להיות נאהבת פרק 25 חלק ב♥

"איפה ליסה..ליסה מוטנגרי וגייק מור" שאל מוטי מודאג ,המזכירה בדקה ברשימות בזמן שכל דקה עברה אצלי כמו נצח, "או הינה קומה 2 חדר 123" אמרה לבסוף, ורצנו במהרה למעלית שלקח לה שנה לבוא,
"ליסהה!!" צווחתי שהגעתי לקומה השנייה, חיפשנו את מס החדר, עד שמצאנו, רצתי לשם רואה אותה….במיטה של הבית חולים…ובמיטה ליד את גייק, הם לא היו ניראו לי בהכרה…
"אוי ואבוי.." אמרה נוי, "הם יהיו בסדר נכון?! נכון?" שאלתי את הרופא, "אל תדאגי ילדונת…הממ אתה אבא של מישהו מהם?" שאל הרופא מתקדם לעבר מוטי, "ילדונת.." מילמלתי , אני ממש לא ילדונת ><
"אני המנהל שלהם"
"בוא אני צריך לדבר איתך," שניהם הלכו הצידה,
אני נשארתי מחזיקה את היד לליסה, רגלה הייתה בגבס ויידה היו חבולות, גייק נפצע בראשו ,
"הם יהיו בסדר," אמרה לי האחות בחיוך מרחם שעברה שם, "הם חייבים להיות.."
"איך זה קרה.." מילמל שון, "איך הם עברו תאונה…יש הסברים!? איפה זה קרה….מתי איך למה!" שאלתי מבולבלת, "אני בטוחה שהרופא מסביר למוטי הכול.."אמרה נוי,
התקרבתי לעבר הדלת של חדר 123 רואה את מוטי והרופא מדברים בחוץ הקשבתי להם…"מה את עושה?" שאל שון…"ששש.."
"הם עברו תאונה שהם היו בתוך רכב, ברכב נמצא סמים…"
"סמים מה? ומי נהג באוטו?!"
"גייק נהג.."
"אני לא חושב שלגייק יש המ רישיון.." אמר מוטי, "בדיוק אין לו.."
"אתה מבין למה המשטרה מעורבת עכשיו ? גייק הוא קטין…אין לו רישיון והוא נסע ברכב שעבר תאונה…ודבר שני ברכב נמצאו סמים…ייתכן שגייק הוא סוחר סמים.." אמר הרופא וקפאתי במקום, גייק!? סוחר סמים…מה?! איך…זה לא מתחבר לי…איך זה ייתכן..
"אין מצב.." מילמלתי
"מה קרה? "שאל שון, הסתכלתי עליו לא יודעת מה להגיד,
"איך אתה יכול להגיד את זה?! הנער רק בן 16! אי אפשר לקבוע רק לפי מה שקרה.." התבלבל מוטי,
"ואם גם בתיק של התלמיד שלך היה סמים..אז תאמין?" שמעתי קול וראיתי שוטר מתקרב לעבר מוטי, עם תיקו של גייק,
ואז נזכרתי…נזכרתי במה שליסה אמרה לי באותו יום, שהיא מרגישה שגייק מסתיר משהו בתיקו…שזה בעצם היה אתמול…שמוטי יכל לעשות חיפוש בתיק תיק… וגייק נבהל מזה…כאילו מסתיר משהו ! זהו זה! הוא כן הסתיר משהו…זה היה…סמים.
הצצתי שוב מהדלת אבל הם התרחקו משם, שון התקרב אליי וביקש הסברים,
הסברתי לו מה קרה…ועל מה הם דיברו, הוא היה בשוק בדיוק כמוני , "אין מצב אני מכיר את גייק יותר מדי טוב בשביל להאמין לדבר הזה.."
"גמאני בשוק,"
"את מבינה שאם כל הסיפור הזה נכון אז… "
"גייק יכול ללכת לכלא…אבל בגלל שהוא קטין מתחת לגיל 18, הוא ילך למוסד לעבריינים צעירים!"
