כתמי קפה פרק 14

זה היה בוקר יום ראשון רגיל. הציפורים צייצו, השמש זרחה, אלמוג שלח לי הודעת בוקר טוב לפני המסדר, דניאל וסתיו הניחו את התיקים שלהן ליד שלי ואלפי חיילים במדים התרוצצו ממקום למקום ועשו לי סחרחורת. ובפעם הראשונה בחיי הפריע לי שכולם מסביבי מחייכים וממשיכים בחייהם כשעליי עבר לילה גרוע ויש כתמי קפה שלא יורדים מהחולצה הלבנה שלי. בבוקר אביגיל העירה אותי, ואת רוב הנסיעה אלון ואני העברנו בשתיקה מביכה ונסיונות דיי מוצלחים לא להסתכל אחד על השני אלא אם יש בזה צורך. לאלמוג עניתי שאלון מארח נפלא כי לא רציתי לעשות דרמה, וזו הייתה הפעם השנייה בחיי ששיקרתי לו. על הפעם הראשונה אני מתחילה להתחרט, כיוון שאלון הוכיח לי שמבחינתו זו הייתה טעות.

"מסכן המלפפון רחמים" דניאל העירה אותי מעוד חלום בהקיץ ושמתי לב שאני לא מפסיקה לגלגל אותו ממקום למקום על הצלחת כבר כמה דקות. כולם מסביב לשולחן הפנו את מבטם אליי, אבל מבטי התמקד דווקא באלון שבדיוק נכנס לחדר האוכל עם אחת המפקדות שתמיד נמצאת סביבו. אף פעם לא הייתי קנאית אבל באותם הרגעים החיוך של אלון גרם לבטן שלי להתכווץ. רציתי כל כך לספר על כך לאלמוג או לפחות לסתיו ולדניאל אבל לא יכלתי וזה אכל אותי מבפנים.
"יש לך סיגריה?" דורון, אחד החברים של דניאל נעמד מולי ואני ניצלתי את ההזדמנות לצאת משם כמה שיותר מהר לפני שאני אתפתה לבקש מאלון הסברים מול כל המפקדים והחיילות שמתלהבות ממנו בלי שום סיבה הגיונית.

"את לא חייבת לברוח ממני" אלון שלח לי הודעה בזמן שדורון ואני ישבנו על הספסל שבחוץ ועישנו סיגריה נוספת. לראשונה היום מישהו הצליח לגרום לי לצחוק מהבדיחות שלו.
"גם אתה לא היית חייב" עניתי לו במהירות והנחתי את הפלאפון בכיס. רציתי לתת לכעס ולדחייה לחלוף לפני שאני מדברת איתו על זה ברצינות. הייתי זקוקה לעוד קצת תשומת לב מצד דורון.
"אאוץ." אלון נעמד מאחורינו לפתע ודורון כנראה הבחין במתח ביננו. כמה שניות לאחר מכן הוא הלך בתירוץ שהבטיח לאחת הבנות עזרה ואמר שידבר איתי לקראת הערב. אלון התיישב לידי ובהה בידיי ששיחקו בכפתורים שעל השרוולים שלי. נאנחתי.
"אני מצטער." הסתכלתי עליו וכל מה שרציתי היה לקום וללכת. לא יכלתי לעמוד בפני החיוך שלו. הוא נשך את שפתיו ואני לא יכלתי להתאפק עוד.
"למה אתה משחק בי?" צעקתי עליו צעקה חלשה והדמעות איימו לפרוץ. ניסיתי להחזיק אותן בכח.
"אני לא.." הוא ענה בפשטות שגרמה לרגשות שלי להשתגע. "אנחנו רק ידידים. זאת הייתה טעות."