want to fly
אחרי כמה ימים של בעיות ואחרי שהיה זמן לכתוב, הנה פרק חדש :)

לחיי אלפיים חמש עשרה- פרק 29

want to fly 25/07/2014 1321 צפיות 2 תגובות
אחרי כמה ימים של בעיות ואחרי שהיה זמן לכתוב, הנה פרק חדש :)

הוא משך אותי לחדרי, אחרי ששפתיו סוף סוף הסכימו להרפות משפתיי. שפתיו היו רכות, בטעם מתוק, וכל ההתרגשות הענקית שהייתה לי סירבה לעזוב. נשכבתי על המיטה והוא עלה מעליי, מנשק שוב לשפתיי ואני לא מוכנה להרפות ממנו. לא התרגשתי ככה מנשיקה מאף אחד אחר, והיא לא הייתה דומה כלל לנשיקה שסחפה אותי אחריו בסילבסטר. שם זה היה אחרת, שם זה היה עם הרבה פחות רגשות. פה הכל כבר בער, ונתתי לו לסחוף אותי אחריו ואחרי מעשיו. החזקתי בחולצתו והעפתי אותה מעל גופו, והוא כתגובה עשה אותו דבר לחולצתי שלי.
"את כל כך יפה.." הוא נאנח כשהוא מנשק את צווארי ואני מתענגת על כל מגע. מזל שהכל היה מסודר בחדר, ואפילו שהחלפתי מצעים היום על הבוקר. הכל היה מבושם ונעים. נשיקותיו שירדו ועלו על בטני עשו לי טוב, דיגדגו אותי אבל גם העמיקו בי את כל הרגשות. הוא עלה שוב לשפתיי ואני החזקתי בכפתור מכנסיו ופתחתי אותו, מחויכת. כל כך הרבה זמן חשבתי על הרגע הזה שהיה נראה שיכול לקרות רק בחלומות.
שנינו התנשפנו אחרי שזה נגמר. בהיתי בתקרה, מחפשת על מה לחשוב, או מה להרגיש והמוח שלי היה ריק לגמרי. זה היה טוב, זה היה מספק, זה היה נכון. בחיים שלי לא הרגשתי ככה אחרי דבר כזה. אני לא בטוחה כמה זה היה בגלל הסקס עצמו, אלא זה היה בגלל הבנאדם, מישהו שאני מרגישה שהחיבור איתו מתאים ונכון יותר מעם כל אחד אחר, ואני לא יכולה להתעלם מזה. הוא עשה דברים בבטחה, אבל גם הרגשתי שהוא חושב עליי, לא גורם לי לעשות סתם דברים, מעריך אותי תוך כדי אקט פיזי אחד פשוט. הרגשתי שהוא מכבד אותי, ואכלתי לעצמי את הראש איך חושבים על כל הדברים האלה בזמן פעולה גופנית. אני חושבת שהכל נבע בגלל הרגש. הפעמים האחרונות שזה קרה לא היו אמוציונליות כזו זו, ופה הרגשתי שאני גם חייבת להוכיח. אני לא רוצה שהוא יילך עוד פעם, אני לא רוצה ששוב הוא יגיד שאני צריכה לרסן את כל הרגשות האלה, אני לא אהיה מוכנה לעשות דבר כזה. אני באמת רוצה אותו, ועם הרגש הזה של הרצון אני לא יכולה פשוט לוותר. אני לא מוכנה שהוא יעלם מהחיים שלי, בעיקר לא עכשיו כשהוא כל כך קשור אליי. בחיים שלי לא הרגשתי קמצוץ ממה שאני מרגישה אליו כלפי גבר.
"היי.." הוא נאנח ונגע בכתפי, "הכל בסדר?". הזזתי את גופי כך שאני אשען על צד שמאל, מסתכלת עליו, שמיכה מכסה את פלג גופו התחתון והוא מסתכל עליי מחויך, מלטף את כתפיי.
"כן, סתם, מחשבות" אמרתי מיד. הוא התקרב אליי ונשק למצחי, ואני חייכתי חיוך קטן ומבויש ושמתי את ראשי על בטנו. הוא צחק והחל ללטף את ראשי, המגע הזה עשה לי טוב, הרגשתי בנוח איתו.
"יעזור לך אם אני ארגיע אותך ואגיד שאני לא חושב שזו הייתה טעות?" הוא שאל אותי. גיחכתי לעצמי ואז נתתי לו נשיקה קטנה בבטן שקצת הקפיצה אותו. "תיזהרי" הוא צחק, "אני רגיש לדגדוגים" חייכתי והמשכתי ללטף את השמיכה שהייתה מתחת לבטנו, רחוקה קצת ממנו.
"דברי איתי, מה קרה?" הוא נאנח, "זה היה עד כדי כך גרוע?". הוא ממש מוריד מהאגו שלו כדי להבין מה קורה לי, כי אין מצב שגבר יגיד דבר כזה, בעיקר לא מישהו כזה. כשרק הכרתי את עמרי הוא היה נראה הכי שוויצר בעולם, והמילים שהוא אמר זה דברים שבחיים ומעולם לא היו יכולים להיאמר. הוא לא היה אומר בחיים על עצמו שהסקס אולי היה גרוע.
