לחיות בשקרים- פרק 9

נקודת מבט אליאן:
"איך בבית ספר? " שאלתי את תכלת כששטפתי את הכלים.
"זה שאני יושבת לעזור לך לא נותן לך זכות לדבר איתי." תכלת אמרה והמשיכה להכניס את הצלחות למדיח הכלים, נאנחתי, למען האמת אני זקוקה לאחותי שתיתן לי עצות.
"אני עדיין האחות הגדולה בינינו." אמרתי בחיוך, היא שונאת שאני מזכירה לה את זה.
"והתינוקת מבין שתינו." היא מלמלה.
"וגם רק בשלוש דקות, את פשוט נדחפת לפניי החוצה." היא אמרה בחיוך קטן.
"למה את שונאת אותי כל כך?" שאלתי כשניגבתי את ידי במגבת כשסיימתי עם הכלים.
"אני לא שונאת אותך, אני כועסת." היא אמרה והסתכלה עליי גם.
"על מה?" שאלתי והתיישבתי בכיסא.
"אני כועסת שעזבת גם אם לא מרצון, יכולת לברוח, להתנגד אבל פשוט ויתרת ועזבת. השארת אותי לבד." היא אמרה בשקט והתיישבה מולי, זאת הפעם הראשונה שהיא מדברת איתי במהלך החודש הזה בלי עצבים וצעקות.
"את חושבת שלי היה קל? לעזוב אותך? את אמא?" שאלתי כשעיניי מתמלאות בדמעות.
"זה הרגיש לי גלות. את ואמא הדבר היחיד שיש לי ובו זמנית כל מה שיש לי, להרחיק אותי ממכן, היה הדבר הקשה ביותר בכל חיי." אמרתי כשדמעה בוגדנית זלגה על לחיי. תכלת פשוט הסתכלה עליי בתדהמה.
"בהתחלה הסתבכתי, הלכתי לאיבוד. לאט לאט מצאתי את המקום אליו הייתי אמורה להגיע מההתחלה. לא ישר הסתדרתי בפנימיה, בחצי שנה הראשונה שנאו אותי היה לי ידיד אחד, ניק. אבל הראיתי להם מי זאת אליאן פרץ. אחרי זה היו בטוחים שיש משהו ביני לבין ניק, אבל אחרי כמה חודשים הוא קיבל אומץ וסיפר לכולם שהוא הומו, בהתחלה כולם עשו עליו סוג של חרם אבל נשארתי לעמוד לצידו זאת הסיבה שאנחנו חברים טובים. לבסוף הוא התחיל לצאת עם קפטן הפוטבול שלהם ואז הוא הפך להיות כמו סלב בבית ספר ואני נשארתי החברה הטובה ביותר שלו. ניק דאג לי ועשה כל מה שיכל לגרום לי להיות מאושרת אבל זה לא ממש עזר. לא היה לי אותך ואת אמא." אמרתי בעצבות. פעם ראשונה מזה חודש שאני ותכלת מדברות, שסיפקתי לה מה שקרה בארצות הברית.
תכלת נעמדה מולי וחיבקה אותי. מי האמין שאני אתרסק והיא תחבק אותי? הייתי בטוחה שהיא תשנא אותי לכל החיים.
"כשעזבת היה לי קשה, בועז התרחק ממני קצת, כולם ידעו שהוא היה מאוהב בך. אמא בדיוק התחילה לעבוד כאן, את עזבת. אמא נכנסה לדיכאון אז הייתי צריכה לעבוד כפול. בשבילי ובשבילה שנטלי ושמעון לא יפטרו אותה. אם הזמן בועז חזר לדבר איתי ואמא התחילה להתאושש והפכה לחברה הכי טובה של נטלי, זאת הסיבה לנחמדות שלה פתאום. אני פתחתי שנאה כלפייך שנטשת אותי לבד. פאר שנאה אותי ועדיין שונאת. שוהם בקושי היה בבית, הוא היה במרכז גמילה, הוא היה אלכוהליסט עד שנטלי התחילה לפחד ושלחה אותו למרכז גמילה. נטלי גילתה ששמעון בוגד בה עם אחת הדוגמניות אבל בשביל שוהם ופאר היא שותקת, בכל ריב היא מזכירה לו שהוא בגד, ועדיין בוגד בה. כשאמא אמרה שאת חוזרת לא האמנתי לה. הייתי בטוחה ששכחת אותי, שנטשת כמו אבא, שנאתי את זה שעזבת אותי אחרי שהבטחת לשמור עליי תמיד." תכלת אמרה בדמעות. שנאתי את עצמי שלא נלחמתי שעזבתי בלי להילחם.
"את יודעת שבחיים אני לא אעזוב אותך שוב, אני מבטיחה." אמרתי וחיבקתי אותה.
"התגעגעתי אלייך, אלי." תכלת אמרה בבכי ממושך.
"גם אני אלייך תכלת." אמרתי בשקט וחיבקתי אותה, תכלת פרצה בבכי שוב.
פשוט, חיבקתי אותה, את אחותי הקטנה.

נקודת מבט אדיב:
"פאר ראובן, הילדה העשירה והמפונקת ביותר שאני מכיר. מה את עושה פה?" שאלתי בחוסר חביבות. בהתחלה אהבתי אותה, בהתחלה… כשהיא הייתה בת 5.
אני, שוהם ואורן היינו החברים הכי טובים, קשה להאמין אבל זה נכון.
כשאמא של אורן עזבה אני פגשתי אותה, היא ביקשה שאני אביא את אורן למסעדה האהובה עלינו, הסכמתי. באותו זמן אני ואורן היינו בריב, ניסיתי לשכנע אותו שאני לא משקר אבל הוא עקשן בטירוף, הוא התנגד לבוא.
לבסוף עירבתי את שוהם ואורן הסכים לבוא. על אחד הקירות במסעדה אנחנו כותבים פתקים, בעל הבית הסכים לנו, אמא של אורן השאירה לו הודעה.
'אני מקווה שאתה תהיה בסדר, אני מצטערת שלא חיכיתי לך מספיק. אני אוהבת אותך אורן, באהבה אמא'
אחרי זה אורן פיתח כלפיי שנאה, כך בעצם התחיל כל ההשוואות בבתי הספר, היסודי אחר כך החטיבה ולבסוף התיכון שלנו.
"אליאן פרץ, היא מוזרה לדעתי. אתה אולי בכיתה עם אחי אבל יש לך השפעה, מפחדים ממך. אני רוצה לדעת מי היא באמת. אני רוצה שהיא תתרחק משוהם." פאר אמרה בחיוך תחמני. 'ילדה יפה עם אופי של כלבה', תמיד הייתי אומר לה את זה. היא רעה למי שהיא שונאת ובמי שהיא חושדת.
"אליאן פרץ, שמעתי עליה, הבת של האיש עסקים בארצות הברית." אמרתי והסתכלתי על הבוס שלי שהנהן בראשו כשהצבעתי על הכיסא כשבקשת הפסקה.
"תגרום לה להתאהב בך. תרחיק אותה מאחי." פאר אמרה ונעמדה. היא לבשה עוד אחת מהשמלות המפוארות ההן של הדוגמניות.
"אל תדאגי פאר, תסמכי עליי." אמרתי בחיוך. אם זה מה שיפגע בשוהם אני מוכן, אני הולך להחזיר לו על הכל.