כשעזבת, האם שכחתי? פרק 92

"אני מתרגש" בנג'מין אמר, קופץ כמו תמיד, "מגודל אחד" הארי אמר, מודה לו כשבן החליט לקחת את התיק שלו.

"יהיה כיף ונשחה, ונתגלש, אני אטביע אותך!" בן מלמל, והארי גלגל את עיניו, הולך מבן ועוזר למייק להכניס תיקים של תלמידים לתא המטען של האוטובוס.
–
"תודה יפיופי" מייק אמר כשהארי עזר לו לדחוף את התיקים לתא המטען והאחר חייך אליו, נושק לזרועו של מייק לפני שהמשיך לעזור לו.
–
"תעלו בזהירות" אלברט אמר לתלמידים שעלו אחד אחרי השני לאוטובוס, רועשים יותר מתמיד, הוא ספר אותם, מברר שכולם נמצאים.

"מעולה, יאללה תעלו" הוא אמר בסוף להארי ומייק שנשארו אחרונים, בודקים שלא נפל לתלמיד משהו ועולים לאוטובוס, יושבים במושב הקדמי שקרוב לדלת, הארי ליד החלון.
–
"תתנהגו בהתאם ואל תעשו בלאגן, לא ללכלך את האוטובוס, אם הוא יהיה מלוכלך אתם לא תרדו עד שהוא יהיה נקי" זאק נעמד, מדבר לתלמידים הנרגשים שהנהנו אליו בהבנה, "אם כך, אפשר להתחיל לזוז" הוא אמר בחיוך, חוזר להתיישב ליד אלברט במושב הקדמי מאחורי הנהג.
–
הארי היה הראשון להירדם, ראשו הרדום זז מצד לצד עד שמייק הבחין והניח את ראשו של הקטן בעדינות על כתפו, מיד אחר כך גם הוא נרדם, מניח את ראשו על זה של הארי, ישנים ביחד, נשעני אחד על השני.

—
האוטובוס נעצר, אלברט התרומם, מחייך כשראה את כל האוטובוס ישן, "להתעורר" הוא צעק, מקפיץ חלק מהנוסעים, גם מייק קפץ בבהלה והזדקף במושבו, פוער את עיניו בעייפות.

הרקדן נשק לראשו של הארי לפני שליטף את פניו, "ריי בייבי" הוא לחש, גורם להארי לשפשף את עיניו בכתפו שלו, חמוד יותר מתמיד.

הארי הרים את ראשו באיטיות, מתמתח במושבו ולאחר מכן הוא הסתכל על מייק, "הגענו?" הוא מלמל בקול עייף ומייק הנהן, מלטף את עיניו של הארי עם אגודליו, "בוא נרד" הרקדן לחש לגבר האחר בזמן שנעמד, עוזר להארי להתרומם לפני שירדו מהאוטובוס, מתמתחים בחוזקה ומשחררים את גופם העייף.
–
"אנחנו ישנים באוהלים?" בנג'מין שאל בזעזוע כשראה את האוהלים כבר מוכנים במדשאה.

הוא הסתכל על מייק והארי שהנהנו, ואז שלושתם ציחקקו כשנזכרו בטיול ההוא כשמייק והארי עוד היו תלמידים, "אל תחליפו איתי אוהל בלילה" בנג'מין אמר, "אל תדאג, הפעם אני מעדיף לישון איתו באוהל" הארי אמר בחיוך, מניח את זרועו בכיפוף על כתפו של מייק.

"אני אשן עם הגיי הזה הלילה" מייק גיחך, צוחק על עצמו מהעבר, והארי חייך, נוגס מעט בזרועו העליונה של האחר.
–
"בואו לאכול לפני שאתם הולכים להינות" זאק אמר, קורא לתלמידים ומחלק להם כריכים ושתייה, נעזר במייק והארי שחילקו ביחד איתו את האוכל והשתייה.
—
הארי אכל את הכריך בשמחה, יושב לצידו של מייק שאכל גם הוא את האוכל על הדאש, לצידם ישבו כמה תלמידים, מדברים בניהם.

בנג'מין הניח את ראשו על רגליו הישרות של הארי, אוכל גם הוא, "מגודל" הארי מלמל, אבל נתן לבן להמשיך לשכב על רגליו.

