כשעזבת, האם שכחתי? פרק 93 (18+)

כולם ישבו במעגל גדול, מדברים בניהם על מה הם יעשו מחר, מייק ישב מאחורי הארי, גופו של הקטן נמצא בין רגליו של הגדול יותר בעוד שמייק חיבק את עורפו והניח ראש על זרועו שעל כתפו של הארי, צוחק מבדיחה של אחד מהתלמידים שהיה עד לפדיחה אחת של בן.

השרירי ייבב, גורם לכולם עוד יותר לצחוק, "אוי בנג'מין שלנו מיוחד" אלברט ניגב את דמעות הצחוק שלו, מצחקק על התלמיד הוותיק שלו.
–
"מחר אנחנו נצא מפה באיזור השעה 10 בבוקר ונחזור לבית הספר" זאק אמר, "תהיה ארוחת בוקר אבל לא תהיה אפשרות להיכנס לבריכה" הוא הוסיף והתלמידים הנהנו בהבנה, לא באמת חושקים בלשחות על הבוקר, מעדיפים לישון כמה שיותר, לאכול ולחזור.

"וכשנחזור, אז מה עושים?" סקאי שאל, "תנוחו" אלברט אמר, "מחר אין לכם לימודים, יש לכם יום חופש, אתם יכולים להינות ממנו" המורה לפיתוח קול הוסיף בחיוך, משמח את התלמידים, "כולכם עבדתם קשה והשקעתם בשביל התחרות והעזרה לחברים שהתחרו, מגיע לכם חופש, תאזרו כוחות ותגיעו יום למחרת מוכנים לחזור ללמוד ולעבוד" הוא המשיך את דבריו.
–
"מייק אתה תלמד אותנו את הכוריאוגרפיה של התחרות?" תלמיד ותיק שאל ומייק הסתכל עליו ועל התלמידים המסוקרנים, "אממ בואו נחשוב" הוא מלמל, מציק להם כשהוא לקח את הזמן לענות, עדיין ראשו מונח ליד ראשו של הארי, כשראה את חוסר סבלנותם הוא ציחקק, "לחלוטין" הוא אמר והתלמידים של כיתת הריקוד הריעו, רוצים ללמוד, "אתם תצטרכו לעזור לי" הוא אמר לשלושת התלמידים החדשים שהנהנו במרץ, מוכנים לעזור לו ללמד את הכיתה את התנועות שהם מכירים כבר בעל פה.

"הארי?" דילן שאל, נותן לכולם להתרכז על הנער, "שרתם ממש טוב" הוא אמר וכולם הנהנו בהסכמה, הזמר חייך, "תודה, לורן עשתה עבודה מצויינת" הוא אמר והסתכל עליה, מחייכת אליו מרחוק, "אני צריך לעבוד על הגבוהים שלי" תלמיד אחד מכיתת השירה מלמל כשנזכר באיך שהארי ולורן הצליחו להגיע אליהם, "אני בטוח שתצליח להגיע אליהם, עוד קצת עבודה ואתה תשיר אותם בטבעיות" הארי הרגיע אותו והוא חייך אליו בתודה, אוהב את המדריך שלו.

"גם כשהייתם תלמידים כאן הייתם ככה קרובים?" נערה סקרנית שאלה את הזוג המחובק, גורמת לתלמידים הותיקים יותר, שהיו בתקופה הזאת, לצחקק בקול, אפילו זאק ואלברט לא הסתירו את הציחקוקים שלהם.

"הם היו אויבים מושבעים" בנג'מין אמר והזוג המחובק ציחקק והסכים איתו, "זאת הייתה מערכת יחסים נורא שונה בתקופה ההיא" מייק אמר, "היו הרבה אי הבנות ולא מעט סודות ששיבשו את היחסים בנינו, עוד לפני הכניסה לבית הספר הזה היינו זוג, אבל אז דרכנו התפצלו" הוא אמר בכנות והארי הנהן, "אפשר לדעת למה נפרדתם מלכתחילה?" סקאי שאל בסקרנות, רוב הנוכחים לא באמת ידעו על מצבו של מייק, הארי לא ידע אם מייק ירצה לספר, הוא התכוון להמציא תירוץ אבל מייק התחיל לדבר.

"גילו לי סרטן כשהייתי בן 14, אחרי זה אמרתי להארי שאני אוהב אותו" הוא אמר, מפתיע את התלמידים שהקשיבו לו בסקרנות.

"אנחנו מכירים עוד מהגן" הארי הסביר, נותן להם לגלות על החברות ארוכת השנים שלהם, "בגיל 17 וחצי המצב נהיה גרוע והייתי צריך להחליט אם לספר להארי ולתת לו להתמודד עם טיפולים איתי ואפשרות שאני אמות, או להיפרד ממנו מבלי באמת להסביר לו למה ולתת לו לשנוא אותי" הוא ציחקק, מהדק את החיבוק בהארי.

"בחרתי כמו שאתם מבינים באפשרות השנייה, בסופו של דבר הבראתי והגעתי לכאן ואז הארי הגיע לבית הספר הזה כנער מלגה ומשם העניינים הסתבכו והמשיכו להסתבך עד שהוא גילה את הסיבה לפרידה ולאחר מכן חזרנו להיות ביחד" הוא המשיך את דבריו, שובר את ליבם של המאזינים.

"זה לא שהפסקנו לאהוב אחד את השני בזמן הזה, פשוט היינו נורא מבולבלים ולא בטחנו על עצמנו בעיקר" הוא הוסיף, נושק ללחי של הארי, גונב קריאות עידוד קטנות, "ועכשיו אנחנו נשואים" הוא ציחקק והראה להם את הטבעת שלו.

"אז תדעו שהכל אפשרי ושגם אם נראה לכם שאתם נמצאים במקום הכי נמוך שיש, זה לא אומר שאתם צריכים לוותר, תמשיכו להילחם ותגלו שיש לכם אפשרות לצאת מזה ורק לעלות למעלה" המדריך עודד אותם והם הנהנו במרץ, מעריכים אותו על הכנות שלו.
—–

המעגל התנתק לאחר לא מעט שיחות ובדיחות בניהם, כולם כבר התחילו להיכנס לאוהלים שלהם, עייפים בשביל להמשיך לדבר.
–
"אמממ מייק?" דילן מלמל, עומד מאחורי מייק והארי שעמדו להיכנס לאוהל שלהם.

"כן?" מייק שאל כשהסתובב אליו, מביט עליו בשאלה, גם הארי הביט עליו בשאלה, מסוקרן.
"לא יצא לי להגיד לך את זה כמו שצריך, אבל אני ממש מתנצל" הוא אמר והרכין את ראשו, מייק חייך להארי שחייך אליו בחזרה.

"השיחה שלי השפיעה עלייך?" מייק שאל ודילן הנהן, "אבל לא רק זה, עוד מהשיחה עם הארי אני הבנתי שטעיתי, אני באמת חושב שהוא צדק ושאני לא אוהב אותו כמו שחשבתי" הוא מלמל, עדיין לא מסתכל על הזוג.

"כל עוד אתה מצטער על מה שעשית, אין לי טעם לכעוס עלייך" מייק אמר וטפח על גבו המעט מכופף של האחר שהרים את עיניו והסתכל על המדריך המחוייך, "אני שמח שהבנת את הרגשות האמיתיים שלך ואני עוד יותר שמח שאת כן עם עצמך, זה דבר נורא חשוב" הרקדן הוסיף, "אתה ילד טוב, בעתיד כשתהיה מפורסם תזכור אותי ותתן לי חתימה כשאבקש, כתמורה למה שקרה בנינו" הוא חייך לנער המחוייך, "תודה" דילן אמר, "שיהיה לכם לילה טוב" הוא הוסיף לפני שהלך משם, מרגיש הקלה בליבו.

