למה זה קורה לי ? פרק 1

״יסמין……״ אימא שלי צעקה מלמטה כדי שאני יתעורר כבר
״אוי לא….״ אמרתי בלחש ״שכחתי לכוון את השעון…״
בדקתי מה השעה והשעה הייתה 7:00 ״אני לא מאמינה עוד חצי שעה האוטובוס מגיע״….
זה היה היום הראשון ללימודים ולא רציתי לאחר על היום הראשון,~ זהו שהצלצול ישמע החופש יגמר סופית וניכנס ללחץ של הלימודים ולא היה זמן ליהנות ולצחוק עם החברות מה שאנחנו עושות בדרך כלל, לפעמים אנחנו יושבות בהפסקות וצפות בסרטים ובקליפים ולא מפסיקות לצחוק עד שלפעמים כולם קוראים לנו משוגעות.~ חשבתי לעצמי ולפתע חייך עלה על שפתי
קפצתי מהמטה לכיוון הארון והתלבטתי מה ללבוש וכמובן לא היה לי הרבה זמן למרות שחושבים שחצי שעה זה הרבה זמן ,בשביל בנות כמוני זה בדיוק 3 דקות קצרות…זרקתי לכיוון המטה חצאית צמודה שמגיעה לי עד הברך וחולצה בית ספר לבנה, מזל שיש חולצת בית ספר אחרת הייתי משתגעת איזה חולצה ללבוש. התלבשתי, עשיתי קוקו גבוה התבשמתי ושמתי קרם על הפנים וירדתי לסלון, הבית היה שקט לגמרי אחי הגדול דני יושן בפנימייה אז הוא הלך מוקדם כדי לקחת מפתחו לחדר שלו ואהורים שלי ישנו
"אל תשכחי לקחת מפתחות " אימא אמרה לי "אנחנו לא נהיה בבית שתחזרי, אנחנו הולכים לבקר את סבתא ונאור לא יחזור עד סוף השבוע"
"מתי תחזרו?" שאלתי
"בערך בשעה 10 בלילה"
באתי לצאת לכיוון הבית של סיון שגרה לידי שנלך ביחד לתחנה האוטובוס אבל קיבלתי הודעה ממנה שבאתי לצאת מהבית והיה כתוב בא " יסמין אל תבואי אלי אני לא באה עכשיו אלא יותר מאוחר…תגידי לרונה שתשמור לי מקום לידה…."
שלחתי לה הודעה בחזרה "טוב….אם אני יפגוש את רונה באוטובוס אני יגיד לה….."
רונה היא חברה טובה של סיון אבל אני לא אוהבת אותה כול כך, אני מכירה את סיון מגיל 0 אבל שהגענו לבית ספר לא הינו באותה כתה ואני הכרתי את מאיה והיא את רונה.
התחלתי ללכת לכיוון התחנה ואז….ראיתי אותו ילד גבוה שיער חום ועיניים חומות ילד מושלם.. עמדתי בפה פעור וחשבתי ~איזה ילד מושלם, מעניין איך קוראים לו~ הוא יצא מהבית שלו עם תיק בידו ושראה אותי החזיק את התיק על גבו רק עם כתפיה אחת והתקדם לכיווני.
שראיתי אותו מתקדם אלי בדקתי איך נראית והעברתי יד בשיער הוא פנה אלי ואמר "שלום לך…."
כמה שניות שתקתי ואז עניתי "היי….קוראים לי יסמין….אתה חדש פה?…"
"כן….נראה לך שלא הייתי פונה אליך אם הייתי גר פה מקודם…..דרך אגב קוראים לי מור…."
"כן…." אמרתי וחייכתי חייך מזויף והסתכלתי בשעון שבטלפון והשעה הייתה 7:35
"שיט…" פלטתי
"מה קרה?" אופק שאל מבולבל
"פספסתי את האוטובוס שלי….באסה…"
"כן גם לי זה היה קורה כול הזמן…רוצה שאני יקפיץ אותך.." שאל וחייך חיוך גדול
"לא זה בסדר אני לא רוצה להטריח אותך, אני ילך ברגל"
"זה בסדר יש לי אוטו אני בן 17 ואני חדש פה גם תעזרי לי להתמצא" אמר וחיוך קטן עלה על שפתיו
"טוב בסדר…." עניתי
"יופי….באיזה בית ספר את לומדת?…." שאל
"אלמוגים" אמרתי עם חיוך
"גם אני איזה יופי איך המזל מסדר הכול טוב שפגשתי אותך!….." ענה בצחוק "באיזה כתה?"
"כתה י"א1" עניתי
ולפתע הוא התחיל לצחוק צחוק גדול "חחחחח…..המזל מצחיק לא…." אמר והתחיל ללכת לכיוון האוטו
לא הבנתי למה הוא צחק והלכתי אחרי, נכנסתי לאוטו והוא התחיל לנסוע לכיוון הבית ספר.
שהגענו לבית ספר שאלתי אותו "באיזה כתה אתה?"
הוא לא ענה הוא המשיך ללכת ולאחר כמה צעדים הוא הסתובב אלי חצי סיבוב ואמר בחיוך את עוד תראי …..
לא הבנתי מה הוא רוצה אז החלטתי ללכת אחרי בלי שהוא ישים לב, התחלתי ללכת וראיתי שמלא בנות מסתכלות עליו וגם הבנתי למה הוא היה חתיך ברמות…הוא הגיעה לחדר של המנהלת ,הבנתי שאולי הוא עוד לא יודע באיזה כתה הוא ובגלל זה הוא לא אמר לי באיזה כיתה הוא
ופתאום שמעתי צעקה "יסמיןןןןןןןן…….."
"יסמיןןןןן……….אני לא מאמינהההה…..איך השתנת…."