"מי היה מאמין שזה היה יכול להשפיע עליי פעם" מייק מלמל, מכה את מצחו של בן עם אצבעו, כאילו וראשו של האחר הוא גולה, "אוץ'" השרירי שפשף את ראשו, "אז אתה אומר שזה כבר לא משפיע עליך?" בן שאל שנשכב על צידו וחיבק את בטנו של הארי, משפשף את פניו בהארי.

"תזוז ממנו!" מייק אמר בעצבים, מושך את בנג'מין רחוק מהארי, "קנאי" השרירי מלמל, מתיישב כרגיל לצד הארי שציחקק מכל הסיטואציה.
–
הארי המשיך לאכול, שותה את המיץ הממותק, מרגיש פתאום כמו ילד קטן בקייטנת קיץ.

"שנייה" מייק מלמל בשקט, תופס את פניו של הארי ומנגב את פיו עם אגודלו, מלקק אותה לאחר מכן.

הארי חזר על הפעולה בעצמו, בודק אם נשאר לו משהו, "יש לי עוד?" הארי שאל את מייק והאחר הנהן, "פה יש לך" הוא הצביע על שפתיו של הארי לפני שניקר את פיו בהפתעה, "מייק" הארי מלמל ברוגז, מובך כשהוא עושה את זה מול כולם, במיוחד מול אלברט וזאק שיושבים כמה מקומות מאחוריהם.

"אוקיי, אני אשלוט בעצמי" הרקדן אמר, מלטף את ראשו של האחר.
—

הם החליפו לבגדי ים בתוך האוהל, מייק לא יכל לעצור את עצמו מלהפליק לישבנו של הארי, "אני ארביץ לך" הקטן אמר במבוכה, לובש מהר את בגד הים הצמוד ומעליו מכנס בגד ים רופף.

"בוא לא נלך לשחות" מייק מלמל כשסיים גם הוא להתלבש, "למה?" הארי שאל, "אתה לא מרגיש טוב?" הוא שאל בחשש ומייק גיחך, "אני לא רוצה שיראו את הגוף שלך" הוא מלמל בעצב, מקבל כאפה עדינה על מצחו מהארי, "תצא כבר" הזמר אמר, יוצא מהאוהל ומראה את גופו העליון הצח והעדין לנוכחים שהסתכלו עליו בסקרנות, אחרי הכל לא יוצא להם לראות אותו ככה כל יום.

מייק יצא אחריו, מקבל גם הוא מבטים סקרנים כשחשף את הקוביות המעוצבות שלו.

"הופה" בנג'מין עמד מולם, חושף את השרירים והקוביות הגדולות שלו, "מגודל!" הארי אמר בפליאה, נוגע בבטנו של בן שהקשיח אותה בכוונה והבליט את שריריו, "נו איך? אתה אוהב?" הוא אמר בחיוך מרוצה והקטן ציחקק, "אני מעדיף את זה" הוא אמר, נוגע בבטנו המעוצבת של מייק שהיה מרוצה עד מאוד מהתשובה של האחר.

בן נשף בבוז, "מה זה משנה אבל, אמילי אוהבת את זה" הארי לחש לו בהתגרות ובנג'מין הסמיק מעט, דוחף את הארי הצידה, "דביל" הקטן מלמל, "אני הולך להטביע אותך!" בן אמר, מרים במהירות את הארי על כתפו כמו שק קמח ורץ משם, בורח ממייק שרץ אחריו וניסה לעצור אותו, הארי שלח ידיים למייק בזמן שייבב, "בנג'מין אתה מת" הארי התבכיין כשוויתר ולא זז, נותן לאחר לקחת אותו לאיזור המים.
–

צליל המים המתנפץ נשמע כשבן זרק את הארי לבריכה, "אני מת" הקטן הוציא את הראש שלו מהמים, נחנק ומתנשם כשהגיע למעקה הבריכה, נושם עמוק כששיערו על כל פרצופו.

"אתה בסדר?" מייק שאל בלחץ, מזיז את שיערו של הארי מפניו בזמן שניגב מעט את המים מפניו, "אני מת" הארי מלמל שוב, ומייק נאנח, מחפש את בין בעיניו ורואה אותו שוחה רחוק ממנו, "הדפוק הזה" הוא מלמל, קופץ ראש למים, שוחה מתחת למים בן, מוציא מדי פעם את ראשו וחוזר שוב לתוך המים, שמח שבן עדיין לא שם לב אליו.
–

"אמא!" בן צרח בבהלה כשהרגיש יד נוגעת ברגלו ומושכת אותו מטה, מכניסה את פרצופו למים.

מייק הרים את עצמו מחוץ למים, מסתכל על השרירי שנחנק מרוב ההלם, עיניו עצומות והוא עדיין לא שם לב מי משך אותו מטה.

הגבוה התאפק מלצחוק לפני ששחה מהר להארי, לא רוצה שבנג'מין יבין שזה הוא.
–
הארי ומייק צחקו בשקט ברשעות, מריצים בדיחות על פרצופו המבוהל של האחר.

"מי זה היה?" בן צעק מרחוק שהצליח להירגע, והזוג הנשוי חסם את שפתיהם, לא רוצים שיחשוב שזה הם והם התחילו לדבר על דברים אחרים.

"לא ראית את הסרט? באמת?" הארי מלמל כשבן בא לידם, ומייק כחכח בגרונו, "לא" הוא נשך את שפתו התחתונה, מחזיק את עצמו.

"מי הטביע אותי?" הוא שאל בחשד, "הטביעו אותך? מתי?" הארי שאל, טון מופתע בקולו ובן נאנח, "אם אני תופס את האחד שעשה לי את זה!" הוא מלמל בתחרותיות, "כן, מסכן אותו אחד" מייק אמר, מחמם את בן.
—

"אתם באים איתי למגלשות?" השרירי שאל, והגברים האחרים הנהנו, מחליטים להשתובב, ולצאת מהבריכה.

מייק תפס את הארי מתחת לבית השחי שלו ומשך אותו מעלה מהמים, מוציא אותו מהבריכה ומנער מעט את המכנס שנצמד לגופו של הארי, רוצה שהוא יהיה שוב רופף, לא רוצה שאחרים יראו את גופו.
—

"תשב אתה ואז אתה תשב אחריו" האיש שבמתקן הסביר להארי ומייק, אוחז באבוב ונותן להארי להתיישב ראשון ואז למייק אחריו, רגליו של הרקדן מפוסקות והארי בניהן בזמן שמייק חיבק את הארי בחוזקה והקטן אחז בצידי האבוב, מייק הנהן לאיש, אומר לו שזה בסדר לשחרר אותם.

"תהנו" הוא אמר בחיוך לפני ששחרר אותם והם צחקו בתוך המגלשה החשוכה שגרמה להם לזוז מצד לצד עם זרם המים, הארי עצם מעט את עיניו כשהייתה ירידה חדה מעט ומייק אחז בו חזק יותר, נושק לעורפו.
–
הם נפלטו מהמגלשה לתוך בריכה עם גובה מים בינוני, מסתובבים עם האבוב עד שמייק עזר להארי לרדת לתוך הבריכה בזהירות ואז הוא ירד בעצמו, לוקח האבוב בידו בזמן שהם הלכו בתוך הבריכה, יוצאים ממנה וצופים באיך שבנג'מין נפלט אחריהם מהמגלשה.

בג'מין התהפך עם האבוב כשניסה לרדת ממנו והם לא יכלו שלא לצחוק עליו, הוא במהירות הרים את ראשו, מתעקם מעט בעמידה אבל לבסוף הוא התיישר, מובך מעצמו לפני שיצא, מסתיר את פניו מהאנשים שהסתכלו עליו וצחקו.

"אוי זה היה טוב" הארי צחק, מחבק את בנג'מין המפודח, "אל תדבר איתי על זה" השרירי התבכיין, זורק את האבוב בחזרה לעמדת האבובים, "לא עושה את זה יותר" הוא מלמל, "בוא נלך למגלשה רגליה" הארי עודד ובן הנהן באיטיות, רוצה עדיין לשחק.
–
הארי היה הראשון להתגלש, גופו הקטן נע בקלילות במים, נותן להם להזיז אותו כמה שיותר עד שנזרק לבריכה, שוחה מאיזור היציאה, מאפשר למייק להיות הבא שמתגלש.

הקטן חייך כשראה עד כמה שמייק נהנה, מצחקק איתו כשגם הרקדן נזרק לבריכה, זז להארי, נותר לן את האפשרות להתגלש.

גופו של בן היה קצת כבד, מה שלקח לו זמן לרדת ולא רק זה, הוא נתקע בקצה המגלשה, המים לא הצליחו לזרוק אותו והוא פשוט קילל את עצמו וקפץ לבד מהמגלישה לבריכה.

"אל!" השרירי הזהיר את הארי שחסם את פיו, מסתיר צחוק מגלגל, "אל!" הוא הזהיר שוב כשצפצוף יצא מגרונו של הארי, אבל הקטן לא יכל והוא התפרץ בצחוק, לא מסוגל להשאיר את זה בפנים.

"דיי דיי, אל תתבאס" מייק טפח על גבו של השרירי, "בוא נלך למגלשה אחרת" הוא אמר, ובנג'מין נאנח והנהן.
–

הם חיכו בתור למגלשה המעוגלת, איש המתקן החזיק קרש אדום, עליו מייק והארי התיישבו, הפעם מייק מקדימה והארי חיבק את גופו, "תהנו" הוא אמר, משחרר אותם ונותן למים להזיז אותם מצד לצד, עולים מעט על קירות המגלשה כשהמים כיוונו אותם לשם.

"זה כיף" הארי אמר, מחבק את מייק שאחז בחוזקה בקרש, "מאוד" הרקדן הסכים, נהנה להרגיש את הרוח מתנגשת בפרצופו כשהוא מחובק על ידי הארי וכשהמים מניעים אותם.

הקרש עף ביחד איתם על המים בבריכה עד כמעט ליציאה, מאפשר להם יציאה נוחה יותר, מייק ירד קודם ולאחר מכן הוא עזר להארי לרדת, והם שוב חיכו לבן.
–

"אני מוותר!" בן צעק מרחוק כשהקרש שקע ביחד איתו ברגע שהגיע לבריכה, נאלץ ללכת את כל הדרך עד הסוף ברגל.

"בוא פשוט נהיה בבריכה" מייק אמר, ובן נאנח, מאפשר לאחרים לצחוק עליו.
—-

הם היו רוב הזמן בבריכה, שוחים עם עוד תלמידים ומשחקים ביחד, עושים מלחמת מים קטנה שבסופו של דבר כולם ויתרו כשבן לקח את זה קשה והעיף בפראות את המים בחוזקה לעבר כולם.
–

בן לבסוף התנשם וחייך לעצמו בשקט כשנשען עם גבו על הבריכה, זרועותיו מקופלות ונחות על מעקה הבריכה, נהנה מהשקט ומהיכולת שלו לצוף בעיקר.

הארי הניח את זרעותיו המשולבות על המעקה, ראשו עליהן והוא שכב עם בטנו על המים בזמן שהניע מעט את רגליו, מייק גם השעין את זרועותיו על המעקה, מניח את ראשו עליהן ומסתכל על הארי בזמן שעמד ישר בבריכה.

הקטן הניח את ראש גם הציד, מסתכל על מייק ומחייך אליו, עיניו הירוקות בלטו יותר כשהשקיעה פגעה בעיניו, "אני אוהב אותך" מייק לחש כשאיבד את עצמו בתוך יופיו של מייק והאחר שלך יד אחת למייק, מלטף את פניו הלחות של האחר, "גם אני מייקי".

הטבעת שעל אצבעו של הארי ליטפה ביחד עם ידו את לחיו של האחר שעצם את עיניו ונהנה מהמגע.

"אני קיים כאן" בן מלמל כשהזיז את ראשו והסתכל על הליטופים והמבטים של האחרים, נאנח לעצמו, "אני הולך לאכול" הוא אמר, יוצא מהבריכה ועל הדרך הוא הכה את רגליו הפרושות לאחור של הארי, גורם לו ליישר אותן ולעמוד גם כן כמו מייק.
–

"רק אנחנו כאן?" הארי שאל כשהרים את ראשו, רואה שכולם כבר אוכלים או מקולחים, ומייק ציחקק, "רוצה לצאת?" הוא שאל והארי הביט בו, מניע את ראשו לשלילה.
–

"אתה זוכר מה מקס אמר אתמול?" מייק שאל בלחש והארי הסמיק כשנזכר בהצעה של אדום השיער להתנשק בתוך הבריכה, "תזכיר לי" הארי לחש ומייק חייך לפני ששחה למאחורי הקטן.

