לאהוב מבלי להפסיק פרק 17

– מנקודת המבט של טהר –
" טהר " שמעתי את קולה של אימי, השארתי את המפתחות על השולחן, "מה" אמרתי בקול קר
והתיישבתי על הספה, מניח את רגליי על השולחן, החיים נראים כל כך ריקים בלעדייה.
"איפה שובל?"שאלה," ותוריד רגליים מהשולחן" אמרה מביטה לעברי מהמטבח הענק.
" אין שובל יותר" אמרתי קם מהספה, מתקדם לעברה, הכוס שהייתה בידה נפלה ונשמע קול ניפוץ.
"מה עשית לה?" שאלה עומדת מולי במבט כועס,"אני מפגר עשיתי כל טעות אפשרית" אמרתי מעביר את ידיי על שערות ראשי, הכאב בלב כל כך כאב.
דלת הבית נפתחה ואלירן היה שם, "מה קרה?" שאל מביט לעבר שתינו, "מה אתה עושה פה?"
שאל אותי, "מבקר "אמרתי בזלזול, "מה נהיה ממך" אמר גם הוא בזלזול ועלה במדרגות לחדר שלו.
ואחרי כמה דקות חזר, לבוש בבוקסר בלבד, "מה קרה אתה בבית אין לך איזה שרמוטה לזיין?" שאלתי, " לא כפרה, לא עושה את הטעויות שלך "ענה, "מה עשית לשובל?" התערבה אימא,
"הוא בגד בה הבן זונ.."אמר עוצר את עצמו, ותוך שנייה הרגשתי את הכאפה על הפרצוף שלי.
" וואלה אחלה משפחה" אמרתי בעצבים, "יאלה היה שובל אין שובל יותר תפנימו" צעקתי,
" כל דבר טוב שהיה לך בחיים הרסת,כפיים טהר גם את הדבר האחרון הכי טוב שלך הרסת" אמרה
ועלתה לחדר שלה מבלי עוד מילה,"יא בן שרמוטה גם לסתום את הפה אתה לא יכול?"שאלתי,
" וואלה לא מבין מה היא נתקעה עליך" אמרתי, " אכזבת אח יקר, תמיד הערצתי אותך רציתי להיות בדיוק כמוך מגיל קטן, אני עוד רגע מתגייס מה שאתה לא עשית אפילו, אתה זה שצריך להעריץ אותי שלא הפכתי לזבל כמוך " אמר ביריקה, "תקשיב לי טוב יא חתיכת אפס, אתה כלום אתה כזה קטן " אמרתי מדגים לו בדיוק מהו בעזרת שתי האצבעות, "בן כמה אני 24 ואתה בן 18 מה עברת בחיים אה?! שום דבר, חוץ מלזיין כמה בנות וללכת לא עבר עליך שום דבר, אפילו להתאהב לא התאהבת אז על תבוא לי פה הערצתי גדלתי,אתה כלום אלירן תקלוט" אמרתי בארסיות והולך משם לא לפני שהכתף שלי נפגשת עם הכתף שלו בכוונה, "איך לקח לשובל שנתיים לגלות איזה חרא אתה" אמר.
הבטתי לעברו, גלגלתי את עיני וחזרתי להתיישב על הספה.
אחרי דקות אחדות הוא חזר לסלון, הוא כבר היה לבוש ותיק ענק לצידו, "לאן?"שאלה אימא שכבר ירדה, "לשובל" אמר ויצא מהבית.

