לאהוב מבלי להפסיק פרק 1

עננים צבועים לבן, שמיים כחולים, קרני השמש מעירים אותי, מביטה מול המראה מחפשת אולי
היום אני ימצא את הסיבה לחיות, את הסיבה שהייתה לי פעם.
מזיזה את שערי הבלונדיני לאחור, עיני הירוקות נוצצות, פני רטובות מהדמעות שלא מפסיקות
חייכתי חיוך קטן, כמה מטופש בנאדם יכול להיות.
שוטפת את פניי נותנת לעצמי להתנקות, מברישה את שערי, פושטת את בגדיי.
מתלבשת, מביטה שוב אל המראה הפעם דמות אחרת עומדת מולה, נערה בגיל ה-23
עדיין שערה היה בלונדיני, גופה היה חטוב, אודם אדמדם לשפתיה הרועדות, ואיפור קל.
היא נראתה שמחה מאושרת, אבל בפנים החור רק גדל.

– לפני מספר חודשיים –
נשיקות קטנות על הצוואר, ליטופים עדינים, אהבה מתפשטת בחדר, שפשפתי את עייני
וחיוך התפשט על עייני, הסתובבתי עם חצי הראש מביטה לעברו, הוא חייך בפשטות.
" סוף סוף קמת " אמר מזיז את שערי מפני, " זה היה חלום? " שאלתי משנה תנוחה.
" לא ", " הוא היה טוב בדיוק כמו חלום " אמרתי מנשקת לשפתיו בחיוך.
" נהנת? " שאל מחכה לתשובה, " הפעם הראשונה שלי, זה מדהים! " אמרתי מחבקת אותו,
" הראשון והאחרון שלך. " אמר מלטף את שעריי בעוד ראשי על חזהו,
" ראשונה שלך אני לא,אני יסתפק בלהישאר האחרונה שלך " אמרתי, הוא צחקק לעצמו.
הטלפון שלו צלצל וקטע את הרגע היפה הזה, " הלו " אמר עונה, מילה נשמע מהצד השני,
"דקה " השיב בחזרה לטלפון, ובלי עוד מילה יצא מהחדר.
לא נתתי לעצמי להיתפס על זה והתקדמתי למקלחת בעייפות, פשטתי את בגדיי והתקלחתי.
עומדת מול המראה,קוקו גבוה לשערי,אודם ורדרד,חצאית שחורה,נעל עקב,חולצה לבנה מכופתרת.
"איזה יפה את " אמר מנשק לשפתיי, "מי התקשר?"שאלתי מתעלמת מהמחמאה,"מהעבודה" אמר.
ירדתי לסלון,"נו מה הפרצוף? "שאל מחבק מאחור,"שום פרצוף,לא אוהבת שאתה מסתיר ממני דברים" אמרתי קצת כועסת, הוא ליטף את פניי בעדינות, "זה כלום אני מבטיח לך" אמר.
" בוקר טוב גברת כהן " אמרה הפקידה," בוקר טוב" השבתי בחיוך,נכנסת למשרד.
לגמתי מכוסית הנס שעמדה לשם היא עוד הייתה חמה, והרגשתי סוג של פחד,מה הוא מסתיר ממני.
"הלו אימא" עניתי לטלפון, השעה כבר הייתה 4 זה היה יום עבודה ארוך,לקראת הסוף שבוע.
" הי יפה מה איתך?" שאלה,"בסדר,נחמד איך איתכם?"שאלתי בחזרה, "מתגעגעים כבר שבוע לא
ראיתי אותך אולי תבואו לבקר?"שאלה,"נראה אם טהר יכול אם לא אני יבוא לבד" אמרתי,
"טוב אבל תבואי עדן התגעגע לירון ליאור" אמרה מדגישה כל אחת בנפרד," חח בסדר אימא"
נכנסתי לאוטו, ונסעתי חזרה הביתה, " הלו " ענה טהר, "לא דיברנו כל היום" אמרתי בקול מבואס,
" ידעתי שאת עצבנית עלי "אמר," אבל שלחתי לך פרחים לעבודה" אמר וחיוך התפשט על פניי,
" שקרן, לא קיבלתי שום פרחים" אמרתי, "שוב טעות?!,אני שלחתי כי ידעתי שלענות את לא תעני "
" אני יחשוב אם להאמין לך" אמרתי," הבטחתי לך שאני לא חוזר לזה נכון?, תסמכי עלי" אמר.
" אימא שלי התגעגעה אלינו אולי נלך היום?" שאלתי, "יש לי כמה סידורים שאני יסיים אני יבוא
לאסוף אותך ונלך " אמר, " איזה סידורים?" שאלתי, " שובל.. תסמכי עלי " אמר בקול אמין.
חניתי את האוטו ונכנסתי הביתה, פושטת את הבגדים שאני איתם מהבוקר.
" שובל, הכנתי לאכול אם תרצי " אמרה לאה העוזרת בית," תודה לאה" השבתי בחיוך.
לקחתי לעצמי משהו לנשנש,והתיישבתי מול הטלוויזיה.
הערב ירד,נסענו לאימא שלי, "מה אתה עצבני?" שאלתי,"אני לא " אמר מלטף את רגליי,
" קרה משהו?" שאלתי שוב," סתם כמה בעיות בעבודה" אמר," אוקי" אמרתי מניחה לזה.
" באמת שלחתי היום פרחים" אמר, " אני מאמינה פשוט כנראה שכחו אותי" אמרתי,
" תאמיני לי את פרח בעצמך.. " אמר ונישק את שפתיי, הוא החנה את האוטו, הביט בעיניי
והמשיך את הנשיקה מלאת התשוקה.
" יפים שלי " אמרה אימא שלי מחבקת אותנו, "אימא קצת אוויר" אמרתי מזיזה אותה והיא צחקה.