האחר הסתובב, גבו צמוד לבריכה בזמן שהרקדן שחה קרוב אליו, נצמד לגופו של השני ומניח את ידיו מסביב לגופו של הארי, רוכן קדימה ומנקר את שפתיו של הארי לפני שהתרחק.

"זוכר?" הוא מלמל והארי חייך והניע שוב את ראשו לשלילה, גונב ציחקוק משועשע ממייק לפני שמייק ניקר שוב את שפתיו, "ועכשיו?" הוא שאל כששפתיהם הרטובות עוד נגעו מעט אחת בשנייה, משתפשפות קלות ביחד כשמייק דיבר, "עדיין לא" הארי לחש, גורם לשפשוף שוב להתרחש, "אני מבין" מייק נהנה מהרפרופים, משתעשע כשהניע את פניו מעט מעלה ומטה, ממשיך את שפשופי השפתיים שרק שיגעו את גופו של האחר.

הארי כבר לא יכל יותר, הוא עטף את מותניו של מייק עם רגליו, גורם למייק להניח את כפות ידיו על מעקה הבריכה, לא רוצה לאבד שיווי משקל.

"תנשק אותי לעזאזל" הארי אמר בכעס ומייק שתק ופשוט עשה את זה, מנשק את הארי שחיבק את גופו עם ידיו ורגליו, מצמיד אותו אליו כמה שיותר, מייק הזיז את ידיו מהמעקה, אוחז בירכיו של הארי, ממשיך לצרפת אותו, מתמזמזים להם בבריכה.

לשונותיהם שיחקו יחדיו, נהנות מהמפגש המוכר אחת עם השנייה, שפתיהן הלחות נעו יחדיו, מתנגדות אחת לשנייה וזזות בבלבול זו כנגד זו, משתפות פעולה.

מייק מבלי כוונה שפשף את מותניו במפשעתו של הארי, גונב גניחה קטנה מפיו של האחר שנבהל וניתק את הנשיקה, מפחד שמישהו ישמע אותו.

הגדול חייך וחיבק את האחר, "אתה תצליח להיות בשקט בלילה?" הוא שאל ברצינות והארי הביט בו, "אתה באמת רוצה לקחת סיכון ולעשות את זה באוהל?" הקטן שאל גם הוא ברצינות ומייק הנהן, "אם נהיה בשקט לא ישימו לב" הוא לחש והארי חשב, "נראה כבר כשנגיע לזה" הוא מלמל.
–
"תסיימו להתמזמז ותבואו לאכול" בן אמר להם כשהלך לקרוא להם, "כבר מאוחר בשביל לשחות ונהיה כבר קר" בנג'מין אמר והם הנהנו, יוצאים מהמדרגות.
–
הם עטפו את עצמם במגבות בזמן שאכלו את ארוחת הערב, שותים תה חמים.
–
"היא רוצה לדבר איתך" בן אמר, שם למול פניו של הארי את הטלפון עם שיחת הוידיאו מאמילי.

"אומייגאד!" אמילי צעקה לטלפון כשראתה את הארי ומייק אוכלים זה לצד זה, "גברים יפים שלי" היא אמרה בחיוך, "אמילי מה איתך?" הארי אמר בהתרגשות, מנופף לה, "אוי הארי שלי, אני בסדר, אני ראיתי את ההופעות שלכם מאתמול עם צ'אן, הייתם מדהימים!" היא אמרה בכנות, מחייכת לגברים שבמסך.

"איך היה המופע שלכם?" מייק שאל, יודע על זה מצ'אן, "היה ממש מצויין" היא ציחקקה, "היית צריך לראות איך צ'אן השתגע על הבמה" היא אמרה ומייק חייך, "איזה כיף לדעת שהולך לכם מעולה שם, מתי את באה לבקר?" הרקדן הוסיף, "אני חושבת שאקח חופשה בעוד כמה חודשים לשבועיים בערך, אני וצ'אן מחפשים תאריך מתאים" היא הסבירה, "נעשה מסיבת פיג'מות" היא הוסיפה כשהביטה על הארי שהנהן במהירות, רוצה בזה גם כן.

"תדברי איתי קצת" בן העביר את הטלפון אליו, מנפח את לחייו והיא חייכה, "טוב טוב" היא ציחקקה, "בוא נלך למקום שקט" היא קרצה ובן כחכח בגרונו לפני שהלך מהארי ומייק, משאיר אותם לאכול.
—
מייק נשכב על רגליו של הארי, מקבל ליטופים בראשו מהאחר כשסיימו לאכול, נחים לבינתיים ונהנים מהרגעים הקטנים שלהם ביחד.