"זה היה מפתיע" מייק מלמל והארי הנהן, "אני שמח שהוא נתן לך את התנצלותו, אני מאמין שהוא מתחיל להשתנות לטובה, ראיתי אותו מוקדם יותר צוחק עם תלמידים אחרים, זה ממש שימח אותי" הקטן אמר, "מתי הזזת ממני את העיניים בשביל לראות את זה?" מייק ניפח את לחייו בילדותיות והארי צחק, מכה את ישבנו של מייק, "תיכנס כבר לאוהל, דביל" הארי אמר, מקרב אליו ובמהירות הוא נגס באוזנו של מייק לפני שהתרחק וברח לתוך האוהל, "או לא, מזה אתה לא תברח" מייק לחש בשקט, מחייך כשנכנס לאוהל וסגר אותו.
–
הם לא ישר התחילו, הם היו צריכים לחכות זמן מסויים עד שהם לא יצליחו לשמוע דיבורים בחוץ, לא רוצים שמישהו באמת ישמע או יחשוד שמשהו קורה.

הארי נשכב עם הבוקסר שלו בתוך שק השינה, מסתכל על מייק שישב לצד ראשו, גם הוא עם בוקסר בלבד, הם היו מוכנים לעשות את זה מהר מבלי עיכוב של התפשטות.

מייק עצם את עיניו, מנסה לשמוע אם יש עוד דיבורים בחוץ, מתבאס כשהוא המשיך לשמוע עוד מלמולים שקטים, כנראה התלחשויות של התלמידים שלא הצליחו להירדם.

הקטן נאנח, מחליט לזרז תהליכים, הוא ליקק את אצבעות ידיו, מרטיב אותן כמו שצריך ולאחר מכן הוא לקח את ידו של מייק והניח אותה על פיו, גורם לאחר לפקוח את עיניו ולהביט בו בשאלה, הארי חייך עם עיניו, מכניס את ידו לתוך שק השינה.

מייק לא באמת הבין מה קרה, אבל כשהארי שלף משק השינה שלו את הבוקסר שלו, האחר פער את עיניו.

הארי רק הנהן, מכניס שוב את ידיו פנימה, מפסק את רגליו מעט ושולח את ידו לחור ישבנו, אצבעותיו הדקיקות נעו במעגלים סביב החור המעוגל, משחרר מעט את הלחץ בישבנו לפני שהחדיר אצבע אחת פנימה, צפצוף יצא מגרונו ומייק חסם את פיו חזק יותר, לא מאמין שבאמת הארי מכין את עצמו.

הארי הניע את האצבע הבודדה שלו בתוכו, עוצם את עיניו ומתרכז בגופו התחתון, מסובב אותה בתוכו מספר פעמים, מוציא ומכניס אותה פנימה, שמח שמייק מצליח לחסום את אנחותיו השקטות.

הזמר הרגיש מוכן והחדיר את האצבע השנייה פנימה, פיו מעט נפתח מתחת לכף ידו של מייק, אוויר חם מכה פה כשהארי החל להניע את שתי אצבעותיו פנימה, מפסק אותן בפנים, מזיז אחת מעלה ואחת מטה, מנסה לפתוח את החור יותר, הוא פקח את עיניו, מביט לתוך עיניי הדבש של מייק ומרגיש איך שגופו משתחרר עוד יותר, מאפשר לעצמו להחדיר את האצבע השלישית.