"אל תדאג" צחקתי, "זה ממש לא היה גרוע. אני חושבת שאתה הכי טוב שהיה לי".
"אז אני גאה בעצמי" הוא צחק מיד, "אבל אני רוצה להבין על מה את חושבת. אנחנו לא סטוץ ללילה, את לא צריכה לברוח מלספר לי דברים על עצמך שאני אחר כך אתחרט שאני יודע כי אני אקשר אלייך".
"זה מה שקרה איתך במקומות אחרים?" שאלתי. היה נשמע בקולו שיש לו ניסיון עם העניין, שאולי ובמקרים אחרים עם בנות אחרות הוא היה מסתיר הכל כי הוא לא היה רוצה שיתחברו אליו, והוא לא היה רוצה להתחבר אל המישהי, שכל מה שהוא היה צריך זה פורקן גופני.
הוא נאנח, שקל את המילים שלו. "זה קרה לי כמה פעמים, זה כן. הבנתי שאני מסרב לחשוף מעצמי דברים כי אני לא רוצה שידעו מי אני, אני לא יודע בדיוק איך להסביר את זה. זה היה בתקופה שחברים שלי היו אומרים לי 'לך על זה, תנסה, יהיה לך כיף הערב' ופשוט הייתי מקשיב להם".
"למה?" שאלתי אותו והרמתי את ראשי כדי להניח אותו על הכר שלידו.
"עזבי.. זה לא חשוב. אבל את באמת יכולה לדבר איתי, להגיד לי מה מציק לך".
"זה ירתיע אותך" אמרתי לו מיד, אבל סירבתי להביט בפניו. "מה שאני אגיד רק יגרום לך לחשוש, וזה ירחיק אותך, ואני לא רוצה בזה".
"אני מבטיח שאני לא אתרחק" הוא אמר וליטף את הלחי שפנתה אל התקרה, "אני באמת רוצה לשמוע".
"יש בי המון רגשות שלא הכרתי שיש בי, ויש לי חיבור אדיר אלייך שאני מפחדת שזו אהבה שלא.. שלא תוכל להתממש. אני מפחדת שאני מצפה יותר מידי, רוצה יותר מידי ומרגישה מאוד קשורה אלייך, ואתה לא תיתן לי את המענה שאני צריכה. אני מפחדת לאהוב אותך יותר משתאהב אותי וזה ירסק אותי, כי כבר עכשיו אני נמצאת במקום שמעולם לא הייתי בו. אף פעם לא אהבתי ככה בנאדם, רציתי ככה בנאדם, והרגשתי שאיתו זה נכון".
"זה לא שאנחנו מכירים שבוע" הוא צחק, "אנחנו מכירים תקופה והרגשות האלה התבשלו. אין לך ממה להילחץ, כי זה רגשות שהגיעו בתהליך ואת מבינה כרגע שהם נכונים. ואם אני אדבר איתך ברצינות, אצלי להבדיל ממך, הרגשות אלייך הגיעו הרבה יותר מהר". עיני נפערו והסתכלתי עליו נדהמת.
"מה?.." נאנחתי.
"החל מאותו סט צילומים ראשון, אני לא הפסקתי לחשוב עלייך, והרגשתי שזה הדבר האחרון שאני צריך לעשות, והרגשתי שאני הולך כאן מהר ומסכן את שנינו, וידעתי שאני חייב להרפות ולכן זה מה שעשיתי. ניסיתי להגן עליי גם כשאת אמרת לי שככה את מרגישה, אבל נשברתי מבפנים, את באמת לא מבינה כמה אני התרסקתי. ורק עכשיו כשבאתי לכאן אלייך, היה לי האומץ פשוט לתת לזה לקרות, אני באמת לא מוכן לא לתת לזה סיכוי".
"אני לא מוותרת עלייך" אמרתי והחזקתי בידו עם ידי, דמעות של התרגשות חנקו את גרוני וסירבתי לתת להן לצאת. הוא התקרב אליי ונישק לשפתיי עם אותה נשיקה מערפלת, ואני עליתי עליו כדי לחדד את הנשיקה, כדי להתקרב אליו, כדי לחוש בחום גופו על גופי. הוא הסיר ממני את כל החששות, את כל הפחדים, והבנתי שאם נצליח לעשות את זה כמו שצריך אנחנו נוכל להתגבר על הכל. השאלה הכי מרכזית כרגע היא מה קורה עם העבודה.


תגובות (2)

הכל כל כך נכון…
ואז השורה האחרונה.
;A;
תמשיכי, אני ממש רוצה לדעת מה את הולכת לעשות (מוחעחעחעע **)
שבת שלום ^-^

25/07/2014 16:04

מה עם העבודה…. שהעבודה תתפוגג! תמשיכי!!

25/07/2014 21:56
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך