לאהוב אותך עד מוות-5

בבוקר,לאחר בדיקת הרופאים,דיבר הרופא המטפל עם המשפחה.
"מצבו לא משתפר.."הוא הודיע להם.
"מה עלול לקרות לו,ד"ר?"שאלה האם מודאגת.
"קודם כל,הדימום לא מפסיק,שזה דבר מדאיג בפניי עצמו.ייתכן ויש פגיעה במנגנון קרישת הדם.
והפצע מאוד עמוק."הסביר הרופא.."הלב שלו לא מגיב לטיפול."
"החיים שלו בסכנה?"שאלה אימו.
"..חייו של ניר בסכנה.."ענה הרופא,"הוא עלול למות."
ליאת שעמדה וטיפלה באחד החולים,הסיטה את הוילון,כשדמעות מציפות את עיניה.
"למה את בוכה חומד?"שאלה אותה אישה זקנה ששכבה במיטה.
"זה כלום.."היא ענתה.
"ראיתי שאת מקשיבה לשיחה של הרופא בקשר לבחור הצעיר.."אמרה הזקנה.
"אני בסדר,הלגה."היא אמרה לאישה,קוראת בשמה.
"..את אוהבת אותו.נכון?"שאלה הזקנה.
ליאת התיישבה על הכיסא,מוחה את הדמעות.
כשבערב,כשהסתיימו שעות הביקור,התיישבה ליאת ליד מיטתו של ניר.
הוא כבר ישן.מותש מכל הביקורים.
היא הניחה ראשה על החזה שלו רק בשביל לשמוע את הלב שלו פועם.
לראות,לחוש שהוא עדיין חי.
כשלפתע חשה את מגע ידו על ראשה.הוא ליטף אותה.
"..אני אוהב אותך.."נשמע קולו לפתע.
"היי.."היא הרימה ראשה אליו.."אתה ער.."
"..אייכשהו,הרגשתי אותך.."הוא לחש בקול עדין.
"ניר.."היא אמרה,מוחה דמעות מעיניה.
"את בוכה?"הוא שאל אותה.
"זה כלום.."היא הכחישה בפניו.
"אני רואה שבכית.מה העיניין?"הוא שאל,מביט בה במבט מיוסר.
"..אני מנסה להפסיק לחשוב עליייך,ולא יכולה.."היא אמרה.
"..הכל יהיה בסדר.."הוא אמר.
"מה עם קרן?"היא שאלה.
"סיפרתי לה על הנשיקה.."הוא החל לספר,"היא לא האמינה לי.היא טוענת שאני הוזה."
"אוליי עדיף כך.."היא אמרה,כשידו,נאחזת חזק חזק בידה.
"..אולי,אנחנו לא כל כך מכירים אבל אני יודע מה אני מרגיש.."הוא אמר לה.."אני אוהב אותך."