>Angle<
טוב, בגלל שלא שמתי לב שהשם של מייק האח, הוא כמו השם של מייק החבר, אז אני משנה את השם של מייק החבר, לניייט, תזכרו טוב טוב, כי אחרי זה לא תבינו מאיפה נייט הגיע.... תגובות ממשיכה:) מגן: http://sfile.f-static.com/image/users/165350/ftp/my_files/S-IP5G-0660BE_3.jpg (הצלחתי להפחיד אתכן?)

להתחיל מחדש- פרק 8 (!) ♥

>Angle< 27/05/2014 1003 צפיות אין תגובות
טוב, בגלל שלא שמתי לב שהשם של מייק האח, הוא כמו השם של מייק החבר, אז אני משנה את השם של מייק החבר, לניייט, תזכרו טוב טוב, כי אחרי זה לא תבינו מאיפה נייט הגיע.... תגובות ממשיכה:) מגן: http://sfile.f-static.com/image/users/165350/ftp/my_files/S-IP5G-0660BE_3.jpg (הצלחתי להפחיד אתכן?)

(תסתכלו קודם ברציתי להוסיף)
~נקודת מבט אביגיל~
ט'ררררררר! השעון המעורר שלי העיר אותי. בפעם השלישית. והשעה?- 7:55 !!!
פאאאאקקק! מה אני עושה?! טוב נו קודם לקום! אוקיי להתלבש. (לבשתי טייס מפוספס כחול שחור עם חולצה צהובה- WTH???) אוקי לרחוץ שניים פנים להתאפר? לא אין זמן! אמממ תסרוקת? עזבי תלכי עם שיער פזור! נעליים? קחי כפכפים! לאכול? ממש לא! אוטובוס? הוא יאחר! לכי ברגל. ככה בערך הייתה בשיחה ביני לבין עצמי עד שהגעתי לבית הספר וגיליתי שהוא סגור. "רגע…. איזה יום היום? שבת. א-נ-י ל-א מ-א-מ-י-נ-ה! אני הגעתי לבית הספר ביום שבת?
איך…איך…אלינור. ידעתי שהיא תיקח את הקטע של אחד באפריל ברצינות. היא הפעילה לי את השעון המעורר וכוונה לי ת'אייפון.(5C לבן עם מגן ברציתי להוסיף) או.. היא הולכת לחטוף.
הסתובבתי לחזור הבייתה וגיליתי על הרצפה פתק. הרמתי אותו והיה כתוב עליו: "אביגיל, תפתחי אותי" זה מוזר. לא ראיתי את הפתק הזה קודם. וגם לא היה שם אף אחד. פתחתי את הפתק ובתוכו היה כתוב: "הפתק הבא נמצא ברחבה." אוקי.. אני אוהבת הפתעות כאלה…. הלכתי בצעדים מגוששים אל עבר הרחבה שהייתה קרובה מאוד ומצאתי ישר את הפתק.
"תמצאי את הפתק מתחת לבית של נגה" בפתק הזה היה מסומן לב.
"בפארק" ולב
"בשער" ולב
"בגן השעשועים" ולב
"בבריכה" ולב
"בקיוסק, נייט" ולב. רגע, אז כל הסיפור הזה הוא תכנון של נייט? איזה חמוד.. לא. הוא לא חמוד. הוא איח. אכסה פיכסה. הקיוסק היה רחוק אז לקחתי לשם אוטובוס. האוטובוס היה ריק לגמרי, וכל הדרך חשבתי למה נייט עשה את זה? הוא לא כועס עליי? לדבר איתו? או שאסור לי. רגע מי מחליט מה אסור לי ומה לא?
והאוטובוס עצר.
ירדתי מהאוטובוס, צעד אחר צעד, והתחלתי לפסוע לכיוון הקיוסק. כשהגעתי, המקום היה ריק, והתריס של החנות היה סגור. חפשתי איזשהו פתק ולא מצאתי. התיישבתי על הספסל והחלטתי להתקשר לנייט לברר את העניין.
"הלו"
"היי נייט, זאת אביגיל"
"היי אבי, מה רצית?" זה מוזר. הוא מדבר בטון נורמלי, כאילו הוא לא יודע שום דבר על ה'חפש ת'מטמון' קמתי ונשענתי כשגבי מופנה לקיוסק.
"אני… אתה לא…איפה אתה?" הבחנתי בפתק על הבטון שם, על הרצפה. פתחתי אותו.
"יצאתי לסופשבוע באירלנד, למה?" בפתק היה כתוב "תסתובבי"
הסתובבתי. התריס של החנות היה פתוח, ועמד בו איש מפחיד נדמה לי שזה היה זה שנועץ בי מבטים. הטלפון נפל מידי.
…..
אני על הרצפה. מעולפת.

~נקודת מבט נייט~
אוף. איך אני אתגבר על אביגיל עכשיו איך? אני יודע. אני אסע לאירלנד. כן! יש שם בחורות 24 שעות ביממה כל עונות השנה. אני בטוח אחגוג שם כל לילה.
אז בקשתי מההורים את המטוס הפרטי לסופ"ש. הם ממילא לא ענו לי, בואו נגיד שקבלתי את זה כ'כן.
אני אוהב להיות עשיר וזה, אבל זה מעצבן שמתייחסים אליי כאל אליל כזה. ילדים שבחיים לא פגשתי בבית הספר יומיום בכאילו נהיים חברים שלי רק כדי לנצל את הכסף שלי, ככה זה גם עם בנות. לקחתי מונית לשדה התעופה וחפשתי את המטוס שלנו.
עד שמצאתי אותו עברו 15 דקות ואז נגשה אליי בחורה נאה איך להגיד, כנראה דיילת במעיל צהוב. "סליחה אדוני" (אני מתה על איך שאומרים את זה באנגלית- הערת הכותבת)
"כן?" עניתי בפליאה
"אני יכולה לעזור לך? פשוט זה מתחם מסוכן. יש פה המון מטוסים וחלקם זזים, שלא תיפגע."
"תודה, אני מחפש את המטוס הפרטי שלי."
"אגף המטוסים הפרטיים זה שם" אמרה והצביעה רחוק. אוף, כל כך הרבה ללכת.
"תודה"
התחלתי לפסוע בצעדיי הגדולים אל עבר המטוס שלי, כשהגעתי, כבר הייתי גמור. אמרתי לטייס לאירלנד ונרדמתי.
"אדוני. אדוני הגענו לאירלנד" המשרת במטוס העיר אותי בעדינות. "כבר?"
"כן, זה קרוב לבריטניה. החדר שלך במלון **** ואנחנו בחדר לידך. תודיע לנו כשאתה רוצה לחזור.
לקחנו מונית למלון, והוא יפה מאוד מפואר כזה, והיינו בסוויטות. וחדר רגיל שם זה סוויטה.
היה לי חדר לבד ושתי מיטות זוגיות מחוברות, זה היה עצום! חדר מטבח וספות, אמבטיה ענקית. טוב, בחלפתי לבגד הים ישר ויצאתי לברכה לראות מה מחכה לי.
וואוו, אוקיי, ללכת למלון הזה הייתה בחירה טובה! כמה כוסיות!! קפצתי למים 'בטעות' על בחורה אחת שניראתה לי דומה לאביגיל.
"מה ניראלך? אתה מפגר או משהו? לא ראית אותי?" היא הסתכלה על עצמה ואז הרימה את ראשה אליי והבעת פניה השתנתה.
"איך קוראים לך." היא לא שאלה היא אמרה.
"אני נייט. ואת?" שאלתי מרוצה מעצמי…
"אני הולכת לחדר שלך איתך עכשיו" היא אמרה בנחישות. כנראה זה פשוט המקום של כאלה שמנסים להתגבר על אקסים.
חייכתי חיוך שובב, חטפתי לה את היד ועלינו אליי.
התנשקנו, התפשטנו, ומשם אני לא אפרט, אבל נהננו
התעוררתי בבוקר, עירום, ולבד. כנראה שהיא כבר הלכה. קמתי להתלבש, ואז שמעתי צלצול.
זה מוזר. מי כבר יכול להתקשר אליי. זה לא ההורים שלי, זה לא ברוק, הוא עזב את בצפר ממזמן. 'אביגיל' היה רשום על הצג. ממממ.. טוב.
"הלו"
"היי נייט, זאת אביגיל" מוזר.
"היי אבי, מה רצית?" עניתי בטון רגיל.
"אני…אתה לא… איפה אתה?"
"יצאתי לסופשבוע באירלנד, למה?"
היא לא ענתה.
"הלו, אבי? איפה את? מה רצית?"
היא שוב לא ענתה. רק שמעתי צעדים מתקרבים. ואז השיחה התנתקה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך