כי רוני זה שמי (:
מקווה שאהבתם (:

להתאהב באויב פרק 13 חלק ב'

כי רוני זה שמי (: 25/08/2013 969 צפיות 3 תגובות
מקווה שאהבתם (:

אנה הלכה בסמטאות החשוכות והאפלות,האם תמצא עבודה בשעה מאוחרת זו של הלילה?
מרחוק ראתה בית קפה קטן שנראה נחמד למדי. היא התקדמה לעברו ונכנסה לבפנים.
אווירה ביתית וחמה שררה בו. היא נגשה לבר. "סליחה?" שאלה בחור צעיר, הנראה בן 25.
"כן ?" שאל אותה וחייך אליה חיוך קורן. "אולי אתם מחפשים עובדים?" שאלה. הבחור הביט בבטנה התפוחה של אנה. "בת כמה את?" שאל והביט בפניה היפות. "אני בת שבע עשרה וחצי" חייכה אליו ושמה את ידה על בטנה העגלגלה. "אז איך..?" שאל וחזר להביט בבטנה. "זה היה עם מישהו שאני אוהבת, זה הכי חשוב, לא?"חייכה אליו. הוא צחקק מעט. "בוודאי, אז באיזה חודש את?" שאלה בחיוך חושף שיניים ישרות, לבנות, מבריקות. "אני עוד שבוע נכנסת לחודש רביעי" חייכה וצחקה מעט, מביטה בבטנה.
"מזל-טוב!" צחק. "התקבלת" אמר, מסכם את כל השיחה שלהם במילה אחת. "אתה המנהל?" שאלה והביטה בו. "כן.. אני פול" חייך אליה והושיט את ידו. "היי פול, אני אנה" צחקה ולחצה את ידו המושטת.
"מתי את רוצה להתחיל לעבוד?" חייך אליה. "עכשיו? רק מה המשכורת? מצטערת על החוצפה, אבל אני צריכה לדעת כמה ארוויח" חייכה חיוך מתנצל. "נסכם על 6000 שקלים לחודש, מעוניינת?" חייך אליה.
אנה חייכה באושר. היא ידעה שהמשכורת הזאת נחשבת מאוד גבוה, ועוד למלצרית!
"הנה, שימי עלייך סינר, וייאלה לעבודה! " צחק ושם את הסינר בידה של אנה. "תודה פול" חייכה אליו ולבשה את הסינר.
-לאחר חמש שעות של עבודה-
"אנה, משוחררת להיום. מחר באותה השעה" אמר פול וחייך אליה. היא הורידה מעליה את הסינר, הנהנה, ויצאה מהבית קפה. היא הלכה לאיטה , וכעבור עשר דקות הגיעה לאכסניה, שלמזלה הרע, פיטר חיכה לה שם, ופניו לא מבשרות טוב. "איפה היית?" שאל. על פניו הבעה אטומה.
"אני…" מלמלה אנה. "איפה היית?!" צעק פיטר. "מצאתי עבודה" מלמלה והשפילה את ראשה. "אבל אמרתי שאני לא מרשה לך" כעס. "אז אמרת! אתה כבר לא החייל הבריטי ששומר עליי שאני לא אברח ממחנה המעצר!" כעסה. פניה הפכו בשניה לאדומות. כועסות. עצבניות. "אני לא החייל הבריטי ששומר עלייך." התקרב אליה פיטר, "אני החבר שלך, שאוהב אותך, ומנסה למנוע תאונות שלא צריכות לקרות."
אמר. פניו היו כה קרובות לפניה של אנה. "אני מרוויחה 6000 שקלים לחודש. אנחנו צריכים את זה" מלמלה והביטה בעיניו. "אני מרשה לך. אבל רק עד שתגיעי לחודש התשיעי. ולא מעניין אותי אם יתהפך העולם, את לא תלכי לעבוד." אמר וידו נגעה בלחיה הימנית של אנה. "אני אוהב אותך אנה. כל כך אוהב אותך" לחש באוזנה והצמיד את שפתיו לשפתיה, בעוד שניהם נשכבים על המיטה ומסירים את בגדיהם מעליהם.


תגובות (3)

תמשיכייייי דחופ!!!:)

25/08/2013 03:03

יא מושלם אני מתה על הסיפור הזהההההההההה

25/08/2013 03:19

סיפור מעלף תשמכי

25/08/2013 06:28
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך