להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 2

הגעתי לקניון ואז ראיתי את שירז ואביה יחד עם שני בנים שכנראה התחילו איתן, הם נראו חטובים עם שרירים ושיער קצוץ. משום מה הבנים נראו לי ממש מוכרים, אבל ממש ממש כאילו פעם ראיתי אותם איפשהו…
התקדמתי לעברן וכשהגעתי הבנים הלכו… -מוזר- . אני: מי אלה?
שירז: בנים חמודים שעכשיו התחילו איתנו -היא אמרה בהתלהבות טוב נו… כזאת היא…-
אביה: מה את כל כך מתלהבת הם אפילו לא הזמינו אותנו לשבת איתם.
אני: טוב לא משנה בואו נתחיל בשופפינג :)
-הסתובבנו שלוש שעות ואז ישבנו בבית קפה, בסוף חזרתי הביתה-
דור: איפה היית כל כך הרבה זמן?
אני: בקניון
דור: עכשיו הכל ברור…
אני: סליחה? נראה לי שלא שמעתי אותך טוב !
דור: טוב נו במילים אחרות אמרתי שאת נתקעת בקניון ארבע שעות!
אני: לא וכשאתה יוצא עם חברים אתה חוזר תוך "חצי שעה"!
דור: לפחות לא ארבע שעות! נראה לי אמא מתקשרת עוד דקה למשטרה חחח
אני: "מצחיק מאוד"!
דור: יאללה לכי תחליפי לבגדים חגיגיים עוד מעט חברים של אבא באים אלינו לארוחה.
אני: מתי זה עוד מעט?
דור: עוד שעה וחצי…
אני: מה?! אין לי זמן להתארגן!
דור: אויש נו….
אני: סתום! אין לי בכלל זמן לריב איתך !- רצתי לחדר, התקלחתי, התלבשתי, איפור בקטנה, פן ובייביליס בקצוות. ירדתי עשר דקות לפני שהאורחים הגיעו.-
אני: אבא?
אבא:מה מתוקה?
אני: מי אלה האנשים האלה?
אבא: אלה משפחת לוי, הם חברים שלי מהעבודה.
אני: אוקיי, וכמה אנשים הם?
אבא: יש את חבר שלי, אישתו, ויש להם שלושה ילדים.
אני: באיזה גילאים?
אבא: אחד בן 24 היותר קטן בן 23 והאחרון בן 18.
אני: יופי מתאים לי! רגע… תגיד הם חתיכים?
אבא: אני באמת אמור לענות על זה?
אני: חחח אוקיי אוקיי
-אחרי חמש דקות כולם ירדו ואז האורחים שלנו הגיעו, הם היו מהממים! לפני האוכל כולנו ישבנו בסלון והכרנו אחד את השני, לראשון קראו גיא, לשני עומר ולאחרון אוראל, -איזה שם יפה <3- דיברנו קצת ואני ואוראל התקרבנו מאוד. אחרי חצי שעה ישבנו לאכול וכשגמרנו אוראל בא אליי ואמר: היי אה.. תקשיבי יש היום מסיבה באחד מהמועדונים, בא לך לבוא?
אני: וואלה כן בא לי מסיבה
אוראל: אז זה בשעה 10:00 את רוצה שאני אבוא אחר כך לאסוף אותך?
אני: אם באלך אתה יכול להשאר פה…
אוראל: אוקיי :)
אני: יופי כי אני גם צריכה מישהו להתייעץ איתו בקשר לבגדים!
אוראל: נראה לי שעשיתי טעות…
אני: חחחח לא איכפת לי בוא -משכתי אותו ועלינו למעלה- אני: אוקיי זה נראה לי טוב.
אוראל: אם את רוצה אני יכול להשאר פה בזמן שאת תחליפה בגדים… -הוא אמר "בתמימות"-
אני:"קרעת אותי עכשיו"… -ונכנסתי להתלבש במקלחת, יצאתי כשלבשתי סקיני ארוך וחולצה נופלת-
אני: איך זה?
אוראל: מהממת
אני: תודה -הסמקתי, יצאנו למסיבה והתיישבנו בבר, אחרי כמה זמן בא אליי מישהו ושאל אותי: היי יפיופה רוצה לרקוד?
אוראל: לך תרקוד עם מישהי אחרת יאפס!
האיש: אה, תפוסה?
אוראל: כן וכדאי שתלך מפה ומהר! -אחרי שהוא הלך-
אני: אוראל מה זה היה? -שאלתי בחיוך-
אוראל: מי הוא שיתחיל איתך הוא לא ברמה שלך בכלל!
אני: ומי אתה חושב שכן?
אוראל: מישהו כמוני. -אני והוא צחקנו. בשעה 12:00 פרשנו וחזרנו הביתה-
אני: היה לי ממש כיף, תודה :)
אוראל: בכיף וגם לי היה כיף מאוד, ובגלל זה, מחר אנחנו הולכים לים ביחד!
אני: יואו כמה זמן לא הייתי בים!
אוראל: מחר באחת עשרה תהיה מוכנה.
אני: תודה ! -חיבקתי אותו ויצאתי מהמכונית הביתה-
**נק' מבט אוראל**
מעיין יצאה מהרכב, הרגשתי שאני רוצה אותה ליידי שוב, כאילו חיבוק אחד ממנה לא הספיק לי.
למה אני מרגיש ככה?! אני חושב שמחר אני יציע לה חברות… אני חייב אותה! היא עוד תהיה שלי!