מייק הביט מטה על הגבר שלו, גבותיו התכווצו בעונג ועיניו הביטו בו ברעב פראי, הוא היה נראה כל כך סקסי ונואש תחת החסימה של כף ידו, הרקדן נשך את שפתו התחתונה, רוצה כל כך להכנס לתוך שק השינה ולקיים אהבה עם הארי שלו.
–

הארי המשיך לשחק עם עצמו במשך דקות ארוכות, החור כבר נהיה רך ופנים גופו נהיה רטוב, אבל הוא המשיך, לא רוצה להפסיק ולגרום לישבנו להקשות שוב, הוא אומנם נע ממש לאט, לא רוצה לגרום לעצמו לגמור, נאנח בשקט כנגד היד של מייק.

הוא הבחין בחיוך המרוצה של מייק, והגדול סימן לו להיות בשקט עם האצבע שלו על שפתיו שלו, נהיה שקט בחוץ ושניהם הבינו.
–
הארי הוציא את אצבעותיו מתוכו כשייק שיחרר את חסימת פיו, פתוח מעט את השק ונותן למייק להיכנס באיטיות ובזהירות פנימה, הגדול לא רצה לעשות רעש.

מייק הסתכל מטה כשנכנס לשק, רואה את זיקפתו של הארי והוא חייך , ממשיך להיכנס פנימה עד שנכנס לסוף השק, סוגר אותו בחזרה, מסתכל על הארי בחיוך משועשע, "אני מרגיש כמו נער שעושה שטויות" הוא לחש, מצחקק בשקט לפני שנשק לחזהו של הארי, שולח שוב את ידו מעלה לפיו של הארי, חוסם אותו.

הוא הסתכל שוב למטה, מפסק את רגליו של הארי עם רגליו שלו והארי פיסק אותו וכופף אותן מעלה, ככה שלמייק תהיה אפשרות נוחה יותר לזוז בשק שינה הקטן.

מייק הנהן והארי הנהן גם הוא לפני שמייק תפס את איברו ובצורה עיוורת כיוון אותו לפתח ישבנו של הארי, הקטן של את ידו, אוחז באיברו של מייק ועוזר לו למצוא את הרקטום שלו.

הארי המשיך להחזיק באיברו של מייק גם כשהתחיל להיכנס פנימה, עד שלמעשה נכנס פנימה עד הסוף.

מייק, עם שתי ידיו, חס את פיו של הארי כשהרגיש את הרטטים מגרונו של הקטן, הוא נשכב עליו והחל להשתפשף בבטנו ובאיברו העומד של הארי עם בטנו שלו בזמן שנע בתוכו, זז באיטיות בתוך הארי, לא רוצה שישמעו רעש מתוך האוהל.

הארי עצם את עיניו בכוח כשהרגיש איך שמייק מתעלל בו בפנים כשנע באיטיות מורטת עצבים.

שחור השיער נגס בשפתו התחתונה, מסתכל על חצי פניו החשופות של הארי שנע מעט מהר יותר, מרשה לחדירה להיות בקצב סביר ולא איטי.

ידיו של הארי אחזו בזרועות של מייק בזמן שהאחר המשיך לנוע בתוכו ולהשתפשף בו, מענג אותו משני הכיוונים, מרגיש איך ששק האשכים של מייק מצליף בישבנו בעדינות בכל פעם שמייק חוזר פנימה, מעמיק את החדירה.

הארי פער את עיניו כשמייק פגע בנקודה הרגישה שלו, ומייק עשה את כל מה שיכל לחסום את הגניחות של האחר, מחליט שהגיע הזמן לנוע מהר יותר.

גופו עלמה מעט למעלה, מנתק את חיבור הבטן בזמן שמייק התחיל לזוז יותר הארי, עם בטנו התחתונה הוא מחץ מדי פעם את אשכיו של הארי כשחדר פנימה, עוזר לאורגזמה של הארי להתקרב.