כעבור שלושה חודשיים
"טהר.. טהר..טהר " שמעתי קול לא מוכר קורא בשמי, מגע נעים מלטף את גופי,"טהר" שמעתי שוב
אך הפעם הקול היה מוכר יותר, קפצתי בבהלה, הרגשתי זיעה על מצחי, גופי התנשם בכבדות
"ליאת? מה" אמרתי לא מבין מה היא עושה פה,"אנחנו נרדמנו ואתה צעקת לא לא, אני לא ממש הבנתי וראיתי אותך מזיע ו.." קטעתי את רצף דיבורה הארוך,"כן היה לי סיוט" אמרתי.
חלמתי בפעם החמישי השבוע על שובל, שלושה חודשיים לא שמעתי ממנה, היא עזבה את הדירה שלנו, אלירן גר שם עכשיו לבד או עם חברה שלו הפסקתי לעקוב אחריו כבר, טסתי לפני חודשיים לאמריקה ביחד עם ליאת, עוד סטוץ מזדמן שהכרתי באחד מהלילות השיכורים שהיו לי עוד בישראל.
הגעתי לפה לאמריקה, רק בשביל ההצעה של ברוך אחרת אין לי מה לחפש פה.
במשך החודשיים וחצי לא הפסקתי להתקשר לשובל, ולא הפסקתי לקבל במקום את קולה, את קולו של המענה הקולי, היא חסמה אותי מהחיים שלה.
לא משנה כמה ניסיתי ליצור קשר עם אחיות שלה עם לירון, עם אלירן עם אימא שלי אפחד לא נתן לי לדבר איתה, לא נתן לי מידע קטן עליה, אפילו ברוך לא הצליח למצוא אותה.
כבר חודש שהנחתי מלחפש אותה,"על מה חלמת?" שאלה ליאת,"שאריה אוכל אותי" אמרתי בזלזול.
לבשתי את המכנס מעל הבוקר, לוקח חולצה נקייה מהארון, את המפתחות של המכונית ועף מהבית.
מחפש את עצמי, ומנסה להבין מה החלום הזה.
חלמתי על שובל, חלמתי שרצחו אותה, ושהיא מדממת מהבטן, זה היה מפחיד כי זה הרגיש כל כך אמיתי, זה חלום שאני חולם ברציפות כבר חמישה ימים.

-מנקודת המבט של אלירן-
" את לא רוצה לחזור?" שאלתי את שובל בטלפון, כבר חודשיים שלא ראינו אותה, רק דיברנו איתה דרך הטלפון.
" מעדיפה שלא, עוד חודש אני צריכה קצת את הזמן שלי לבד" אמרה, " איפה את לפחות תגידי".
" כמה שיותר רחוק מהזיכרונות שלי" ענתה, הרגשתי עד כמה היא פגועה מטהר.
" אני שומר לך על הבית" אמרתי צוחק, " כבר שכחתי איך את נראית" הוספתי, " ניפגש בקרוב, חייבת לנתק אלירן, תמסור ד"ש לכולם" אמרה וניתקה מבלי לחכות לתגובה ממני.
חייגתי במהירות לרון, " אה גבר" שמעתי את קולו, "אה אחי מה קורה "אמרתי, "רגיל איתך?" שאל
" תתארגן בזריז רבע שעה אני אצלך ניסע לקלרה" אמרתי, " זורם אחי יאלה דבר איתי" אמר וניתק.
התלבשתי במהירות, מעיף על עצמי קילו של בושם, מפתחות של האוטו ויצאתי לאסוף את רון.
" אחי" אמר ונותן לי את הכיף הגברי שלנו, " יא נעלם " אמרתי בעודי מוציא את עשן הסיגריה,
" החברה לוחצת" אמר צוחק, "הלוואי שהייתי מבין אותך" אמרתי, "מה הלך עם עדן?" שאל, הוא היחיד שבאמת יודע שקרה לי משהו עם עדן, על הרגשות שלי כלפיה, על האהבה הלא מתממשת.
" לא הלך לא זרם נתקע כמו חרא" אמרתי והוא בתגובה לזה רק צחק, "אתה לא עם מאי?"שאל,
" מזמן החלפתי מלתחה" אמרתי צוחק זה הבדיחה הקבועה שלנו, מלתחה שווה בחורות.
עצרתי בחניון הגדול, קצת טעות לבוא עם מכונית ננסה כמה שפחות לשתות, ונכנסנו לרחבת המועדון, ריח הסיגריות והאלכוהול כבר הורגש ממרחקים.
זה הזמן לחגוג.

