להשתיק את העבר פרק 36
שכבתי במיטה שלי וחשבתי על רז, כאב לי בכל הגוף בגלל שלא עניתי לו אבל קשה לי, אני לא יכולה זה יותר מדי.
בשעה שתיים אפס אפס מצאתי את עצמי יושבת על המיטה כשבידי האייפון שלי, פתוח על האיש קשר:רון.
אני לא יודעת למה נזכרתי בו פתאום, או שאני כן יודעת.
רציתי מישהו שיבין אותי, שלא ישפוט וכנראה שרון הוא האיש המתאים.
לחצתי חייג. ביפ. ביפ. ביפ. "הלו?" קולו המנומנם של רון נשמע.
"זאת איב" אמרתי במהירות.
"מה קורה נשמה שלי?" רון שאל אחרי ששמעתי אותו קם מהמיטה.
"לא כל כך בסדר" אמרתי לבסוף אחרי שתיקה ארוכה.
"מה קרה יפה שלי?" רון שאל בדאגה ודמעות חדשות שלו לי בעיניים.
"אתה יכול לבוא?" שאלתי בקושי, קולי היה חנוק מדמעות.
"בטח נסיכה שלי, אני עכשיו בא" אמר וניתק.
יצאתי מחדרי בשקט, לבשתי רק פיג'מה קצרה והקור חדר לעצמותיי אך לא היה לי אכפת.
התיישבתי על ספסל ליד שער הפנימייה וחיכיתי לרון. אחרי כמה דקות שמעתי רעש של מכונית והרמתי את ראשי, צפיתי ברון יוצא מהמכונית ומתקדם לשער הפנימייה, הוא טיפס עליו וירד בקפיצה קטנה.
אחרי שהוא ניקה את ידו מהלכלוך הקל שנדבק עליהם מהרצפה הוא הרים את ראשו וקלט אותי, חיוך קטן עלה על פניו והוא התקדם אלי.
"יפה שלי" רון אמר ומשך אותי לחיבוק גדול וחם.
"עכשיו תספרי לי מה קרה" הוא אמר כשהתיישבנו על הספסל, נשענתי על חזהו ורגליי היו על רגליו.
הוא העביר את ידו בשערי בזמן שחשבתי איך להגיד את זה ולבסוף זה יצא "זה קרה, שוב" אמרתי בלחישה והשפלתי את ראשי.
"מה?" רון שאל בקול לא מביו, הסתכלתי לו בעיניים ואחרי כמה שניות הוא קלט ומשהו בעיניו נשבר.
"איך את?" הוא שאל וקולו היה שבור.
"קשה לי רון" אמרתי ויבבה נפלטה מפי.
"אני יודע מאמא שלי אני יודע" הוא אמר וניגב את דמעותיי שהחלו לרדת בלי הפסקה.
"מתי זה קרה?" הוא שאל לפתע. "לפני שלושה ימים" אמרתי בשקט.
"שלושה ימים שאת סובלת בשקט? למה לא התקשרת אלי מיד?" שאל בדאגה.
"אני לא יודעת רון, הרבה זמן לא דיברנו ואני נופלת עלייך עכשיו עם הבעיות שלי, לא נעים לי" אמרתי בכנות, אני לא יודעת מה קורה איתו עכשיו ניתקנו קשר.
"חיים שלי את יודעת שאת יכולה לדבר איתי תמיד גם אם אנחנו לא ממש בקשר" הוא אמר ונאנח, אני שמחה שהתקשרתי אליו.
"את רוצה לבוא אלי לכמה ימים?" רון שאל אחרי חצי שעה שבה ישבנו מחובקים ושותקים, זה עשה לי טוב.
הנהנתי בראשי והוא הרים אותי כמו כלה ולקח אותי לחדר שלי. בעדינות הוא הניח על המיטה והוציא מהארון שלי תיק גדול והתחיל למלא בו בגדים שלי.
אחרי שסיים הוא הסתובב אלי והסתכל עלי, במהירות הוא פשט את הג'קט שעליו והלביש אותי בו, הרחתי את הג'קט שהיה מלא בבושם של רון ונרגעתי קצת, רון ראה את זה וחייך. הוא הושיט לי את ידו ולקחתי אותה.
יצאנו מהפנימייה לכיוון ביתו של רון כשבאוטו מתנגנים שירים שקטים ומרגיעים.
"אתה בטוח שזה בסדר?" שאלתי את רון בפעם האלף כשהייתי במיטה שלו.
"כן קרציה" הוא אמר וחיוך קטן עלה על פני.
"את רוצה להתקלח?" הוא שאל והנהנתי. אחרי כמה דקות הוא חזר לחדר עם מגבת ותחתונים שלי.
"קחי את זה ואני אביא לך פיג'מה כשתצאי" הוא אמר והגיש לי את הדברים, לקחתי אותם ונכנסתי למקלחת.
פתחתי את הברז וכיוונתי את המין לחום שרציתי.
נכנסתי מתחת לזרם המים שזרם ושטף את כולי, לקחתי מעט שמפו גברי שהיה שם וחפפתי איתו את שערי, המקלחת התמלאה בריח טוב של סבון כששטפתי את שיערי וזה גרם לי להרגשה טובה.
כשיצאתי מהמקלחת, עטופה במגבת כשתחתונים לבושים עלי כבר ראיתי את רון יושב על המיטה ומביט בי.
"את כל כך יפה" הוא אמר בשקט ואני חייכתי חיוך קטן.
"הנה הפיג'מה שלך" הוא הגיש לי את הפיג'מה הפרוותית שלי.
"אממ אפשר אולי מכנס וחולצה שלך?" שאלתי בשקט והוא גיחך וקם לכיוון ארונו, הוציא משם מכנס טרנינג וחולצת טי-שרט פשוטה והגיש לי.
"אתה יכול להישאר לישון איתי?" שאלתי את רון כשהוא התכוון לצאת מהחדר, הוא הסתובב ונכנס למיטה.
ידיו הגדולות משכו אותי אליו וחום גופי חימם אותי.
"לילה טוב קטנה שלי" רון אמר וזה שלושה ימים, הלכתי לישון עם חיוך.
תגובות (1)
תמשיכיי