להתאהב באויב-פרק 10 (:

אנה הביטה בפניו של פיטר.היא שכבה במיטתו, אינה יכולה להרדם. פיטר נרדם כמה דקות קודם.
"הפעם הראשונה שלי" מלמלה לעצמה בשקט. הפעם הראשונה שלה הייתה מדהימה מכל הבחינות לדעתה. היא עשתה את זה עם מישהו שהיא אוהבת, והיה איתה עדין ורגוע, מרגיע אותה שהכל בסדר.
היא אהבה את הנגיעות הקטנות, שהוא ליטף את שיערה בעדינות, נשק לשפתיה.
"אנה" שמעה לפתע את קולו האהוב. היא חזרה להביט בפניו. "כן?" חייכה אליו חיוך קטן שכמעט ולא נראה לעין. בעיניו ראה שמשהו לא בסדר. "מה קרה?" שאל אותה וליטף את פניה ברכות.
"אני מפחדת" אמרה בשקט. "ממה את מפחדת?" שאל אותה והביט בעיניה החומות. "שהייתי ממש גרועה.. כי בכל זאת הפעם הראשונה שלי ואולי הייתי גרועה-" פיטר הניח את שפתיו על שפתיה.
"זה היה מדהים, את מדהימה" חייך אליה ונשק לשפתיה בעדינות. "אני אוהבת אותך" אמרה בעיניים נוצצות. "אני אוהב אותך" חייך אליה ונשק לשפתיה עוד פעם.
"ועכשיו אנחנו צריכים להחזיר אותך בחזרה לבקתה.. כבר שמונה בערב, שלא יתחילו לדאוג, או לחשוד."
מלמל ויצא מהמיטה, מתחיל להתלבש. אנה חייכה בביישנות "אתה יכול להביט לי את התחתונים וחזיה?" שאלה. מבט משועשע עלה על פניו של פיטר. "אני כבר יודע מה יש שם… ואני לא מאוכזב" צחק.
פניה הפכו אדומות בשניות. "נו.. פיטר" אמרה ומבט מתחנן על פניה. פיטר צחקק מעט. "אוקי אוקי"
וזרק לעברה את הפריטי לבוש שבקשה. "תודה" מלמלה התלבשה. לאחר כמה וכמה דקות היו מוכנים ולבושים והם הלכו לכיוון הבקתה. "יש עכשיו ארוחת ערב. ללוות אותך ולשבת לידך?" שאל פיטר את אנה. אנה הנהנה בשמחה וחייכה אל פיטר. כשנכנסו לחדר האוכל
, אנה הלכה להביא אוכל לשניהם ופיטר לתפוס שולחן בו יוכלו לשבת. כשחזרה חייכה אליו והתיישבה מולו.
-סיימו לאכול-
"בואי אני אלווה אותך לבקתה." חייך. אנה הנהנה והשניים החלו ללכת לכיוון הבקתה.
השניים נפרדו בחיבוק קצר ואנה נכנסה לבקתה. היא נשכבה על המיטה וחשבה, הכל כל כך מושלם, משהו נוראי חייב לקרות בזמן הקרוב…..