591 ורדים מהגינה של השכן

לאהוב מישהו שלא אוהב אותך בחזרה מרגיש ככה.
ככה מרגיש כשמישהו לא אוהב אותך בחזרה.
זה מרגיש כמו כאבי מחזור, אבל בלב. כאילו הלב שלי מדמם פעם ביום שכשהוא מבין שהוא לא נושא בתוכו את הפרי שלך.
זה מרגיש כמו געגוע ורצון לחבק אותו שוב, למרות שמעולם הוא לא חיבק אותי מלכתחילה.
זה מרגיש מוכר באופן מוזר, כאילו נולדתי שלא להיות נאהבת על ידו.
זה מרגיש כמו רצון לישון ולחלום על מקום וזמן אחר, בו אני חוזרת בכל ערב הביתה לארוחת ערב מדהימה שהוא בישל לי ול591 הוורדים שהוא אסף בגינה עבורי.
זה מרגיש כמו סוד אסור שעלי לסחוב בחזה לכל מקום שאליו אני הולכת, וכך הוא מלווה או שבעצם עוקב, רודף אותי.
זה מרגיש כאילו היה בנינו משהו אתמול בלילה, בדיוק לפני שנרדמתי לבד במיטה, ולהיזכר בכל פעם שאני רואה אותך, שלא היה.
זה מרגיש כמו השורה ההיא בשיר ההוא "לאוהב אותך זה לשלם בכאב, אהוב יקר."
זה מרגיש רציני ובוקר, ובאותו הזמן גם ילדותי ובתולי.