להתחיל מחדש במקום חדש ♥- פרק 26

נקודת מבט תגל:
"את הסכמת?" שיר שאלה בצעקה, הנהנתי בראשי לאט לאט.
"אני לא מאמינה עלייך תגל. זה מסוכן!" היא הפצירה בי. מה אני יכולה להגיד לה? איימו עלי? שאם אני לא יכנס לעסקה יהרגו את החצי השני שלי.

***
"הבנת את זה תגל?" הוא שאל וליטף את פניי, נלחמתי בדמעות שלא יצאו.
"כן" אמרתי בשקט.
"יופי, אם תנסי לעשות משהו מלוכלך, טעות הכי קטנה אני הורג את החבר הקטן שלך, אושר" הוא אמר ולחש את שמו בשקט שלא ישמעו.
"אתה מחליא אותי" אמרתי בקול רועד.
"אני לא חושב שאת במצב להחליט" ירדן אמר.
"אתה חתיכת.." התחלתי לדבר והוא סטר לי. הרגשתי את הצריבה של הלחי שלי, את האדימות שלה. זבל. זה בדיוק מה שמאפיין אותו.
"תעשי את מה שאמרתי לך תגרמי לו למכור עוד ועוד וכמה שיותר, אבל תזכרי אסור לו לדעת על השיחה הקטנה שלנו אחרת אני לא חושב שאני אצליח לשלוט בעצמי ואולי בטעות אני יהרוג אותו" ירדן אמר קם מהדשא והלך.
***

"תגלוש את בסדר?" שיר שאלה והעירה אותי מהמחשבות. הנדתי בראשי לשלילה.
"אני מפחדת. להיפגע ולפגוע" אמרתי.
"מה הכוונה בלפגוע? תגל איימו עלייך?" שיר התיישבה במהירות על המיטה והסתכלה עליי. מכירים את זה שאתם מתים לצעוק לעולם שאתם צריכים עזרה אבל שותקים מהפחד ללא נודע, מהפחד להשלכות של זה. אני שותקת, תמיד. מהפחד והרצון להגן על הקרובים שלי. מהפחד והרצון להגן על עצמי.
"לא, זה סתם" אמרתי. עוד שקר מתווסף לערימת השקרים שלי.
"טוב תשתפי פנים חיים שלי ונצא לריצה" שיר אמרה. בן צדק בדבר אחד. שיר חברה אמיתית.
"אין לי כוח לצאת לריצה. אני הולכת לישון" אמרתי והתקדמתי למקלחת.
"לכי לכי לישון את שנת הקיץ שלך" שיר אמרה בגיחוך ולקחה בגדים לריצה.
"סיימת?" צעקתי מהמקלחת. בכל זאת אני לא מכירה אותה כל כך טוב.
"נו תצאי כבר ימשוגעת" שיר אמרה בצחקוק.
יצאתי מהמקלחת והיא ישבה מוכנה על המיטה שלה.
"מה ישבת לא אמרת שאת הולכת?" שאלתי בלית ברירה. הספקתי להכיר אותה מעט, היא רוצה שאני אבוא איתה.
"אני מחכה לך" היא אמרה בחיוך תחמני.
"חבל שתישארי פה" אמרתי והיא הסתכלה עליי בביאוס.
"לפחות לארוחת ערב?" שיר אמרה והסתכלה עליי במבט מתחנן.
"טוב בסדר" אמרתי בלית ברירה ונעלתי נעלי וואנס.
ירדנו לחדר אוכל, הריח משגע בכל פעם מחדש.
לקחתי חביתה וסלט כמו בכל ערב וישבתי עם שיר, בן ואושר.
"שמעתם על המסיבה שעומרי מארגן פה?" בן שאל בהתלהבות כמו ילדה קטנה.
"תראה זה שאתה יושב פה איתי בשולחן לא נותן לך זכות לדבר, תאכל ותסתום" אושר אמר בעצבים ובזלזול.
"אושר נו אמרתי סליחה מה עוד?" בן שאל בעצבים. ברור הוא רוצה להשלים עם אושר.
"תספר מעצבן" אושר אמר בכניעה.
"אז ככה מחר בערב יש מסיבה. מותר להביא בנות מחוץ לפנימיה" בן אמר בחיוך מנצח.
"מותר לי להביא את אור?" אושר שאל במהירות.
"לא" אמרתי במהירות.
"כן" בן אמר שנייה אחרי.
"סבבה אני אדבר עם החיים שלי שתבוא מחר" אושר אמר והסתכל עליי. למה זה מגיע לי?!
"במה חטאתי בזה שהתאהבתי במפגר?" מלמלתי ושיר צחקה. בן ואושר הסתכלו עלייה כמו על משוגעת.
"סתמו" היא אמרה וחזרה לאכול.
הולך להיות כיף במסיבה הזאת… כן בטח.
עליתי לחדר לישון, שיר ויתרה על הריצה בגלל שצריך מחר ללכת לחפש שמלה יפה.
"לילה טוב" שיר צעקה.
"לילה טוב משוגעת" אמרתי וכיביתי את האור.
הוא מביא אותה מחר, מה יש בה שאין בי? מה חסר בי? מה לא טוב אצלי? מה הוא מוצא בה? למה אני לא יכולה להיות מאושרת?
נרדמתי כשראשי מלא במחשבות, לרגע רציתי שהראש שלי יתרוקן מתוכן, בעיקר מהמחשבות.
"תגל קומי כבר 10 בבוקר" שיר העירה אותי בנחמדות.. ממש היא רוצה שאני אבוא איתה לקנות שמלה.
"חמש דקות תני לי לישון" אמרתי בעייפות וכיסיתי את ראשי בשמיכה.
"טוב אני אלך לבד" היא אמרה בקול נעלב. היא הלכה כל כך מהר? זה חדש.
"אבל קשה לי ללכת לבד!!" היא קפצה על המיטה בקול מתלהב.
"קמתי קמתי ילדה נזק קמתי" מלמלתי בעצבים וכאב.
לא רציתי לקום מהמיטה, לא רציתי לצאת ממנה, לא רציתי לראות את אושר עם החברה הזאת שלו כש.. כשאני… כשאני מסכנת את החיים שלי בשבילו!!