למה התאהבתי דווקא בך? פרק 2

לולה:
אחרי כל מה שקרה, אמי הלכה לאחותה ריטה, לישון אצלה, אני לא הלכתי איתה.
אני רבתי עם הבת שלה לפני שבעה חודשים, אנחנו לא מדברות מאז.
הלכתי לישון אצל בלה, שם אני מרגישה הכי בטוח והכי טוב.
"יפה שלי, אני כל כך מצטערת על מה שעברת", היא אמרה ודמעות החלו לזלוג מעיניה.
"בל, את לא אשמה, ואני בסדר, זה יעבור אל תדאגי. הכי חשוב שאמא שלי סוף סוף תתעמת מולו ותשים לזה סוף", אמרתי והרגשתי סוף סוף טוב, היא הולכת להתלונן עליו ולהתגרש ממנו, בחיים לא הרגשתי כל כך מאושרת. זאת תהיה תקופה ממש קשה, אני בטוחה שאבי יסרב להביא לה גט, אבל אנחנו לא ניכנע לו.
"נכון, העיקר שלא תצטרכו יותר לסבול את המפלצת הזאת.", היא אמרה ונתנה לי חיבוק תומך.
"תודה בל, על הכל", אמרתי והתחלתי גם לבכות, קשה לי לראות אותה בוכה וגם אחרי היום הנוראי הזה אז הבאתי לעצמי להתפרק קצת.
אחרי שעשינו מקלחת חמה, הלכנו לישון, ואחרי הרבה מחשבות נרדמתי.

"קדימה תקומי לולה", צעקה בלה בכל החדר.
היא שמה שיר במחשב והתחילה לרקוד.
התרוממתי לישיבה והסתכלתי על איך שהיא רוקדת. זה העלה לי חיוך.
קמתי מהמיטה והלכתי למקלחת בכדי לשטוף את פניי ולצחצח את שיניי.
הבטתי במראה על עצמי, אני לא אוהבת את מה שאני רואה.
יש לי שיער שחור שמגיע עד לחצי גב, עיניים חומות רגילות דיי גדולות, אני לא רזה,אבל אני גם לא מלאה.
הביטחון שלי לא בשמיים ומתן האקס שלי הוא אחד האחראים לזה.
אני זוכרת ביום הזה, לפני שבעה חודשים, שהלכתי אליו הביתה כי הייתי מצוברחת בגלל אבא שלי.
פתחתי את הדלת של החדר שלו וראיתי את בת דודה שלי, הבת של ריטה עליו ערומה.
אני עד היום לא שוכחת את היום הזה בחיים לא פגעו בי ככה, התחלתי לצרוח עליו ועליה.
הוא ממש התעצבן, הוא קם מהמיטה והתחיל להגיד לי עד כמה שאני גרועה במיטה ועד כמה שאני לא דומה לבת דודה שלי חיצונית. הוא אמר שהיא יותר "כוסית" ממני והשפיל אותי לידה בצורה הכי מגעילה. מאותו היום אני התחלתי לשנוא את המראה שלי.
אני לא יצאתי מהבית המון זמן בגללו, לא הסתכלתי במראה אפילו, רק כשהייתי צריכה לסדר את שיערי אז השתדלתי כמה שפחות להסתכל על הגוף.
אבל הביטחון טיפה עלה לי בזכות בלה, היא הרימה לי אותו ובזכותה הצלחתי לצאת מהבית, לצאת למסיבות איתה ועם חברים מהשכבה, היא ממש שינתה אותי לטובה. אני בחיים לא אשכח לה את זה.

אחרי שאני ובלה סיימנו את עיסוקי הבוקר, הלכנו למטבח.
אמא שלה אורית, הכינה פנקייקים, הם היו על צלחת בערמה וליד הצלחת היא הניחה את המייפל שוקולד ושתי כוסות של נס קפה.
היא תמיד מפנקת אותי כשאני באה לפה, היא מחשיבה אותי לבת השנייה שלה שלא הצליחה להביא לעולם, ואני אוהבת אותה כמו אמא שנייה שלי. היא מכירה את הסיפור שלי ותמיד תמכה בי ואירחה אותי בביתה ונתנה לי את ההרגשה הכי טובה וחמה שיש.
"בוקר טוב אורית, תודה", אמרתי ונשקתי את לחייה.
"בוקר טוב ילדות שלי, בכיף ובתיאבון", היא אמרה בחיוך והמשיכה לשטוף כלים.
אני ובלה התיישבנו על הכיסאות והתחלנו להתענג על הפנקייקים.
"וואי אמא את מלכה", בלה אמרה בפה מלא בפנקייק.
"לבריאות", היא השיבה ואני הסתכלתי עליה והתחלתי לצחוק. בלה היא אחת כזאת לא איכפת לה מה חושבים עליה ומה אומרים עליה. הרבה גברים רודפים אחריה בגלל שהיא כזאת, וכמון גם בגלל היופי שלה. יש לה שיער שטני חלק שמגיע עד לגב התחתון, עיניים ירוקות וגוף הורס.
אחרי שסיימנו לאכול, ירדנו למטה לשכונה לעשן סיגריה.

"איזה כיף עוד שלוש שעות המסיבה", בלה אמרה ולקחה שאיפה מהסיגריה.
"כן ממש כיף", אמרתי בציניות והיא גילגלה עיניים.
"את תראי שיהיה כיף, שמעתי שיש לו אח חתיך", היא אמרה ושלחה לעברי מבט שובב.
"אח שלו לא מעניין אותי, אמרתי לך כבר שאני לא מחפשת חבר", אמרתי טיפה בכעס והיא נאנחה.
"טוב בסדר, לפחות את באה איתי", היא אמרה וזרקנו ביחד את הסיגריה על הריצפה, אנחנו תמיד מסיימות ביחד.
עלינו בחזרה הביתה ונכנסנו לחדר.
"טוב, אני בוחרת לך את הבגדים שאת לובשת היום כי אני כבר מכירה אותך, את מצידך תלבשי סריג וג'ינס זה מספיק יפה בשבילך, אבל לא. היום את תתלבשי הכי יפה שיש ותוציאי לכולם את העיניים מובן?", היא שאלה ואני ממש לא מתכוונת להסכים איתה, היא מסוגלת להביא לי שמלת מיני חשופה ואני ממש לא כזאת.
"ממש לא!", אמרתי והיא התעלמה והתחילה להוציא שמלות מהארון שלה.
"הנה, תמדדי את זה, זה מעלף!", היא אמרה והביאה לי שמלה בצבע שחור, פתוחה עד הגב התחתון.
"איפה את חייה?אין מצב", אמרתי והחזרתי לה את השמלה.
"אוף! למה את כזאת קשה, נו בבקשה רק תמדדי בסדר?זה הכל", היא אמרה, הבטתי בה כמה שניות נאנחתי והסכמתי.
"אבל רק למדוד!", הזהרתי אותה.
"כן, כן, רק למדוד", היא מלמלה בעודה מחפשת עוד שמלות שיתאימו לי.
מדדתי אותה והלכתי למראה לראות איך השמלה יושבת עליי, האמת היא שהיא ממש יפה על הגוף שלי, אבל אני מרגישה ממש חשופה איתה וזה לא נוח לי ככה.
"פאק! מי זאת המושלמת הזאת?את לובשת אותה ואין וויכוח!", היא קבעה עובדה.
"אין מצב, תראי איזו חשופה היא, אני לא רוצה אותה", אמרתי לה והתיישבתי על המיטה.
"בבקשה, בשבילי נו, פעם אחת רק היום בבקשה בבקשה, בשביל אחותך", היא אמרה ועשתה מבט מתחנן.
"טוב ימעצבנת!", אמרתי בגלגול עיניים והיא קפצה עלי בחיבוק מתלהב.
"יופי, אני כבר יודעת מה אני לובשת", היא אמרה וקמה מהמיטה.
היא הוציאה מהארון שמלה לבנה, צמודה מיני, ממש יפה ועל הגוף שלה זה יהיה בכלל מדהים.
"וואו אחותי, זה מושלם", אמרתי בהתלהבות.
"תודה תודה", היא אמרה כולה נלהבת והחזירה את השמלה בחזרה לארון.

אחרי שסיימנו להתארגן אני ובלה התחלנו ללכת ברגל למסיבה, הוא גר מולי היא אמרה אז הגענו אחרי 10 דקות לביתו.
הוא גר בדירת קרקע ויש לו חצר דיי גדולה, היו שם כמה אנשים שישבו ועישנו, הם נראו ממש מסטולים והיו גם חלק מבוגרים. חשבתי שזאת מסיבה שיהיו שם רק ילדים מהשכבה.
נכנסנו לבית שלו, הבית היה מפוצץ באנשים, חלק זיהיתי מהשכבה שלי וחלק גדול מאוד בכלל לא הכרתי, היו הרבה גברים בני עשרים וחמש בערך אולי אפילו יותר.
כולם הסתכלו עלינו, בחנו את גופנו בלי בושה, הרגשתי ממש לא בנוח והתחרטתי שלבשתי את השמלה הזאת.
עידן התקרב אלינו בחיוך, הוא נראה ממש טוב, יש לו עיניי דבש גדולות, ריסים ארוכים, שיערו הפרוע בצבע שחור כהה, הוא לבש חולצה שחורה חלקה שמבליטה את שריריו, ג'ינס כחול כהה. הוא נראה ממש טוב.
הוא אמר לנו שלום וחיבק אותנו. הוא דווקא נחמד, עד עכשיו.
נכנסנו ביחד אל תוך הבית, ואז ראיתי את הדבר שהכי לא ציפיתי לראות.