"לונדון הנה אנחנו באות"- פרק 14

*מנקודת מבטה של דניאל*
נייל העלה אותי לבמה ואז התחלנו להציג את עצמינו.
הדמעות חנקו אותי לא יכולתי להוציא מילה מהפה, לצערי הייתי הראשונה שצריכה להציג את עצמה.
"קוראים לי דניאל" אמרתי בקול חנוק, היסתכלתי על נייל היה לו פרצוף מרחם זה כל כך הרג אותי מבפנים.
עד שאני אוהבת מישהו הוא לא שם עלי. :( טוב זה קרה לי גם עם רועי אבל הבנתי כבר למה אז ירד לי ממנו.
לא יכולתי יותר הדמעות הציפו את הפנים שלי ופשוט ברחתי משם.
"היי ילדה הכל בסדר?" אחד מההנהלה שם שאל אותי, "בערך משהו כזה אני יושבת פה להירגע טוב?" שאלתי אותו מקווה לתשובה חיובית. "ברור" הוא אמר ונכנס לאחד החדרים, בינתיים המשכתי לבכות.
שחף רותם ואלמוג ירדו אלי ואחרי כמה שניות גם הבנים, "דניאל את בסדר?" נייל שאל אותי קיוויתי לחיבוק אבל זה ממש לא קרה, אני מצפה ליותר מידי דברים ממנו הוא בכלל לא מכיר אותי מה חשבתי לעצמי שהחלטתי שאנחנו נהיה ביחד אם נכיר כשאנחנו (הבנות) נגיע למאחורי הקלעים אחרי ההופעה.
"לא, לך מפה לא באלי לראות אותך" אמרתי לו.. פאק מה אמרתיי ברור שאני רוצה לראות אותו!!
"טוב בואו נחזור לבמה חברים חבל שהמעריצות יחכו" שמעתי את נייל אומר לבנים, עכשיו בכלל רציתי לקבור את עצמי חייה. ראיתי שלואי דרך לו על הרגל ממש אבל ממש חזק ונייל כמו דפוק התחיל להזיל דמעות "כואב לייייי" "לוואי למה עשית את זה?" הוא אמר "בוא נחשוב לבד" לואי אמר והסתכל עלי נראה לי שנייל הבין למה לואי התכוון, אני הבנתי טוב מאוד כ'כ רציתי את הרגע הזה.
נייל הלך לצד עם הבנים והבנות נשארו איתי, "חיים שלי אל תבכי בקשה אני לא יכולה לראות אותך ככה" רותם אמרה לי, אני כ'כ אוהבת אותה היא הכי מבינה אותי אני והיא כמו אחיות, מה שכואב לה כואב לי וכך ההפך, הבנים עלו לבמה אבל נייל נשאר למטה הוא סימן לבנות ללכת ונשארנו לבד.
"תקשיב אני ממש מצטערת" אמרתי לו כשאני משפילה את ראשי לרצפה, "דןדן אין לך מה להצטער באמת אני מבין אותך" הוא קרא לי דןדן אעאעאעעע צרחתי בתוך תוכי, בעודי מסתכלת על הרצפה הסמקתי וחייכתי.
"Baby you light up my world like nobody else the way that you flip your hair gets me overwhelmed but when you smile at the ground ia aint hard to tell you dont know "you're beautiful
נייל שר לי ידעתי שהוא לא באמת מתכוון לזה הוא רק רצה להרגיע אותי והצליח לו, הקול שלו כ'כ מושלם שאני לא יכולה לכעוס עליו. הוא קם הושיט לי יד ונתתי לו את ידי, הוא משך אותי לעבר הבמה "רגע אני חושב שאת צריכה את זה" הוא אמר וחיבק אותי חזק חיבקתי אותו בחזרה לא רציתי שהרגע הזה יגמר.
הוא נתן לי לחבק אותו כמה זמן שאני רוצה אז משכתי את החיבוק הזה בערך 5 דקות כ'כ נהנתי ממני.
"רגע לפני שאנחנו עולים לבמה, מה התירוץ שלך שנשארת איתי למטה?" שאלתי אותו "נעים להכיר את הבת דודה החדשה שלי ששחכתי ממך ובגלל זה היית עצובה ובכית" הוא אמר ולא הפסקתי לצחוק "יש לך צחוק חמוד את יודעת?" נייל אמר לי וחייך חיוך כובש "תודה גם שלך חמוד יש לך צחוק מדבק ואני אוהבת בחורים עם צחוק מדבק.. אחמ אחמ" אמרתי לו.
"דניאל יש לך עוד משהו לספר לי?" נייל אמר "כן אבל עכשיו בוא נעלה לבמה.
עלינו ו…