לא לשחק באש …….. פרק בכורה (:

"נווו אלכס תתחיל כבר עם הכנפיים !!" צעקתי, חסרת סבלנות ורעבה על אלכס המסכן , שבדיוק ניסה להסתדר עם המנגל הנכה שלנו.
ל"ג בעומר . ההתרגשות באוויר .
לקחתי נשימה עמוקה מהאוויר הנקי שעטף אותנו , ונתתי לעצמי להתענג על קולות הניפוץ של הקרשים במדורה. אחחחח רגעים כאלה צריך לזכור .
זאת הייתה רק ההתחלה של הל"ג בעומר ; רק התחלנו להבעיר אש , להכין את המנגל , חיכינו לכולם …. היינו בערך 5 ילדים בנתיים – אני, אלכס הנ"ל , בוריס , ניקול וטלי. היינו אמורים לחכות כמעט לכל ילדי הכיתה שלנו , אנחנו היינו אחראיים בערך על הכל …..
"י'רעבה את הכנפיים אני יכין אח"כ …." אמר אלכס ופלט צחקוק . עשיתי לו פרצוף חמוץ והתלוננתי ; "אבל אח"כ כל השמנים יבואו ויטרפו הכל ולא ישאירו לי כלוםםםם."
אלכס היה אחראי על האוכל , בוריס על הרמקולים , ניקול על הסידורים של כולם , טלי על המדורה ואני? אני סתם הסתובבתי ושיגעתי אותם ….
"אני ישאיר לך אל תדאגי." חייך. קפצתי עליו , התעלמתי מהעובדה שהוא ליד מנגל רותח , וחיבקתי אותו – "יאאאאאאאאאי , בהצלחה." פלטתי והלכתי אל ניקול בקלילות .
"ילדה מה נסגר עם כולם?" שאלתי ונחתתי עם התחת על המזרון שלנו בחופשיות. הפלאפון של ניקול היה צמוד לה לאוזן , וביד השנייה החזיקה מחברת קטנה שהיו רשומים בה כל המספרים של כולם. "אז באיזה שעה את באה בסוף ??" שאלה את מי שדיברה איתה בפלאפון .
"ניקולללל למה את רצה ערומה ניקווללל תלבשי משהו, קר !!" התחלתי לצעוק , סתם לשגע אותה כשהיא בפלאפון …. היא שלחה אליי מבט שאמר ; "עוד תזוזה אחת ואני הופכת אותך לגפילטע פיש." חייכתי .
אוף מתי כולם כבר יבואווווו ?! אני מרגישה כמו חסרת חיים .
היא סיימה את השיחה ב"טוב יאללה בואי כבר ביי" , והסתובבה אליי עוד עם המבט הזה. "אלונקה נודרת שאת סתומה."
חייכתי , "BABY I WAS BORN THIS WAY." אמרתי וקרצתי לה. היא צחקקה והתיישבה לידי. לרגע שתקנו , מביטות אחת לשנייה בעיניים. אחרי דקה שלמה של שתיקה פלטתי – "אני יודעת שאת רוצה לצחוק עכשיו."
מהמשפט הזה היא התקפלה מצחוק וחייכה אליי. "טום מגיע היום …."
"ו….?" ניסיתי להישמע אדישה ,ואוטומאטית השפלתי את מבטי לנעליי הלבנות.
"אל תשחקי לי אותה אדישה … הילד אוהב אותך."
משכתי בכתפיי. "אם הוא היה אוהב אותי כלכך הוא מזמן היה מפסיק עם המשחקים האלה שלו ובא לדבר איתי בנוגע להכל כמו גבר …." אמרתי בנימה מרוגזת.
הרמתי את מבטי אליה , ובדיוק כשבאה לומר משהו – הפלאפון צלצל. היא סימנה לי שנייה ביד , קמה והתחילה לדבר עם מי שהתקשר .
נשארתי לבד על המזרון , שיחקתי בתפירה של המזרון וחשבתי על טום .
למה הוא כזה מתוסבךךךךךךך , לכל הרוחות ?!
הוא נותן רק לי תשומת לב , מציק רק לי , מדבר רק איתי ככה ……. ואז אומר שכלום לא יקרה ? אוף איתו.
________________________________________

