לולו והשאר – פרק 4

רון קיבל את הכרטיסים שנתנה לו ריטה והם ראו ביחד את סרט האימה.
כל הסרט ריטה עצמה עיניים וסתמה אוזניים.
שבוע לאחר מכן רון הציע לה חברות והיא הסכימה…
"נו?! זה היה כל כך קשה?" שאלתי אתה.
"לא…" אמרה ואז הוסיפה: "הסרט היה זוועה!".
"לא משנה…" אמרתי לה "העיקר שעכשיו יש לך את מי שאת אוהבת".
"כן, אבל הודות לך תמונות מזעזעות של דברים מזעזעים לכודים לי בראש…" אמרה ריטה.
"מסכה…" מילמלתי ושמתי את ידי על כתפה.
"אני הולכת לבקר את המשפחה שלי, בארצות הברית, את… את רוצה לבוא?" שאלתי.
"באמת?" שאלה ריטה נרגשת.
"כן… ברור!" אמרתי מחייכת.
חזרנו כל אחת לביתה כדי לארוז מזוודות, כמובן שגם הורי ואחי יבואו איתי.
כעבור כמה ימים בודדים עלינו על המטוס למונטנה שבארצות הברית.
~~~~~~~~~~כשנחתנו באמריקה~~~~~~~~~
"סיפרתי לך שאני בעצם אמריקאית, נכון?" שאלתי אותה.
"כן… מיליון פעמים…" אמרה ריטה.
אז צלצל הפלאפון שלי.
"הלואו?" שאלתי.
"הלואו?! לולו?! זאת את?! מה נשמע?!" נשמע קול באנגלית.
"כן, אבל מי זה?" שאלתי באנגלית.
"זאת מייסל, החברה שלך… את זוכרת?" היא אמרה באנגלית.
"מייסל?! היי… באמת נחמד לשמוע אותך…" אמרתי בשמחה מזוייפת (כמובן, באנגלית).
"מה קרה?" לחשה לי ריטה בעברית.
"מייסל, אני יכולה להשאר ולדבר איתך שעות אבל אני…" אמרתי אך היא קטעה אותי באמירה "מה זה הרעש הזה?!".
לא רציתי להגיד לה שבדיוק נחתנו כי אז היא הייתה באה ומשוויצה בכסף שלה… אז חשבתי על משהו.
"אני… אממ… חנות כרטיסים להופעה של ג'סטין ביבר!" עליתי על משהו מהיר.
"אה…" היא אמרה.
"פיו…" אמרתי בשמחה מוקדמת מידי.
"אז גם אני רוצה כרטיס, תשיגי לי כרטיס בבקשה, אני אשלם לך כפול כשניפגש, ביי" היא אמרה ונתקה.
"נו באמת… מכל הזמרים והשחקנים ההוליוודים, דווקא ג'סטין ביבר – הכי יקר והכי קשה להשגה…" אמרה ריטה.
"מאיפה לי לדעת שהיא אוהבת אותו?!" אמרתי לה.
"לולו!" קראו דודי שחיכו בחוץ.
"ראיין! מילי! ג'סיקה!" קראתי לעבריהם בחיבוק.
"אין לכם שני כרטיסים להופעה של ג'סטין ביבר במקרה… נכון?…" שאלתי.
"ממתי את אוהבת אותו?" הם שאלו מופתעים.
"אני לא… סיפור ארוך… האמת שלא, האמת שזה סיפור קצר, פשוט אין לי כוח להסברים…" אמרתי צוחקת.
"אין לנו כרטיסים להופעה, חוץ מזה הוא באטלנטה, אנחנו במונטנה! זה מרחק ענק!" אמר ראיין.
"מונטנה… מזכיר לי את האנה מונטנה… הלימוזינה חונה בחוץ… אוווהווו…" התחלתי לשיר.
"לולו – אל תשירי!" אמרה ריטה.
"מעליבנית! את רומזת שאני לא שרה יפה?!" אמרתי לה בכעס.
"חחח כן… כן אני כן…" אמרה ריטה.
הלכנו למלון ההוא במונטנה.