-מנקודת המבט של עדן-
" לא רוני לא! "אמרתי מכסה את כול כולי בשמיכה, "כל השווים של הבית ספר שלנו יהיו שם"אמרה
עם פנים מתחננות, "לא,אין לי מה לחפש שם" אמרתי מורידה קצת את השמיכה, "בבקשה!" אמרה מתחננת, "תני לי סיבה טובה" אמרתי, מקווה שלא תמצא, לא התאים לי שום מועדון עכשיו.
" שמעתי שגיא שם" אמרה במבט מתחנן, בזמן האחרון לא הולך לרוני עם בנים דווקא כל מי שהיא שמה עליו עין שם עליה פס, וההפוך אלה שהיא שמה עליהם פס שמים עליה עין.
" אוף טוב, אבל אם משעמם ואני לא מוצאת את עצמי אנחנו עפות משם בטיל" אמרתי, "בסדר".
לבשתי, ג'ינס סקיני צמוד שלמטה מקופל, עקב שמנת גבוה, וחולצת שיפון בטח בצבע שמנת.
רוני לבשה שמלה שחורה צמודה, עם מחשוף קטן, נעל עקב אדומה התאפרנו קילו בושם ויצאנו.
"את לא מתרחקת ממני!"אמרתי רצינית שעמדנו מול המועדון, בחוץ מיליון אנשים בפנים עוד מיליון, היה כל כך מפוצץ התחרטתי שבאתי.
רוני מיד משכה אותי לרחבת הריקודים, בנים בלי סוף נצמדו ופיזרו חיוכים שיכורים.
" אני בבר, את באה?" צעקתי לרוני בגלל רעש המוזיקה הגבוה, היא אפילו לא שמעה אותי, נאנחתי לעצמי והלכתי לכיוון הבר, אני כבר ימצא אותה יותר מאוחר חשבתי לעצמי.
ראיתי המון פרצופים מוכרים, שבמקום להגיד שלום רק חייכתי, התיישבתי על אחד הכסאות ומולי עמד הדבר הכי יפה שראיתי, הוא היה הברמן ואו!
" משהו בשבילך?" שאל קוטע את מבטי המאוהב כלפיו, אפשר היה לשקוע בתוך היופי שלו.
" וודקה נקי" אמר," אני חושב שאת קטינה מדי לא?" שאל, "תעשה מה שביקשתי לפני שאני יראה לך מזה קטינה" אמרתי עצבנית, הוא כזה חלול.
שתיתי את הכול בשלוק אחד, וסימנתי לו להמשיך למזוג.
בכוס החמישית הפסקתי והלכתי שוב לרחבת הריקודים, הרגשתי משוחררת.

-מנקודת המבט של אלירן-
" קלוט קלוט את הכוסית שם" אמר רון מצביע על מישהי שהייתה עם הגב לעברנו, שערה היה בלונדיני חלק, גופה זז בצורה מחרמנת, וידיה היו לפופות סביב מותן של גבר בטח חבר שלה,
"יא ראבי איזה תחת " אמרת שותה בשלוק את כל תכולת הכוס, "אתה מצליח לזיין אותה היום?"שאל רון, "בתקווה שההוא לא חבר שלך, כן" אמרתי מחייך ושותה עוד כוס בלגימה.
"לא מצליח" אמר רון מזלזל, "נראה" אמרתי, " יא אלוהים,איך היא זזה" מלמלתי לעצמי,
אז זה או שאני חוטף מכות, או שאני זוכה בזיון מוצלח, ראיתי את ידיה מתנתקות מגופו
והוא כבר הולך לבחורה אחרת, חייכתי לעצמי אין לה חבר.
מתקדם לעברה עוטף את גופה בעזרת ידיי, היא אפילו לא מסתובבת כדי לראות מי אני,
רק זזה מצד לצד, ריח גופה גרם לי להתמכר אליה, ריח דובדבן, משום מה היא הזכירה לי את עדן.
נישקתי ברכות לאורך כל צווארה, "נלך לשירותים?" לחשתי בקול מפתה לאוזנה וסובבתי את פניה לעברי בעזרת עייני, היא חייכה, עיני נפקחו והרגשתי איך כל העצבים בשניה משתלטים עלי,
" חח אלירן?"שאלה צוחקת היא הייתה כל כך שיכורה שלא שמה לב מה עשתה בכלל,
תפסתי בידה מוביל אותה לבחוץ, נותן לה לשתות כוס מים, וחצי ממנו שופך עליה.
לחשוב שראיתי אותה מאחורה, רצית לזיין אותה, ואני בטוח שעוד מיליון מהחבורה החרמנית פה במועדון חשבה ככה,לחשוב שככה היא רקדה עכשיו עם עוד כמה גברים הכניס בי חלחלה וכעס.
" מה נראה לך שאת עושה?!" צעקתי עליה, "כואב לי הראש" אמרה מתעלמת משאלתי, היא כבר לא נראתה שיכורה, היא נראתה בהנגאובר מסריח.
"הכוסית? הייתה עדן, אני לוקח אותה הביתה."-סימסתי לרון והרמתי את עדן בשתי ידיי מניח אותה
על המושבים האחרונים כשהיא רדומה,היא כל כך יפה חשבתי לעצמי.