למיטה, תופס את הארי ומסובב בכוח את גופו של ירוק העיניים, משכיב אותו על בטנו.

"זה מה שאתה רוצה, נכון?" מייק אמר ברוגז, מוציא את איברו מהמכנס והבוקסר שלו, לא באמת מוריד אותם ממנו, ולאחר מכן הוא הרים בכוחניות את מותניו של הארי מעלה.

ליבו של הארי פעם בחוזקה, והוא אחז בסדינים, מחכה במעט פחד לפעולה הבאה של מייק.
מייק, מבלי להכין או למרוח משהו שיכול לעזור לחדירה, הכניס את איברו בכוח לרקטום של הארי, זה היה מעט קשה, אבל הוא התאמץ והצליח, מכאיב להארי.
הארי הכניס את פניו לתוך הכרית, נושך אותה, זה כל כך פאקינג כואב.
מייק כיווץ את מצחו, הוא הרגיש חרטה על שהוא עושה דבר כזה להארי, אבל הוא לא הצליח לעצור את עצמו והוא דפק את הארי בכוח, מניע את מותניו מחוזקה בתוך ישבנו של האחר.
הקטן הכה את המיטה מספר פעמים עם אגרופו, מנסה להתמודד עם הכאב, הוא נשך את הכרית בחוזקה, מרטיב אותה עם רוקו ודמעותיו בזמן שמייק עשה אותו מאחור.
הרקדן אפילו ולא אחז בהארי, הוא רק הניח את זרועותיו על המיטה, מניע את איברו בחוזקה בתוך החור הצמוד, מסתכל על גבו של הארי שהתעקל, נראה כמו מגלשה אנושית.

הוא התכופף מעט, רוצה לנשק את גופו של האחר, שפתיו רפפו על גופו של האחר ונשיקה קטנה נגנבה על גבו של הארי לפני שמייק החזיק את עצמו מלנשק אותו עוד.

הוא התיישר בחזרה מעלה, מביט מטה על איך שאיברו נכנס ויוצא מחור ישבנו של הארי, מעדיף להתרכז בזה, אחרי הכל הארי ביקש זיון ולא אהבה, אז הנה, זה זיון.
"מ-מייק" הארי בכה את שמו של האחר כשניתק את הנשיכה מהכרית, "מייק בבקשה" הארי התחנן, לא יודע בדיוק למה, אולי שיגע בו? שלא יכאיב לו? שיאהב אותו? שיראה לו מעט רגש נורמלי? , "מייק…מממ" הארי ייבב כשידו של מייק נשלחה לפיו, חוסמת בחוזקה את שפתיו, חוסמת יציאה של מילים, חוסמת את הארי.
"זה מה שרצית, לא?" מייק ירק, ממשיך לנוע בחוזקה בתוך הארי, מרגיש איך שכף ידו מתמלאת בנוזלים, לא בטוח אם זה מהדמעות או מהרוק של הארי, אבל שייבובי הבכי התחזקו מייק נעצר מכל פעולה שעשה וניתק את ידו, משחרר את פרץ הבכי מהארי.
הקטן בכה בכי כואב, מוציא את שעל ליבו.
"עזוב" מייק מלמל, מתחיל לצאת מהארי, "לא!" הארי אמר מהר, אוחז בידו של מייק, "אני לא אבכה" הארי אמר "תמשיך, בבקשה" הוא התחנן, מניח את ידו של מייק בחזרה על פיו, אוחז בה בחוזקה.
מייק נאנח, נושך את פיו ומונע מעצמו לפלוט גם הוא איזה צליל שיעיד על דמעותיו שלו, הוא חזר לנוע בתוך הארי בחוזקה, אומנם לא חזק כמו בהתחלה, אבל הוא עדיין לא הראה רגש במגע שלו.
פנים גופו של הארי נהיה לח יותר ככה שהתזוזה הייתה קלה יותר וגניחות הכאב של הארי נעלמו לאט לאט והתחלפו בגניחות עונג, הוא סוף סוף יכול להרגיש את מייק מעט כמו שצריך.
–
כשנשימותיו הכבדות של הארי הכו את כף ידו, כשפנים גופו של הארי התרכך, כשהביט בגופו האירוטי של הארי בזמן שנע בתוכו, מייק הרגיש הוא עומד לגמור, הוא נע מהר יותר, מרגיש שהוא קרוב.
שנייה לפני שגמר הוא הוציא את איברו החוצה, גומר על גבו של הארי.
הקטן בהה בכרית, זורק את כף ידו של מייק מפיו, מייק לא גמר בתוכו כמו שהוא עושה בדרך כלל, זה הרגיז את הארי יותר מהעובדה שלא גמר, יותר מהעובדה שכואב לו, הוא כעס כי זה הכאיב לו בפנים, בתוך הלב.
"תלך להתקלח, אתה מסריח" מייק פלט בזלזול ושפתו התחתונה של הארי רעדה, הוא התרומם באיטיות מהמיטה, רועד כולו כשהלך למקלחת, לא מסתכל על מייק.
—
הוא יצא מהמקלחת, מסתכל על החדר הריק ועל המצעים החדשים, מייק עזב את החדר.
הארי נאנח, מתיישב על המיטה ומניח את פניו בין ידיו, נמאס לו כבר לבכות אז הוא פשוט נשכב על המיטה, מקלל את מייק עם כל קללה אפשרית שיש, ומה שהכי כאב לו זה שהוא מקלל את האדם שהוא אוהב הכי מכל.
—-
מייק איבד שיווי משקל כשהגיע לדירה, נופל אחרי שסגר את הדלת.

הוא לא האמין שהוא עשה את מה שעשה, הוא לא האמין שאמר את מה שאמר, הוא לא האמין שהוא פגע ככה בהארי, הוא בכבודו ובעצמו פגע בבעלו, באדם שאיתו הוא רוצה לחיות עד סוף חייו, באדם הזה הוא פגע.
הוא הכה פרצופו עם כפות ידיו, מתעב את עצמו, נגעל מעצמו, כועס על עצמו ומאוכזב מעצמו.
–
'אני בסדר' מייק גיחך בייאוש כשקרא את ההודעה מהארי.
'אל תדאג לי ותנוח' הארי שלח שוב, ומייק שנא את עצמו עוד יותר על שהכאיב לאדם שדואג לו גם כשהוא עושה לו משהו לא בסדר.
'אני מצטער שהכעסתי אותך' הייתה ההודעה האחרונה של הארי ומייק רק בהה במסך.
–
'יש מחר עבודה' הארי קרא את ההודעה היחידה של מייק ונאנח, אבל הוא חייך לעצמו, לפחות הוא ענה לו.
הוא היה לא בסדר, זה מה שהוא הניח לעצמו, הוא ידע שהוא לא היה צריך לעשות את מה שעשה, הוא ידע שמייק עבר מספיק בשביל להתמודד עם הבולשיט שלו, הוא ידע את זה ועדיין בחר להכאיב למייק ולעצמו.

הארי נאנח, בוהה בתקרה, מה הוא יכול לעשות עכשיו אחרי שהרס את הכל?