הרקדן עצם את עיניו והזיז את גופו הצידה, נשכב למול הארי, מחבק את מותניו, מקבל טפיחות בגבו מהאחר.
–
הארי הרים את הראש כששמע צחוק מתגלגל, רואה את דילן צוחק מרחוק עם מספר נערים, מתבדחים אחד עם השני, הקטן חייך לעצמו, שמח לראות שדבריו השפיעו על האחר ושהוא הצליח למצוא חברים חדשים.

הוא הסתכל לצדדים, רואה את החברויות ואת קבוצות התלמידים המחייכים, הוא המשיך לחייך כשראה כמה שהם מחוברים אחד לשני, לכל קבוצה יש את הסודות שלה והסיפורים שלהם, יש להם את הבדיחות שלהם ואת החוויות שלהם, רואה זוגות ורואה התאהבויות שנוצרות, הוא נאנח בשמחה, מוריד את עיניו מטה ומסתכל על הגבר שלו שנח על רגליו שלו ברכות.

אצבעותיו ליטפו את אפו של השוכב ומייק חייך, עיניו עדיין עצומות והוא התחפר פנימה בביטנו החשופה של הארי , מכניס את ראשו בין המגבת שעטפה את הארי, מאפשר לה להסתיר את הנשיקות הקטנות שהניח על בטנו של הארי מפני האחרים.

הארי ציחקק כשאפו של מייק דיגדג אותו מעט כשהרקדן הזיז אותו ברכות על בטנו של האחר, חוזר לנשק אותה קלות ולחבק את מותניו של הארי.

הוא הזיז את ראשו החוצה, מסתכל על הקטן שחייך אליו, "אני לא חושב שאצליח להתאפק" מייק אמר והארי הבין שהוא מתכוון למה שיקרה כשהם יהיו באוהל, הוא נאנח וחייך, "יש לנו עוד זמן עד לזה, בוא לבינתיים נקום ונתקלח" הארי אמר, מקפיץ את ראשו של מייק מעט כשניער את רגליו והאחר התרומם, נעמד ומושיט את ידו להארי, עוזר לו לעמוד.
–

הם הוציאו את דברי הרחצה שלהם מהאוהל, לוקחים מגבות ובגדים נקיים ביחד איתם, הם יתלבשו כבר שם.

הארי נאנח בהקלה כשראה שהמקלחות הן סגורות ויש תאים, ככה שהוא לא יתקל במשהו לא נעים, טוב, זה לפחות מה שהוא חשב לעצמו, כי ברגע שסיים להתקלח ולהתלבש בתוך תא המקלחת הוא יצא ממנו, קופא במקומו כשראה גברים ערומים למולו, מרגיש לפחות הקלה שאלו לא תלמידיו.

הוא הזיז את ראשו הצידה, לא מסתכל עליהם, "מ-מייק" הארי מלמל לתא של האחר, "אני יוצא" מייק אמר, מתלבש גם הוא בפנים לפני שיצא, רואה את הגברים העירומים ומביט על הארי בבהלה לפני שהניח את כף ידו על עיניו הנבוכות של הארי ויצא ביחד איתו משם, לא באמת אכפת לו לראות אחרים ערומים, אכפת לו יותר מזה שהארי יראה את זה.
–

הגברים במקלחת הביטו על מה שקרה בבלבול, מסתכלים על עצמם וחושבים מה כבר קרה, הם עד כדי כך מגעילים?
–

"זה היה מביך" הארי מלמל כשמייק הוריד את כף ידו מעיניו, "אני לא מאמין שראית מלא גברים ערומים כרגע" מייק התבכיין, מבואס מזה והארי ציחקק, "אני רוצה וצריך רק את שלך" הוא מלמל, נושק למאחורי אוזנו של מייק שחייך בשמחה, "אני באמת לא הולך להחזיק את עצמי" מייק הציב והארי ציחקק, "תעשה מה שאתה רוצה" הוא לחש לרקדן, מקבל חיוך אחורי ומרוצה מהאחר.

הולך להיות מעניין הלילה, זה מה שמייק היה בטוח בו.