להתחיל מחדש במקום חדש ♥- פרק 8

נקודת מבט תגל:
"אז את הולכת לבלש כדי לחפש את ההורים שלך?" עומרי שאל כשהתיישבתי מולו במשרד שלו.
"בדיוק… אתה יכול לתת לנו אישור יציאה?"שאלתי בסוג של התחננות.. אני שונאת את זה.
"אתם צריכים מבוגר אני אדבר עם אדם כדי שהוא יהיה עם הקבוצה שלנו ואני אבוא איתכם" עומרי אמר בחיוך.
"זה בסדר אין צורך באמת אני יהיה עם בן ושיר" אמרתי בניסיון להתחמק ממנו.
"אני בא וזה סופי" הוא אמר בנוקשות.
"תגל למה את מתחמקת ממני?" הוא שאל כנעמדתי כדי לצאת מהמשרד הקטן שלו.
"אני לא" אמרתי בשקר.. השקרים הפכו לחלק ממני בזמן האחרון ולא בכוונה.
"בטוחה?" הוא שאל והתקרב. עוד שנייה ואני נשברת, נשמתי עמוק והתאפסתי על עצמי.
"כן" אמרתי בביטחון ויצאתי מהמשרד.

נקודת מבט עומרי:
היא מתחמקת ממני, אני מרגיש את זה.
היא כבר לא מדברת איתי היא מנסה להיות כמה שיותר רחוק ממני,היא בקושי מסוגלת להסתכל לי בעיינים…יכול להיות שהיא גילתה עלי ועל מאיה? לא, אין מצב. אף אחד לא יודע שאני מאורס.
היא ברחה מהמשרד הקטן שכולם קוראים לו חדר.
גם עם מאיה אני לא מרגיש את מה שאני מרגיש לתגל, היא מדהימה בכל הבחינות, באופי הקשוח והעדין שלה, ביופי, העיינים המהפנטות, השפתיים המלאות שאתה פשוט מת לנשק. היא מושלמת.
אני יודע שאני חרא של אדם, אם היא תדע שאני מאורס היא תשנא אותי לכל ימי חיי!!
הלוואי ויכולתי להסביר לה מה היא עושה לי, שהיא מהפנטת אותי, שאני מתאהב בה כשאני מאורס.
"תגל… זה מה שהלב שלי צועק… תגל" אמרתי ודפקתי את ראשי בקיר. חזרתי על הפעולה הזאת כמה פעמים, אולי יכנס לי שכל!!!
"עומרי" נעמה המנהלת אמרה בפליאה כשנכנסה למשרדי.
"נעמה שבי בבקשה אל תעמדי" אמרתי בניסיון להפיג את המתח מהאוויר
"הכל בסדר?" נעמה ישבה מולי. היא כמו אמא שלי. היחידה שיודעת על מאיה ועל האירוסים הבלתי רצויים האלו.
"מאיה רוצה שאני אשתחרר לסוף שבוע" אמרתי נואש. נואש לתגל, נואש לצאת מהכלא שקושר אותי למאיה.
הכרנו בילדות אבל כשהיא גילתה שהיא מאוהבת בי היא נהרסה.
"תפרדו. אין לי עצה אחרת" נעמה אמרה. אני נואש למגע של תגל שוב.
"ההורים שלי ישתגעו, וגם נראה לי שהתאהבתי נעמה" אמרתי ונעמדת ממצב הישיבה על הכיסא.
"להתאהב, לאוהב ולהיות נאהב זה הדבר הכי קסום בעולם. כך תמיד היה וכך תמיד יהיה" נעמה אמרה בחיוך.
"את גרושה נעמה בעלך בגד בך וזרק אותך, השאיר אותך לבד בהריון איך האהבה היא דבר קסום?" שאלתי לא מבין.
"הזמן שהיינו יחד,האהבה הענקית שהייתה בינינו, זה היה קסום. כל רגע שלא הלב וגם לא הראש מוכנים לוותר עליהם" נעמה אמרה בחיוך. הנשיקות הבודדות שלי עם תגל, השיחות שלנו, היום הראשון שהכרתי אותה אני פשוט מסרב לוותר על כל זה!!
אני חושב שהתאהבתי בה.
נעמה נעמדה ויצאה מהחדר משאירה אותי לבד לחשוב על מה עליי לעשות.
במי לבחור? לאן פניי מועדות?