הארי ניתק את ידו הימנית מזרועו של מייק, שולח אותה לאיברו של, מניע אותה במהירות על האיבר הקשה שלו, עיניו התכווצו שוב לעצימת עיניים חזקה כשגופו התעקל מעלה והוא גמר על ביטנו הרועדת, מתנשם במהירות ומרגיע את עצמו בזמן שניתק את המגע באיברו, מביט במייק כשהרגיש שזה בסדר להמשיך.
–

"יש לי פיפי", הם שמעו מלמולים של בנות מבחוץ והם קפאו, מסתכלים אחד על השני, "אז בואי איתי, גם לי יש" הבת השנייה מלמלה.

מייק המשיך לנוע באיטיות, לא יכול להחזיק את עצמו עוד, במיוחד לא כשהארי ממשיך לפמפם עליו.

הקטן פער את עיניו והסתכל על מייק, "ששש" הגדול לחש, ממשיך לנוע בתוכו, מתחיל להגביר את הקצב כשהמלמולים התרחקו, מאפשר לעצמו להוציא קולות שקטים של תזוזת שק השינה לבחוץ.

הוא נשך את פיו כשגמר בתוך הארי, מתנשם בחוזקה ומשחרר את הזמר מחסימת פיו, נותן לו לנשום כמו שצריך.
–
"השתגעת" הארי מלמל, הוא באמת פחד שיתפסו אותם, "טיפונת" מייק לחש, פותח קצת השק, מוציא את גופו העליון לבחוץ בזמן שלקח מגבונים וטישו מתיקו, מנקה את ביטנו של הארי מהזרע של עצמו, יודע שעדיף להתנקות עכשיו ולא בבוקר.

הוא יצא באיטיות מהארי, מנגב את איברו שלו לפני ששלח את ידו וניגב את ישבנו הרטוב של הארי בזמן שנשק לקטן, מייבש אותו ומשאיר את הנייר שם לכמה רגעים לפני שהוציא אותו ולקח עוד אחד, מנגב את הארי שוב ליתר ביטחון, לאחר מכן הוא ניתק את הנשיקה ונתן להארי את הבוקסר שלו ושניהם החזירו את הבד לגופם.

"חם לי" הארי מלמל, פותח את שק השינה, חושף את גופו המיוזע, רוצה שהאוויר ייבש אותו.
–
"כולם ישנים" הנערות חזרו וציחקקו בניהן, לא באמת יודעות על זוג המדריכים שהתאפקו לא לצחקק בעצמם.
—

"כל האחרונים שנשארו לישון, זה הזמן להתעורר! כבר שבע וחצי!" קולו של אלברט נשמע.

מייק מלמל בעייפות, פותח את עיניו ורואה שהוא ישן על המותן של הארי, הוא חייך ונשק למותן של הארי לפני שעלה מעלה, מנקר את שפתיו של הבעל הישן שלו.