"יאללה אלונהההההההה קומי עכשיו תורך בקריוקי." קראה עדן במיקרופון הנכה שלנו. הסמקתי אוטומאטית והתחלתי לצעוק "לאלאלאלאלא , אם אתם לא רוצים לשמוע קולות החייאה של סוסון ים עדיף לכם לוותר על הרעיון שאני יהיה בקריוקי …."
לפני ששמתי לב אפילו , כולם התחילו לצעוק "א-ל-ו-נ-ה , א-ל-ו-נ-ה !!"
התחלתי לתרץ – "אבל השיר שאני רוצה לשיר הוא רק על גיטרה אקוסטית…."
"ישלי פה גיטרה."
פניתי לכיוון הקול וקלטתי את טום , קם בדיוק מהמזרון מחייך והולך לכיוון הכיסאות , אל הגיטרה שלו. שכחתי שהוא מנגן על אקוסטית. אבל למה דווקא הוא למההההההה ?!!
"הוווו לאלאלא …."
"נו קדימה !!" שכנעה אותי שירה לידי. חייכתי והסמקתי , מתרגשת מעצם העובדה שאני ישיר וטום ינגן …
קמתי בבושה מהמזרון וצחקתי. "אתם הולכים להתחרט עלזה …." פלטתי בעיניים מכווצות.
טום התיישב בכיסא לידי , "אני מכיר את השיר?"
"יותר מזה … אתה גם יודע לשירר אותו."
פתאום כולם התחילו לצעוק – "דואט ! דואט !"
טום חייך , נראה ספונטני . "איזה?"
"MY HEROIN"
פתאום החיוך ירד לו מהפנים , והוא הסמיק.
זה היה במקרה השיר שלנו , כשעוד היינו זוג בקיץ …….
הוא התחיל לנגן , התפלאתי בגלל הרמה שבה ניגן , הוא היה כאילו מקצועי כזה …
התחלתי , והרגשתי איך הפרפרים בבטן מתפרעים כששמעתי את טום מצטרף אליי בכמה משפטים .
בחיים שלי לא הרגשתי יותר טוב …

אחרי הדואט קיבלנו צעקות ומחיאות כפיים , ואפילו קיבלתי מלא מחמאות על הקול היפה שלי … אפילו אני התפלאתי ששרתי כלכך יפה .
אח"כ ויקי קמה לקריוקי , ואני חזרתי לשבת על המזרון .
פתאום הרגשתי מישהו נוגע לי בכתף. "אלונה?"
הסתובבתי. מרוב הלם הפלתי את פחית הרדבול שלי וצחקתי בתגובה לזה. "מה אתה מבהיל אותי ככה י'טיפש?"
הוא חייך . ונמסתי בתוך העיניים הכחולות שלו. לפעמים היה נדמה לי שהוא מושלם מידי – עיניים כחולות , שיער בלונדיני, גבוה , מנגן על גיטרה , שרירי …. מה יכולתי לבקש עוד ? איך נפרדתי מה י צ ו ר ה מ ו ש ל ם הזה ?!!
"את יכולה לבוא איתי דקה ??"
חייכתי וקמתי מהמזרון . הוא לקח אותי די רחוק מכולם , הרגשתי איך עם כל צעד אני נהיית יותר ויותר חסרת בטחון בנוגע להכל … פתאום האלונה הזורמת והמגניבה נהפכה לאלונה הסתומה .
נעצר פתאום , ועיניו נצצו באור המדורה שהייתה דווקא די קרובה. "תקשיבי … אני יודע ששמעת מכולם שאני אוהב אותך וזה … ושמעי אני …"
"אני יודעת שזה לא נכון…" צחקתי. "כבר דיברת איתי על זה." צמרמורת עברה בי מהשיחה הזאת.
"זה הקטע …." הוא גירד פתאום את העורף בביישנות וחייך. "אני חושב שאני משקר לעצמי."