"על מה אתם מדברים?" שאלה לפתע נוי, "חייב להציל אותו מזה! גם אם זה נכון!" אמרתי, "חייב לברר קודם.." אמר שון, שנינו התעלמנו מנוי,
"צריך לדבר עם גייק…" אמר שון, "כן הדרך הקלה…אבל הוא דיי לא בהכרה עכשיו,"
"אז נברר בעצמנו בואי," אמר שון ויצאנו במהרה מהחדר משאירים את נוי מאחור, לפתע נתקעתי בנאור, "מה קורה פה?" הוא שאל, "מה קרה לגייק וליסה הם בסדר?!"
"הם יהיו בסדר" אמרתי ואני ושון המשכנו להתקדם, "איזה שלום יפה " אמר נאור בציניות, "שלום יפה" אמרתי בגיחוך, "חע חע מצחיק מאוד," שמעתי אותו כועס,
"לאן אנחנו הולכים רק..?" שאלתי את שון, "את רואה את זה שם?" הצביע שון, "כן התיק של גייק.."
"מצויין צריך להשיג אותו איכשהו.." "איכשהו" חזרתי אחרי שון ושנינו הסתכלנו אחד על השני
היה לרגע שקט…שנינו הסמקנו,
"טוב אז…" "התיק.." "כן התיק"
"אני מכירה מישהו שיכול להביא לנו את זה בלי שהשוטרים יבחינו בכלל" אמרתי ושון הינהן כמבין למי אני מתכוונת,
"אה…עכשיו אתם צריכים אותי!" צחק נאור, איך הוא אוהב את זה.." נו נאור,!" צעקתי והוא צחק, "תפסיק לצחוק זה רציני.."
"בסדר בסדר רק בגלל שגייק חבר!" הוא אמר , "יש!"
"את לא תצאי מזה בשלום…את חייבת לי.."
"בסדר בסדר.. " אמרתי מוכנה לקבל כל מה שיגיד לי.."דייט" הוא חייך, "מה!?"
"ישלך בעיה באוזניים ?"
"דייט?!"
"המ יציאה של בן ובת לבד… …כן דייט זה נקרא…"
"טוב לא עכשיו!" התערב שון "עכשיו יש לנו מטרה.."
"אה קלי קלות.." אמר נאור…
~~
"ונגיד שנאור יביא את התיק…מה נעשה איתו?" שאלתי,
"אני בטוחה שהם הוציאו כבר תסמים.."
"אבל תדברים האחרים לא, זה רק יכול לעזור לנו לגלות עם מי גייק היה בקשר….איך הוא הגיע לזה, ומה באמת קרה שם,"
"מממ.."
"מגיע לי מחיאות כפיים!" אמר נאור, שחזר עם התיק של גייק, "כפיים למלך…"אמר שון בציניות, "נו תביא כבר" אמרתי והתחלתי לחטט בתיק, "מהר אין לנו הרבה זמן…" אמר נאור,
"מחברת…מחברת…קלמר…ספר מתמטיקה…ו…טלפון!" צרחתי, "שששש…." אמרו נאור ושון, "בואי נבדוק בשיחות של אתמול, " אמר שון,
"הינה..תירשמי את המספרים האלה…כל אלה היו מאתמול באחד עשרה בלילה…יש אחד שמופיע הרבה תסמני אותו בעיגול… "
"אני מרגיש כמו חוקר במשטרה.." צחק נאור , "שקט נאור זה לחבר שלנו!" אמרתי,
"טוב טוב אפשר להחזיר כבר תתיק לפני שהורגים אותנו ?! " שאל נאור, "קח קח…" שון אמר והושיט לנאור את הטלפון, "רגע!" צעקתי שנשמע צליל של הודעה, ישר שלושתנו קיפצנו על האייפון ,
ההודעה הייתה מאותו מספר דומיננטי מאתמול בלילה, קראנו והיינו בשוק….עכשיו הבנתי שכל מה שהשוטר אמר בעצם….נכון. היה רשום….
' נו אחי העברת את הסחורה?'
עמדנו שם בוהים בהודעה הזאת, כמה דקות עד שנשלחה עוד אחת מאותו מספר,
"זה בסדר אני מבטיח לך שזאת הייתה הפעם האחרונה….אנחנו נשחרר את אחיך" היה כתוב ,
הסתכלתי על שון ונאור שגם היו מבלובלים…מה הולך פה,