"בוקר טוב" הוא מלמל כשהארי פקח את עיניו, מחייך אליו, "בוקר טוב" הארי מלמל, מלטף את ראשו של מייק, "בוא נלך להתקלח" הגדול מלמל, מזכיר להארי מה הם עשו אתמול שמצריך מקלחת והארי הנהן, מתרומם באיטיות לישיבה, נעזר במייק ללבוש את בגדיו לפני שיצאו מהאוהל עם כלי רצחה ובגדים נקיים.
–
מייק בדק את השטח לפני, נכנס למקלחות ראשון, בודק שאין שום גבר ערום לפני שיצא ומשך את הארי פנימה, מתקלחים בתאים צמודים זה לזה, מתעוררים מהעייפות של הבוקר ומתנקים הזיעה וחלקיקי השופכה שנשארו עליהם מאתמול.
—
"איך ישנתם?" בנג'מין שאל את הזוג אחרי שסידרו את התיקים שלהם, מוכנים לזוז.
"ישנו בסדר" מייק אמר בטבעיות, לא מצביע על מה קרה באמת, "הלך לי הגב מהשק שינה" בן התבכיין והארי גיחך, "מגודל שכמותך" הקטן חייך, הולך איתם לקחת ארוחת בוקר, הוא עוד יותר רעב אחרי כל האנרגיות שהוציא אתמול.
–
"תודה" הארי אמר באושר כשמייק נתן לו כריך, סלט וקפה חם, הרקדן לקח גם לעצמו והתיישב לצידו של הארי, אוכל איתו, "טעים" הארי אמר בחיוך מרוצה, לוגם מהקפה החמים, "אההה" הוא נאנח, מחייך ונהנה מהדברים הקטנים.
–
"קח" בן נתן להארי עוד כריך כשראה שהוא עומד לסיים את הראשון שלו, "תודה" הוא אמר בקול מאוהב, "עוד קפה" הוא אמר, נותן לבן המזועזע את הכוס שלו, "כן הנסיכה!" בן הצדיע לבסוף והלך להכין לו עוד קפה.
—
הארי ומייק ספרו את התלמידים שעלו לאוטובוס, שואלים אחד אחד אם הם בטוחים שלא שכחו כלום, מחייכים אחד לשני כשהכל היה בסדר והם עלו לאוטובוס, יושבים באותו המקום כמו אתמול.
–
"נהניתם?" אלברט שאל והנערים צעקו "כן" בחוזקה, גורמים לו לחייך בשמחה, "אני שמח בשבילכם, הגיע לכם להינות, כשנגיע לבית הספר כל אחד יעשה מה שנוח לו, כפי שאמרנו כבר אתמול, זה יום חופש בשבילכם" הוא הזכיר, למרות שהיה בטוח שאף אחד לא שכח את זה.
–
"מה נעשה היום?" מייק שאל את הארי, "מממ" הקטן חשב, עדיין עייף, "קודם נישן ואז נחליט מה לעשות כשנתעורר" הזמר מלמל והרקדן הנהן ונשק למצחו, "אתה בטח עייף" הוא לחש, "מאוד" הקטן אמר, מניח את ראשו על כתפו של מייק, "אני אשאיל לך את הכתף לבנתיים" הוא אמר בחיוך והגדול יותר ציחקק, "מוזמן להשאיל את כל כולי אם אתה רוצה" הוא חייך כשראה את חיוכו הקטן של האחר.

הדרך הייתה ארוכה לבית הספר, שניהם נרדמו שוב זה על זה, ישנים עמוקות עד שאלברט שוב צעק, מקפיץ הפעם את שניהם, גורם להם להזדקף במקומם.
—
"אתה מרגיש מספיק בסדר לעלות על האופנוע?" הארי שאל ומייק הנהן, "אני בחיים לא אתן לך לעלות עליו אם אני לא בטוח בעצמי שאני יכול לנהוג בו" מייק היה כן והארי יכל לראות את זה, מאמין בו ועולה לאופנוע, מחבק אותו כשעל ראשיהם קסדות, מתחילים לנסוע.
—
"לישון" הארי גסס למיטה, חלש בשביל להחזיק את עצמו עוד שנייה ער, הוא חלץ את נעליו והוריד את בגדיו, נשאר עם בוקסר בלבד ונשכב על המיטה, מתכסה וישן על צידו, מייק עלה גם כן למיטה אחרי שפשט את בגדיו, נכנס מתחת לשמיכה ומחבק את הארי מאחור, מתכרבל ביחד איתו, מריח את ריחו הממכר כשהניח את אפו על עורפו של הארי, נושק לו ועוצם את עיניו, ישן איתו מחובק.
–
הם התעוררו בצהריים המאוחרים, אוכלים ושותים שתייה חמה, הם לבסוף החליטו להישאר בבית ולהתכרבל ביחד במיטה בזמן שצפו בסרטים ואכלו חטיפים, צוחקים ביחד ונהנים מהחיבוקים הקטנים ומהמגע העדין, אוהבים להתכרבל זה עם זה, להרגיש את הנוכחות של השני גם כשהם רק צופים בטלוויזיה.